שיחה ה

333שיחה ה

ימי הספירה

... מ"ש בענין הלימוד במס' סוטה בימי הספירה, י"ל הטעם ע"פ המבואר בזח"ג צז א השייכות שביניהם ומובא ג"כ בדא"ח בביאור הענין דהעומר הוא מאכל שעורים וכמו מנחת סוטה,

מה שהעיר במספר הדפים שגם מס' שבועות יש לה מספר דפים מתאים למס' סוטה, הנה נמצא בספרים המנהג דלימוד מס' שבועות בימי הספירה -- בספר זכרון יהודא מובא בלקוטי מהרי"ח סדר מנהגי ימי העומר בתור מנהג בעהמ"ס אמרי אש - אבל מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הוא שלומדים מס' סוטה*...

...עד ענין זמן הספירה* -- (כותבי הזכרונות אומרים)?! -- ראה יבמות סב, ב. ובכ"מ מפורש זה בפוסקים.

בדוגמא שבבין המצרים יש גם ימי שבת ור"ח. ובנדו"ד בלאה"כ אין קשה כ"כ כבהנ"ל, ע"פ מחז'ל שהטעם על שלא נהגו כבוד זל"ז (יבמות שם) ופשיטא (ע"פ טבע בנ"א) שבימי שמחה -- העדר הכבוד מועט יותר...

(ממכתב שנת תש"ל) 334... ביאורו דל"ג בעומר שזהו תלוי במלחמת בר כוכבא וכו' הנה זהו היפך הש"ס, אף שנמצא בספרי המשכילים...

... ולהודעתו אשר ביום ג' אייר נמלאו לו שלש שנים לבנם יצחק שי', הנה יה"ר מהשי"ת שהוא וזוגתו שיחיו יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות הנכונה ומנוחת הנפש והגוף...

במה שכותב אודות עשיית התספורת. הנה כבר כתבתי דעתי בזה* שאף שע"פ תורת הנגלה יש להתיר ועוד יותר ע"פ המבואר בשערי תשובה לאו"ח סי' תקל"א. הנה. בכ"ז. נשעז על מנהג. ישראל- לעשות במירון תספורת-תינוקות-בל"ג-בעומרוכמובא בכ"מ, והרי פשיטא שכל אלו שמסתפרים אז לא כולם נולדו ביום זה במכוון, ובכ"ז מגלגלין ענין זה ליום זכאי, ויש לבארו ע"פ המובא בכתבי האריז"ל ובפע"ח וכו', על אודות השייכות דנטילת שערות דוקא עם ימי הספירה, שמזה גופא מובן ההידור בתספורת בל"ג בעומר (וצ"ע קצת מהמובא באיזהו מקומן שהאריז'ל לא היי מסתפר אפילו בל"ג בעומר) לכן נראה לי שהתספורת תעשה בל"ג בעומר ויהיי

בשעה טובה ומוצלחת. (ממכתב כ"א אייר תשי"ד)

...בותב אודות הסברא לסדר החתונה ביום ה' אור ליום ו' ליג בעומר.

והנה בכלל טוב יותר אם אפשרי שהחתונה תהי' באסרו חג דשבועות או בהימים שאחריו עד חצי חדש הראשון דסיון. ואם מאיזה טעם רוצה בדוקא בל"ג בעומר, אזי מפני החילוקי דיעות שיש בזה כמבואר באחרונים, יש לעשותה ביום וי אבל לא בליל אור ליום !'...

335. . . למש"כ מאז ע"ד קביעות יום חה"ש ,לפי המבואר בפ' אמור" ושרק הקרבת מנחה חדשה תלוי' בספירה ובמילא כלפי ספירה, שבמקום ההקרבה וכו', משא"כ קביעות היו"ט (דחה"ש) וכו'.

לפענ"ד* א) מ"ע דהספירה -- היינו מש"כ וספרתם לכם, ופירושו ציווי לכאו"א בפ"ע ובכל מקום שהוא נמצא, מ"ע דספה"ע בפ"ע. ב) במ"ע זו בזה"ב -- שווה ממש יחיד הנמצא בירושלים ליחיד הנמצא בקצה השמים. ג) הספירה הזו היא ואך היא הקובעת מתי יהיי חג השבועות (שכן שמו ברוב המקומות), וזמן זה גרמי (והסיבה להמסובב -- הכולל:) הקרבת מנחה חדשה, קרבנות, איסור מלאכה בכל מושבותיכם לדורותיכם. ד) פשיטא שאין לומר שהתורה ציוותה שבאם יעבור קו התאריך במשך מ"ט ימים אלה ממזרח למערב או ממערב למזרח -- ידלג מספר א' או יכפילו. ה) לפענ"ד פשיטא ג"כ שאין לומר שהתורה ציוותה שפלוני שיעבור קו התאריך יקיים מצות ספ"ע מ"ח ימים ולמחרתו יחוג חה"ש, או שימנה מ"ט ימים -- יפסיק יום אחד ואח"כ יחוג חה"ש, ועוד.