שיחה ו

הערות

עמוד 626

1. 1. מוצאי שבת-קודש: התחלת ימי הסליחות. ולהעיר, אשר שבת שייך במיוחד לתשובה (שלימות הסליחה) - ע"פ ב"ר ספכיב: כך היא כוחה של תשובה כו' מזמור שיר ליום השבת. ושבת אותיות תשב (אגה"ת ספ"י. דיה לך הוי'. הצדקה לרבנו הזקן. וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סי' קיח: תשובה איז שבת ו"ה כו'י ובלק"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סקכ"ו דיה איתא במדרש (הנ"ל) נת' השייכות גם לתשרי). ולהעיר מד"ה מזמור שיר ליוה"ש -- לאדהאמ"צ (ברוקלין, ה'תשטי"ז').
2. 2. -- ולהעיר, מספר לקט יושר -- והוא ספר הנהגות דהמחבר תרומת הדשן -- חאו"ח ע' קיז: וי"ל לעולם עומדין [התחלת אמירת סליחות] ביום ראשון משום שהוא סמוך לשבת . . כי העם שמחים מחמת מצוות התורה וגם מחמת עונג שבת . . ולכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחת של מצוה. וגם הפייט התחיל במוצאי מנוחה.
3. 3. אין דער וואַך פון ראש-השנה: דבהתחלתה אומרים: במוצאי מנוחה . . זוחלים ורועדים מיום בואך (ר"ה). וביוותר עפמש"כ בעטז"ק (לשו"ע או"ח רסתקפ"א) שהם ימי ביקור עצמי (דוגמת קרבן) דר"ה (וכדי שיהי' לעולם יום קבוע -- מקדימים ליום א'. לבוש שם).
4. 4. פ' האזינו: ולהעיר מהידוע בענין לימוד האזינו ע*י כאו"א כו' (ראה סה"ש תש"א ס"ע 56. ס' התולדות מהר"ש ע' 74. ס' הזכרונות פכ"ט ממהר"ל מפראג בזה/.
5. 5. המעשה הוא העיקר: אבות פ"א מי"ז.
6. 6. *) מאמרי אדהאמ"צ נביאים כתובים ע' תקלט. המו"ל.

עמוד 627

1. 1. שמים וארץ . . באָשאָפן געוואָרן . . כ"ה אלול: ויק"ר רפכ"ט. יליש עה"פ פינחס כט, א (רמז תשפב). וראה פדר"א רפ"ח ובהגהות הרד"ל שם. -- ולא רק שמים וארץ נבראו ביום ראשון אלא כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון (פרש"י עה"פ בראשית א, יד).
2. 2. ראש-השנה . . אין דעם זעקסטן טַאַג פוּן מעשה בראשית . . די ערקלערונג דערפון: ראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם. בחיי עה"פ בראשית א, ג. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). לקו"ת נצבים מז, ג. המשך תרס"ו ע' כ. המשך ר"ה תרצ"ה בתחלתו (סה"מ קונטרסים ח"ב שיח, ב). ד"יה זה היום תש"ד. תש"ט. ועוד. וראה לקו"ש ח"ט ס"ע 410 ואילך. שם ע' 438 ואילך. וראה סי' האריז"ל תפלת מוסף לר"ה ד*ה היום הרת עולם.
3. 3. זה היום . . ליום הראשון: תפלת מוסף דר"ה -- ר"ה כז, א. וראה דיה זה באוה"ת דרושים לר"ח.
4. 4. דער מענטש . . ענד-כוונה פון דער גאַנצער בריאה: ראה חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א: האדם הי' תכלית של כל הבריאה וכאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם. ב"ר רפי"ד: שהי' גמר חלתו של עולם. ירושלמי שבת פ"ב ה"ו: דמו של עולם, חלה טהורה לעולם הי', נרו של עולם. ולהעיר ממארז"ל: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה (ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב. וראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמתו ד"ה אח"כ ראה). וראה סה"מ תרכ"ז ע' שט ואילך. -- ולהעיר מחזקוני ורמב"ן בראשית (א, לא) שדוקא בקשר לבריאת האדם נאמר טוב מאד.
5. 5. בחיר הנבראיס: ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב): דכד בעא קוב"ה למברי אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין. וראה לקוטי לוייצ לזחיא ע' ח. עבודת הקודש ח'ג פ"גדד.
6. 6. ווי חורה דערציילט: פדר"א פי'א. זח'א רכא, ב. ח"ג ס"פ אמור. וראה גם תקו"ז תנ"ו (צ, ב).
7. 7. בואו . . עושנו: תהלים צה, ו.

עמוד 628

1. 1. * %- .*
2. 2. - * *
3. 3. מה גדלו . . מה רבו: תהלים צב, ו. שם קד, כד.
4. 4. שטרענג אָנגעזאָגט בנוגע יעדן פרט: ראה קו"א לתניא רד"ה דוד זמירות קרית להו.
5. 5. משה רבנו, רועה ישראל: ראה שמו"ר פ"ב, בי
6. 6. תורה צוה לנו משה: ברכה לג, ד.

עמוד 629

1. 1. - * -
2. 2. נאָך איידער מ'טוט עפעס-וואָס: ובלשון אדה"ז: מיד כשניעור משנתו (שו"ע אדה"ז או*ח ס"א ס"ה. מהדו"ב שם ס'ו. סידור אדה"ז במקומו).
3. 3. סדר אין חורה איז אויך תורה: ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו. לקו"ד כרר א ח, א. כרך ד תשמו, א. ועד להלכה בפועל שכו"כ הלכות נלמדות מהסדר שבמשנה ,מחלוקת ואח"כ סתם" או להיפך (יבמות מב, ב. ב"ק קב, א וראה תוד"ה אין סדר למשנה (ב"ק שם)). וראה אנציקלופדיא תלמודית ערך הלכה כסתם משנה (כרך ט' ע' שנו ואילך).
4. 4. תורה (הוראה): זח"ג נג, ב.
5. 5. אַלַע מצוות . . דאָרף מען זיי טאַן . . אַלס מצות"מלך: ראה גם סה"מ היש"ת עי 91. ובכ"מ. -- ולהעיר מהלי יסוה"ת להרמב"ם פ"ח ה"ג: אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה. ואפילו בנוגע לבני נח בזי מצוות שלהם (הלי מלכים פיח הי"א). \
6. 6. דער נויטבאַדערפיקער דאַרף מער: ואם נפשי' מרתי (רגילות שלו) צריך להוסיף שיהיי לו בשר ויין (ירושלמי סוף פאה). וראה כתובות סז, ב: אפילו סוס כו'. טושו"ע יו"ד ר'ס רנ.

עמוד 630

1. 1. - - -
2. 2. אין אַן אַנדער אָרט: ישעי' א, ב. וראה ספרי ריפ האזינו. ולהעיר אשר משה הוא נשמה דאצילות ולא פסיק טעמא (זח*א קב, ב. ח"ג קלח, ב. קפז, ב. תו"א דיה ואלה המשפטים וביאורו. תו"ח ד"ה זה הא'. ובכ"מ) וישעי' (והמרכבה שראה) דבריאה, ראשית התהוות היש (סידור עט, א. ביאוהיז לאדהאמ"צ בשלח לט, סעיד. ד"יה מגילה נקראת -- אוה"ת מג"א (הוספות) ע' מג ואילךי. סה"מ תרכ"ט ע' עה ואילך. וראה לקו"ש חיט עי 4 הע' 7-4). -- וכאו"א מבנ"י יש לו נשמה שנתת בי (אצילות -- אלא שאח'כ) אתה בראת (תו"א משפטים עז, א. לקו"ת דברים א, א. המשך תרס"ו ע' קכ. תעב-ג. תפט ואילך. ובכ"מ). וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 415 סעיי ב ואילך, \
3. 3. חלק אלקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.
4. 4. די געלט . . צדקה . . די פעל . . תפילין: ראה תניא פליז.
5. 5. ) בהוצאה תש"נ - ע' ערה ואילך. המו"ל.

עמוד 631

1. 1. מלכתחילה אַריבער: פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש -- אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"ץ ח*א ע' תריז. כי אחה תנחל בכל הגויים: תהלים פב, ח.