שיחה יג

485שיחה יג

פורים

ב'"ה בסמיכות לימי הפורים, ה'תשל"ו

ברוקלין, 1. י. אל התלמידים ואל התלמידות ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בעמדנו בסמיכות לימי הפורים, בודאי נתתם דעתכם על פרשת ימי הפורים, כמסופר במגילת אסתר. ולא באתי אלא להזכיר על דבר משמעות יום טוב זה לנוער ולִילָדי -- בלשון המגלה -- היהודים בכל מדינות העולם בפרט.

המגילה מספרת איך שהמן הרשע עלה לגדולה וביקש להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים בכל מדינות המלך אחשורוש, ואיך שנשתלשלו הענינים עד שתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי ובטלה הגזירה ונשתנה המצב מן הקצה אל הקצה, והימים נהפכו לשמחה וליום טוב.

ומספרים חכמינו זכרונם לברכה פרטי ביטול הגזירה ואופנו:

מרדכי ואסתר שידעו מכל הנעשה, קראו צום ועוררו את כל היהודים לשוב אל ה' ולתורתו ומצוותיו. ולאחרי אשר מרדכי אסף ילדים לאלפים ולרבבות ולימד אותם תורה והלהיב את לבבם לאהבת ה' ואהבת התורה ועד למסירות נפש ממש -- אז ביטל השם את הגזירה, והמשיך הצלחה בהשתדלות אסתר המלכה -- ועד אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

נמצא שעיקר נס פורים הי' בזכותם של ילדים ונוער!

אחד הטעמים אשר התורה מספרת לנו כל פרטים אלה -- הוא כדי להודיע לבל, בכל מקום ובכל זמן (כי התורה נצחית היא) -- כמה גדול כוחם של ילדים ההולכים בדרך התורה והמצוה להשפיע על גורל כל עמנו בכל מקום.

למרבה הצער, עדיין יש כמה ,המן'ים" במקומות שונים בעולם הרוצים לבצע מחשבת אותו המן הרשע. ואנו, עם אחד, מפוזר ומפורד ביז העמים -- אבל דתינו שונות מכל עם, דת התורה ומצוותי' והיא חיינו ואורך ימינו הנותנת לנו כח ועוז להתגבר על כל שונאינו.

486כל בן ובת, בכל מקום שהם, הלומדים תורה ומקיימים מצוות, מוסיפים הם כח ועוז לכל היהודים באשר הם שם -- כולל, ובמיוחד באותן המדינות אשר אויבינו לא מניחים ללמד תורה לילדים ולנוער ולקיים מצוות. ומה גדול אשרכם אתם, שאין אתם נתונים בצרה כזו ח"ו, והרשות בידכם ללמוד תורה בהתמדה ולקיים מצוות בהידור, ואין הדבר תלוי אלא בכם וברצונכם!

ילדים חביבים, הוסיפו בלימוד תורה ובקיום מצוותי', ושאו ברכה מאת ה', לכם ולכל בני משפחתכם, שליט'א.

ובזכותכם יעלה ויבוא ויגיע לכל עמנו, בלשון המגילה: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר -- כן תהי' לנו ולכל היהודים.

בחיבה ובברכה לפורים שמח

ב'ה ב' אדר ב', ה'תשמ"א ברוקלין, 1. י.

לכל בני ובנות ישראל הנמנים על ,צבאות ה'"

ה' עליהם יחיו שלום רב וברכה:

בנועם קבלתי הדו"ח על דבר הפעולות והמבצעים בקיום המצוות ובלימוד התורה. ובודאי לא יסתפקו ב,ציונים לשבח" שעד עתה, ויוסיפו בהתמדה ושקידה בשני הענינים גם יחד, בהתאם לחובתם וזכותם להיות נמנים על צבאות ה'.

ולקראת ימי הפורים הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה -- ובפרט שבשנה זו הרי הם ,פורים גדול" ו,שושן פורים גדול" -- בודאי ידוע לכם אשר ,צבאות ה'" שבימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה היו צריכים להלחם באיש צר ואויב, המן הרשע, אשר בקש להשמיד את כל היהודים, התחל מנער ועד זקן טף ונשים, ובזכותם של תינוקות של בית רבן שנענו לקריאתם של מרדכי ואסתר ונתגייסו 487בהמוניהם ללמוד תורה ולקיים במצותי' בלי הס וברבים, בטלה הגזירה. ועוד סיפרו לנו חכמינו זכרונם לברכה שבאותה שעה למדו תורת מנחת העומר, אף שעדיין היו בגלות (פרס ומדי) ובית המקדש השני עדיין לא נבנה. ובזה הדגישו את אמונתם ובטחונם בה' שיפר עצת המן הרשע ובקרוב ממש ייבנה הבית השני ושוב יקריבו מנחת העומר כהלכתה, ועוד קודם לכן תהי' ליהודים ,אורה ושמחה וששון ויקר".

וההוראה מהימים ההם בזמן הזה היא שגם עכשיו נמצאים אנו בגלות, אלא שבחסדי ה' אין לפחד מפני אוייב ומתנקם מבחוץ כהמן הרשע, ורק אוייב פנימי, הוא היצר, מתנכל תמיד בכל מיני עצות ותחבולות לבלבל ולמנוע ילדי ישראל (וכן מבוגרים) מלימוד התורה וקיום מצותי' ככל הדרוש, בשמחה ובטוב לבב. ולכן תעמדו הכון על משמרתכם, משמרת הקודש, כל אחד ואחת מכם וכולכם יחד, להפר עצתו ולקלקל מחשבתו, כי צבאות ה' אתם, נושאי דגל תורת ה', ובידכם להשבית אוייב ומתנקם על ידי הוספה בלימוד התורה ובקיום מצותי' ביתר שאת וביתר עוז, בתוספת התמדה ושקידה.

וזה גם כן יקרב הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו, שההכנה לזה היא ,אורה ושמחה וששון ויקר" בפנימיות, כדרשת חכמינו זיל: ,אורה -- זו תורה כו' ויקר -- אלו תפילין".

ויהי רצון שתלכו כל אחד ואחת מכם מחיל אל חיל בכיוון האמור, כולל, כמובן, בכלל גדול בתורה -- מצות ואהבת לרעך כמוך -- השפעת הילדים על חבריהם והשפעת הילדות על חברותיהן, על ידי דוגמא מזהירה ובדברים היוצאים מן הלב, וה' יצליחם.

בברכה לימי פורים שמחים ולבשורות טובות בס האמור תמיד כל הימים 488ב"ה, יום ג' פ' צו, ייא אדר שני, ה'תשמ"א. ברוקלין, 1. י.

אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

489(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

490(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

491בכבוד ובברכת הצלחה בפל הנ"ל ובברכת פורים 47

--ריר ה 492ת"ח על הערת-הארת כת"ר היפה מדברי ראשונים בענין לבסומי בפוריא -- ולהעיר מרמביים הל' יו"ט פיו, ה"כ. -- הועתק בשו"ע אדה"ז סתקכ"ט סי'אדיייב.

ומובן שהמדובר בההתועדות* שאחד יתבסם עד דלא ידעי ויוציא את הרואים, אין הכוונה יוציא קיום חיוב זה (ממע) שה"ז חיוב שבגופו, אלא שבשאי אפשר יעשו עכייפ כנ"ל.

ועוד (ועיקר) פשיטא שאם אינו מקיים עד דלא ידעי -- אין זה פוטרו כלל מלהיות שמח בפורים, וכשרואה חברו שמח בשלימות (עד דל"י) חושב ע"ד שמחת דלא ידעי, מח' טובה הקב"ה מצרפה למעשה, עי"ז מתוסף בשמחתו הוא ומעין זו שרואה בחברו, ולאח"ז -- קל לו יותר (נעשה מוכשר יותר) לבוא גם בעצמו לאופן עד דלא ידעי.

ומכאן לחקירה הכללית -- במצות שבגופו שאין יוצאים ע"י שליח -- באם אי אפשר לו לקיימם בעצמו הַמוטל עליו חיוב מיוחד להשתדל לעשותם עי"י שליח. ואין הזמ"ג לעיין בזה. ואכ"מ. ולא בא אלא בתור הערה לעת מצוא.

... ואסיים במנהג היום זכר למצות מחצית השקל: אופנה, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הכל שוין, וע"י מחצה"ש בטלו שקלי המן (מגילה יג, ב) שגם גזירתו היתה על כל היהודים בשוה מנער כו' -- ועיין שיחת פורים תש"א בזה -- וניצולו ע"י שהיו בתנועות מס"נ, שגם בזה הכל שווין שאפי' קשב"ק כו' -- במ"ש בסשיב פי"ט כ' -- והכל כפתאיים אצלו ית' ולא ידעי, והשי"ת יזכנו ב"ב לביאת מ"צ הבא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, א) וכמש"כ באגה"ק ס"ד שזהו גילוי בחינת נקודת פנימיות הלב, שמצד זה כל ישראל למגדול ועד קטן, כולן מתאימות ואב אחד לכולנה וכמ"ש סש"ב פל"ב (משא"כ מצד מקורן בא"ח דחלוקין בגדולתן ומעלתן)...

493ב"ה, ערש"ק ראש-חודש אדר שני, פרשת שקלים, ה'תשמ"א, ברוקלין, 1. י.

494זייער אינערלעכן אינהאַלט: ,אורה -- זו תורה . . ויקר -- אלו תפילין".

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור

לחגיגת בר מצוה שלך, הנני לשלוח לך ברכותי, אשר ביום הזה שנהיית גדול תלך הלוך וגדול בלמודיך ובהנהגותיך, והוריך וא"ז יחיו ישבעו ממך רב נחת וענג.

בימי מרדכי, כשהיו ישראל בגולה, אמר המן האגגי להשמיד כל היהודים. מה עשה מרדכי -- כנס צעירי ישראל ולמד עמם תורה, ועל ידי זה בטלה הגזירה,

בהיות עם ישראל על אדמתו, ואיש תחת גפנו, אפרים ויהודה גוי אחד בארץ, ושלמה בן דוד מלכם בראשם, ויבן בית לה', ציוו חכמינו אשר לא יבטלו התלמידים מתורתם לבנין בית המקדש!

כי התורה עץ חיים היא למחזיקים בה. בכח תורת משה אשר צווה בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, ועל ידי שמירת מצוותי', נעמוד בפני כל הקמים עלינו בגולה, ונזכה בקרוב ליום ה' הגדול אשר ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, ויגאלנו על ידי משיח מנחם משיב נפשנו.

חזק ואמץ בלימוד התורה ובקיום המצוות! (ממכחב ד אדר שני, תשיג) 495הטוב אשר הגיענו ע"ד התמסרותו לכל דבר הנוגע לחנוך היהדות, העירנו לבא לפניו במכתבינו זה.

בטח שמע כמ"ע ע'ד ,מחנה ישראל" אשר נוסדה ע"י מו"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואשר בע"ה פעלה כבר הרבה לטובת חזוק היהדות כגון שמירת שבת, למוד התורה, טהרת המשפחה, הנחת תפילין וכדומה.

הרבה פועלת ,מחנה ישראל" לטובת המצב הרוחני של החילים היהודים,

ע'י ,מחנה ישראלי נוסדה גם חברת משניות בע"פ, המחלקת לחברי' עפ"י גורל חלקים מהמשניות (.. \ פרקים בשנה) ללמדם בע"פ ולחזור עליהם בכל עת מצוא, בלכתם בחוץ, בעמדם בחנות בנסעם ברכבת וכו'.

שולחים אנו לכמ"ע במעטפה מיוחדת מאמרים המבארים מטרת ופעולות ,מחנה ישראל" ובודאי גם במקומו יש כר נרחב ועבודה בכל מקצעות עבודת ,מחנה ישראל", ונשמח לקראת מכתביו מבשרים טוב בפעולותיו בכהנ"ל.

בימי הפורים בימים ההם ביארו רז"ל (מגילה יג, ב) אשר שקלי ישראל, שהיו נותנים בכל שנה מחצית השקל, בטלו את שקלי המן שנתן לאחשורוש ביהודים לאבדם,

והנה מחצית השקל נתנו, להניח יסוד בית משכן ה' הראשון שהי' אצל בני ישראל דהיינו האדנים למשכן, ואח"כ היו נותנים לקנות בהם קרבנות הצבור, ובשניהם -- העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט.

מאשר הנני קבלת מכתבו -- בלי הוראת זמן הכתיבה -- בו כותב ר"פ ובמסירת הפ"ש מכאן וכו', וכז ר"פ מהמצב ב... וכו'.

496ויהי רצון אשר תתחלנה הידיעות המתקבלות מאה"ק ת'ו בהנוגע לענינים הכללים וכן הפרטים, להיות טובות -- בטוב הנראה והנגלה, ועד מתי?

ובפרט שסו"ס -- מכריזים על ענין דופרצת, דפשיטא שצ"ל ג"כ בד' אמות של הפרט וד"א של הכלל, כוונתי שכל אחד צריך לעשות התלוי בו בכדי להמשיך הענין בגלוי. והרי גם ע"ז נאמר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ואיז לך דבר העומד בפני הרצון.

והרי כאו"א מאנ"ש, ובפרט תלמידי התמימים, תפקידו כפול, לפעול בעצמו רצון תקיף ולפעול על הזולת ע"י תעמולה מתאימה וק"ל.

ויהי רצון שכיון שנמצאים אנו בחדש אדר עליו נאמר שנהפוך הוא ומסמך גאולה לגאולה מאדר לניסן, גאולה מכל דברים המעכבים עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, הנה כן יבשיט בכל האמור לעיל.

בברכה לבשו"ט בקרוב ולשנת הצלחה בכלל ובפרט

77 (ממכתב 0" אד"ש תשי"ה 7

במענה למכתבו מט' אדר שנתקבל ביום הפורים,

וברך לקחתי ואשיבנו, אשר יקוים, מתאים למ"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, וידוע הפירוש שכשהם נזכרים הרי הם גם ונעשים,

. . . אריכות לשוני בלקו"ש* גרמה לעשות טפל תיאור אופן פעולת הטלפון (ורדיא) בעת שהטעם שאין יוצאין בזה שמיעת מגילה הוא כי נעשה שינוי עיקרי, ואין זה כ"א קול של (קרום של) מתכת, פלאסטיק וכיו"ב, שהמתכת מוציאה הקול 497ע"י שכח כחו דהאדם משנה תוקף זרם העלעקטרי והזרם מניע את הקרום, והזרם אין איש יודע מהותו, אבל הכל מודים שאינו כלל ממהות האויר [שהאויר הוא מציאות הלכתית, נוגע לכופה כלי על הנר בשבת, מג"א טוף סימן רע"ז ושו"ע אדמוה"ז שם]. וכתבתי במכ' הנ"ל, בדברי המתירים עצמם נראה שאלו שתיארו לפניהם אופן פעולת הטילפון טעו בהתיאור, שאך עפי"ז מובן שלא נחתו כלל לדון בזה שזהו קול מתכות.

דרך אגב -- נפק"מ גם בנוגע לשופר (לאלו המתירים שימושן לכבדי שמיעה) במכשירי שמיעה (ביו"ט), דשני סוגים במכשירים אלו -- המחזיקים את הקול ע"י זרם עלעקטרי (ובמילא, עפ"י הנ"ל) אינו יוצא, או רק באופן מכני שיוצא.

כל הנ"ל לא שייך (תמיד) לעניית אמן וכיו"ב -- כי בכו"כ אופנים נוגע בזה רק כיוון הזמן ולא שמיעת קול הש"ץ, כדמוכח מביהכ"נ דאלכסנדריא של מצרים (סוכה נא, ב) וכמפורש בשו"ע או"ח סו"ס קכד, ובארוכה בשו"ע אדה"ז שם.

ויומא גרים -- יום פטירת הרמב"ם -- להעיר שדייק בלשונו (הל' ברכות פ"א הל' ייד בסופה) להשמיענו דעונין אמן אף שלא שמע הברכה באם אינו מחוייב בה (כבס"מ שם). ולהוסיף (עכ"פ בדא"פ) ביאור בדבריו שם, ד,לא יענה אמן בכלל העונים" -- מאי האי ,בכלל העונים"?, וי"ל כוונתו -- דאינו בכלל העונים -- דהם יוצאים בעניתם אמן כאילו ברכו (כיון ששמעו קול הברכה, ועד ששומע כולה בלבד = ג"כ כעונה), משא"כ מי שלא שמע, אבל לא גרע מברכה שאינו מחוייב בה, וצריך לענות אמן. ואדרבא חיובו בהברכה מסתבר לומר שמוסיף בשייכותו להברכה -- כולל באמירת אמן אחרי' המאמתת את הברכה...

(ממכתב כי טבת תשמ"ג) 498נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ימי הפורים

היתשמ"א

פורים שמח ושבת שלום והתועדויות באופן דהקהל מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות ומוצלחות באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל.

לחיים, לחיים ולברכה ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו. /מקום החתימה/

פורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה, באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו. לחיים, לחיים ולברכה.

/מקום החתימה/

היתשמ"ג

שבת שלום ופורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה, באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז'ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע'י משיח צדקנו. לחיים, לחיים

ולברכה. /מקום החתימה/