שיחה יג
485שיחה יג
פורים
ב'"ה בסמיכות לימי הפורים, ה'תשל"ו
ברוקלין, 1. י. אל התלמידים ואל התלמידות ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
בעמדנו בסמיכות לימי הפורים, בודאי נתתם דעתכם על פרשת ימי הפורים, כמסופר במגילת אסתר. ולא באתי אלא להזכיר על דבר משמעות יום טוב זה לנוער ולִילָדי -- בלשון המגלה -- היהודים בכל מדינות העולם בפרט.
המגילה מספרת איך שהמן הרשע עלה לגדולה וביקש להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים בכל מדינות המלך אחשורוש, ואיך שנשתלשלו הענינים עד שתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי ובטלה הגזירה ונשתנה המצב מן הקצה אל הקצה, והימים נהפכו לשמחה וליום טוב.
ומספרים חכמינו זכרונם לברכה פרטי ביטול הגזירה ואופנו:
מרדכי ואסתר שידעו מכל הנעשה, קראו צום ועוררו את כל היהודים לשוב אל ה' ולתורתו ומצוותיו. ולאחרי אשר מרדכי אסף ילדים לאלפים ולרבבות ולימד אותם תורה והלהיב את לבבם לאהבת ה' ואהבת התורה ועד למסירות נפש ממש -- אז ביטל השם את הגזירה, והמשיך הצלחה בהשתדלות אסתר המלכה -- ועד אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
נמצא שעיקר נס פורים הי' בזכותם של ילדים ונוער!
אחד הטעמים אשר התורה מספרת לנו כל פרטים אלה -- הוא כדי להודיע לבל, בכל מקום ובכל זמן (כי התורה נצחית היא) -- כמה גדול כוחם של ילדים ההולכים בדרך התורה והמצוה להשפיע על גורל כל עמנו בכל מקום.
למרבה הצער, עדיין יש כמה ,המן'ים" במקומות שונים בעולם הרוצים לבצע מחשבת אותו המן הרשע. ואנו, עם אחד, מפוזר ומפורד ביז העמים -- אבל דתינו שונות מכל עם, דת התורה ומצוותי' והיא חיינו ואורך ימינו הנותנת לנו כח ועוז להתגבר על כל שונאינו.
486כל בן ובת, בכל מקום שהם, הלומדים תורה ומקיימים מצוות, מוסיפים הם כח ועוז לכל היהודים באשר הם שם -- כולל, ובמיוחד באותן המדינות אשר אויבינו לא מניחים ללמד תורה לילדים ולנוער ולקיים מצוות. ומה גדול אשרכם אתם, שאין אתם נתונים בצרה כזו ח"ו, והרשות בידכם ללמוד תורה בהתמדה ולקיים מצוות בהידור, ואין הדבר תלוי אלא בכם וברצונכם!
ילדים חביבים, הוסיפו בלימוד תורה ובקיום מצוותי', ושאו ברכה מאת ה', לכם ולכל בני משפחתכם, שליט'א.
ובזכותכם יעלה ויבוא ויגיע לכל עמנו, בלשון המגילה: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר -- כן תהי' לנו ולכל היהודים.
בחיבה ובברכה לפורים שמח
ב'ה ב' אדר ב', ה'תשמ"א ברוקלין, 1. י.
לכל בני ובנות ישראל הנמנים על ,צבאות ה'"
ה' עליהם יחיו שלום רב וברכה:
בנועם קבלתי הדו"ח על דבר הפעולות והמבצעים בקיום המצוות ובלימוד התורה. ובודאי לא יסתפקו ב,ציונים לשבח" שעד עתה, ויוסיפו בהתמדה ושקידה בשני הענינים גם יחד, בהתאם לחובתם וזכותם להיות נמנים על צבאות ה'.
ולקראת ימי הפורים הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה -- ובפרט שבשנה זו הרי הם ,פורים גדול" ו,שושן פורים גדול" -- בודאי ידוע לכם אשר ,צבאות ה'" שבימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה היו צריכים להלחם באיש צר ואויב, המן הרשע, אשר בקש להשמיד את כל היהודים, התחל מנער ועד זקן טף ונשים, ובזכותם של תינוקות של בית רבן שנענו לקריאתם של מרדכי ואסתר ונתגייסו 487בהמוניהם ללמוד תורה ולקיים במצותי' בלי הס וברבים, בטלה הגזירה. ועוד סיפרו לנו חכמינו זכרונם לברכה שבאותה שעה למדו תורת מנחת העומר, אף שעדיין היו בגלות (פרס ומדי) ובית המקדש השני עדיין לא נבנה. ובזה הדגישו את אמונתם ובטחונם בה' שיפר עצת המן הרשע ובקרוב ממש ייבנה הבית השני ושוב יקריבו מנחת העומר כהלכתה, ועוד קודם לכן תהי' ליהודים ,אורה ושמחה וששון ויקר".
וההוראה מהימים ההם בזמן הזה היא שגם עכשיו נמצאים אנו בגלות, אלא שבחסדי ה' אין לפחד מפני אוייב ומתנקם מבחוץ כהמן הרשע, ורק אוייב פנימי, הוא היצר, מתנכל תמיד בכל מיני עצות ותחבולות לבלבל ולמנוע ילדי ישראל (וכן מבוגרים) מלימוד התורה וקיום מצותי' ככל הדרוש, בשמחה ובטוב לבב. ולכן תעמדו הכון על משמרתכם, משמרת הקודש, כל אחד ואחת מכם וכולכם יחד, להפר עצתו ולקלקל מחשבתו, כי צבאות ה' אתם, נושאי דגל תורת ה', ובידכם להשבית אוייב ומתנקם על ידי הוספה בלימוד התורה ובקיום מצותי' ביתר שאת וביתר עוז, בתוספת התמדה ושקידה.
וזה גם כן יקרב הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו, שההכנה לזה היא ,אורה ושמחה וששון ויקר" בפנימיות, כדרשת חכמינו זיל: ,אורה -- זו תורה כו' ויקר -- אלו תפילין".
ויהי רצון שתלכו כל אחד ואחת מכם מחיל אל חיל בכיוון האמור, כולל, כמובן, בכלל גדול בתורה -- מצות ואהבת לרעך כמוך -- השפעת הילדים על חבריהם והשפעת הילדות על חברותיהן, על ידי דוגמא מזהירה ובדברים היוצאים מן הלב, וה' יצליחם.
בברכה לימי פורים שמחים ולבשורות טובות בס האמור תמיד כל הימים 488ב"ה, יום ג' פ' צו, ייא אדר שני, ה'תשמ"א. ברוקלין, 1. י.
אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
489(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
490(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
491בכבוד ובברכת הצלחה בפל הנ"ל ובברכת פורים 47
--ריר ה 492ת"ח על הערת-הארת כת"ר היפה מדברי ראשונים בענין לבסומי בפוריא -- ולהעיר מרמביים הל' יו"ט פיו, ה"כ. -- הועתק בשו"ע אדה"ז סתקכ"ט סי'אדיייב.
ומובן שהמדובר בההתועדות* שאחד יתבסם עד דלא ידעי ויוציא את הרואים, אין הכוונה יוציא קיום חיוב זה (ממע) שה"ז חיוב שבגופו, אלא שבשאי אפשר יעשו עכייפ כנ"ל.
ועוד (ועיקר) פשיטא שאם אינו מקיים עד דלא ידעי -- אין זה פוטרו כלל מלהיות שמח בפורים, וכשרואה חברו שמח בשלימות (עד דל"י) חושב ע"ד שמחת דלא ידעי, מח' טובה הקב"ה מצרפה למעשה, עי"ז מתוסף בשמחתו הוא ומעין זו שרואה בחברו, ולאח"ז -- קל לו יותר (נעשה מוכשר יותר) לבוא גם בעצמו לאופן עד דלא ידעי.
ומכאן לחקירה הכללית -- במצות שבגופו שאין יוצאים ע"י שליח -- באם אי אפשר לו לקיימם בעצמו הַמוטל עליו חיוב מיוחד להשתדל לעשותם עי"י שליח. ואין הזמ"ג לעיין בזה. ואכ"מ. ולא בא אלא בתור הערה לעת מצוא.
... ואסיים במנהג היום זכר למצות מחצית השקל: אופנה, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הכל שוין, וע"י מחצה"ש בטלו שקלי המן (מגילה יג, ב) שגם גזירתו היתה על כל היהודים בשוה מנער כו' -- ועיין שיחת פורים תש"א בזה -- וניצולו ע"י שהיו בתנועות מס"נ, שגם בזה הכל שווין שאפי' קשב"ק כו' -- במ"ש בסשיב פי"ט כ' -- והכל כפתאיים אצלו ית' ולא ידעי, והשי"ת יזכנו ב"ב לביאת מ"צ הבא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, א) וכמש"כ באגה"ק ס"ד שזהו גילוי בחינת נקודת פנימיות הלב, שמצד זה כל ישראל למגדול ועד קטן, כולן מתאימות ואב אחד לכולנה וכמ"ש סש"ב פל"ב (משא"כ מצד מקורן בא"ח דחלוקין בגדולתן ומעלתן)...
493ב"ה, ערש"ק ראש-חודש אדר שני, פרשת שקלים, ה'תשמ"א, ברוקלין, 1. י.
494זייער אינערלעכן אינהאַלט: ,אורה -- זו תורה . . ויקר -- אלו תפילין".
בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור
לחגיגת בר מצוה שלך, הנני לשלוח לך ברכותי, אשר ביום הזה שנהיית גדול תלך הלוך וגדול בלמודיך ובהנהגותיך, והוריך וא"ז יחיו ישבעו ממך רב נחת וענג.
בימי מרדכי, כשהיו ישראל בגולה, אמר המן האגגי להשמיד כל היהודים. מה עשה מרדכי -- כנס צעירי ישראל ולמד עמם תורה, ועל ידי זה בטלה הגזירה,
בהיות עם ישראל על אדמתו, ואיש תחת גפנו, אפרים ויהודה גוי אחד בארץ, ושלמה בן דוד מלכם בראשם, ויבן בית לה', ציוו חכמינו אשר לא יבטלו התלמידים מתורתם לבנין בית המקדש!
כי התורה עץ חיים היא למחזיקים בה. בכח תורת משה אשר צווה בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, ועל ידי שמירת מצוותי', נעמוד בפני כל הקמים עלינו בגולה, ונזכה בקרוב ליום ה' הגדול אשר ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, ויגאלנו על ידי משיח מנחם משיב נפשנו.
חזק ואמץ בלימוד התורה ובקיום המצוות! (ממכחב ד אדר שני, תשיג) 495הטוב אשר הגיענו ע"ד התמסרותו לכל דבר הנוגע לחנוך היהדות, העירנו לבא לפניו במכתבינו זה.
בטח שמע כמ"ע ע'ד ,מחנה ישראל" אשר נוסדה ע"י מו"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואשר בע"ה פעלה כבר הרבה לטובת חזוק היהדות כגון שמירת שבת, למוד התורה, טהרת המשפחה, הנחת תפילין וכדומה.
הרבה פועלת ,מחנה ישראל" לטובת המצב הרוחני של החילים היהודים,
ע'י ,מחנה ישראלי נוסדה גם חברת משניות בע"פ, המחלקת לחברי' עפ"י גורל חלקים מהמשניות (.. \ פרקים בשנה) ללמדם בע"פ ולחזור עליהם בכל עת מצוא, בלכתם בחוץ, בעמדם בחנות בנסעם ברכבת וכו'.
שולחים אנו לכמ"ע במעטפה מיוחדת מאמרים המבארים מטרת ופעולות ,מחנה ישראל" ובודאי גם במקומו יש כר נרחב ועבודה בכל מקצעות עבודת ,מחנה ישראל", ונשמח לקראת מכתביו מבשרים טוב בפעולותיו בכהנ"ל.
בימי הפורים בימים ההם ביארו רז"ל (מגילה יג, ב) אשר שקלי ישראל, שהיו נותנים בכל שנה מחצית השקל, בטלו את שקלי המן שנתן לאחשורוש ביהודים לאבדם,
והנה מחצית השקל נתנו, להניח יסוד בית משכן ה' הראשון שהי' אצל בני ישראל דהיינו האדנים למשכן, ואח"כ היו נותנים לקנות בהם קרבנות הצבור, ובשניהם -- העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט.
מאשר הנני קבלת מכתבו -- בלי הוראת זמן הכתיבה -- בו כותב ר"פ ובמסירת הפ"ש מכאן וכו', וכז ר"פ מהמצב ב... וכו'.
496ויהי רצון אשר תתחלנה הידיעות המתקבלות מאה"ק ת'ו בהנוגע לענינים הכללים וכן הפרטים, להיות טובות -- בטוב הנראה והנגלה, ועד מתי?
ובפרט שסו"ס -- מכריזים על ענין דופרצת, דפשיטא שצ"ל ג"כ בד' אמות של הפרט וד"א של הכלל, כוונתי שכל אחד צריך לעשות התלוי בו בכדי להמשיך הענין בגלוי. והרי גם ע"ז נאמר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ואיז לך דבר העומד בפני הרצון.
והרי כאו"א מאנ"ש, ובפרט תלמידי התמימים, תפקידו כפול, לפעול בעצמו רצון תקיף ולפעול על הזולת ע"י תעמולה מתאימה וק"ל.
ויהי רצון שכיון שנמצאים אנו בחדש אדר עליו נאמר שנהפוך הוא ומסמך גאולה לגאולה מאדר לניסן, גאולה מכל דברים המעכבים עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, הנה כן יבשיט בכל האמור לעיל.
בברכה לבשו"ט בקרוב ולשנת הצלחה בכלל ובפרט
77 (ממכתב 0" אד"ש תשי"ה 7
במענה למכתבו מט' אדר שנתקבל ביום הפורים,
וברך לקחתי ואשיבנו, אשר יקוים, מתאים למ"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, וידוע הפירוש שכשהם נזכרים הרי הם גם ונעשים,
. . . אריכות לשוני בלקו"ש* גרמה לעשות טפל תיאור אופן פעולת הטלפון (ורדיא) בעת שהטעם שאין יוצאין בזה שמיעת מגילה הוא כי נעשה שינוי עיקרי, ואין זה כ"א קול של (קרום של) מתכת, פלאסטיק וכיו"ב, שהמתכת מוציאה הקול 497ע"י שכח כחו דהאדם משנה תוקף זרם העלעקטרי והזרם מניע את הקרום, והזרם אין איש יודע מהותו, אבל הכל מודים שאינו כלל ממהות האויר [שהאויר הוא מציאות הלכתית, נוגע לכופה כלי על הנר בשבת, מג"א טוף סימן רע"ז ושו"ע אדמוה"ז שם]. וכתבתי במכ' הנ"ל, בדברי המתירים עצמם נראה שאלו שתיארו לפניהם אופן פעולת הטילפון טעו בהתיאור, שאך עפי"ז מובן שלא נחתו כלל לדון בזה שזהו קול מתכות.
דרך אגב -- נפק"מ גם בנוגע לשופר (לאלו המתירים שימושן לכבדי שמיעה) במכשירי שמיעה (ביו"ט), דשני סוגים במכשירים אלו -- המחזיקים את הקול ע"י זרם עלעקטרי (ובמילא, עפ"י הנ"ל) אינו יוצא, או רק באופן מכני שיוצא.
כל הנ"ל לא שייך (תמיד) לעניית אמן וכיו"ב -- כי בכו"כ אופנים נוגע בזה רק כיוון הזמן ולא שמיעת קול הש"ץ, כדמוכח מביהכ"נ דאלכסנדריא של מצרים (סוכה נא, ב) וכמפורש בשו"ע או"ח סו"ס קכד, ובארוכה בשו"ע אדה"ז שם.
ויומא גרים -- יום פטירת הרמב"ם -- להעיר שדייק בלשונו (הל' ברכות פ"א הל' ייד בסופה) להשמיענו דעונין אמן אף שלא שמע הברכה באם אינו מחוייב בה (כבס"מ שם). ולהוסיף (עכ"פ בדא"פ) ביאור בדבריו שם, ד,לא יענה אמן בכלל העונים" -- מאי האי ,בכלל העונים"?, וי"ל כוונתו -- דאינו בכלל העונים -- דהם יוצאים בעניתם אמן כאילו ברכו (כיון ששמעו קול הברכה, ועד ששומע כולה בלבד = ג"כ כעונה), משא"כ מי שלא שמע, אבל לא גרע מברכה שאינו מחוייב בה, וצריך לענות אמן. ואדרבא חיובו בהברכה מסתבר לומר שמוסיף בשייכותו להברכה -- כולל באמירת אמן אחרי' המאמתת את הברכה...
(ממכתב כי טבת תשמ"ג) 498נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ימי הפורים
היתשמ"א
פורים שמח ושבת שלום והתועדויות באופן דהקהל מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות ומוצלחות באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל.
לחיים, לחיים ולברכה ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו. /מקום החתימה/
פורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה, באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו. לחיים, לחיים ולברכה.
/מקום החתימה/
היתשמ"ג
שבת שלום ופורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה, באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז'ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע'י משיח צדקנו. לחיים, לחיים
ולברכה. /מקום החתימה/
הערות
עמוד 485
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 5
עמוד 486
- 46. לקוטי הוטפות / פורים שיחות
עמוד 487
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 7+
עמוד 488
- 1. 4108 לקוטי הוספות / פורים שיחות
- 2. יוס ג': שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות - ראה פרש"י עה"פ בראשית א, ז. קידושין מ, אי,
- 3. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. אוה"ת בראשית לג, א ואילך. ועוד.
- 4. י"א אדר: שאז מתחילים בקריאת המגילה (מגילה בתחלתה). ונפק"מ גם עתה ובכל מקום ראה טושו"ע או"ח סתרפ"ח ס"ז. וראה אוה"ת מג"א (הוספות) ע' מג ואילך, ד"ה מגילה נקראת, תרכ"ז, תרכ"ט. לקוטי לוייצ על מחז"ל ע' קסה ואילך.
- 5. אדר שני: להעיר מירושלמי מגילה פ"א ה"ה: אותה השנה (שנעשה בה הנס) היתה מעוברת, אלא שדעת הבבלי משמע לא כן (מדלא הביאו בסוגיא זו להכריע הדין). ולהעיר משער הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן.
- 6. געציילטע טעג: בזמן שהן עוברין בשמחה נקראין אחדים (פס"ז עה"פ שמות ב, כג).
- 7. אדם הראשון . . גערופן . . די גאַנצע בריאה . . קרוינען השם אָלם מלך העולם: זח"ג ס"פ אמור. פדר"א פי"א.
- 8. דערפאָר וועלן מיר זאַגן דעם פורים ה' מלך גאות לבש: ב,שיר של יום" -- ר"ה (לא, א) מס' תמיד בסופה ובמפרשים שם.
- 9. ה' מלך גאות לבש: תהלים מזמור צג, א. ולהעיר מתו"א מג"א ושערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות.
- 10. צר. . שר אַנאַג און זירוז מיד ולדורות: תו"כ כאן (הובא בפרש"י ריש פרשתנו). וראה אוה"ח הקדוש פרשתנו (ו, ב): ובדרד רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון כו' והודיע למשה לזרז לישראל כו, עייייש. וראה או"ת להה"מ ריש פרשתנו.
- 11. בכל דור ודור וזכרס לא יסוף מזרעם: אסתר ט, כח. וראה רמב"ם סוף הלי מגילה.
עמוד 489
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 49
- 2. הקהל . . בחג הסוכות . . צוזאַמען קלייבן אַלַע אידן ,האנשים והנשים והטף": וילך לא, ו-יב. ובארוכה -- רמב"ם הל' חגיגה פ"ג.
- 3. גאַר קליינע קינדער: ראה רמב"ן ואוהיח עה"פ שם, יג. גו"א (לפרש"י עה"ת) עה"פ שם, יב. חדא'ג מהרש"א לחגיגה ג, א. ובמנ'"ח מצוה תריב ,נראה דתיכף שיצאו מכלל נפל או בנולד שכלו רוב חדשיו" - וצעיג שעפ"ז גם קודם שיצאו מכלל נפל ודאי שצריך להביאם שה"ז ספק מ"ע מה"ת -- ועד"ז הוא בכלי יקר עה"פ שם, יב. ומירושלמי ריש חגיגה: ואין קטן גדול מטף (בתמי') -- משמע דעכ"פ בלא הגיעו לחינוך קאי. ובפרש"י עה"פ שם: והטף למה באו לתת שכר למביאיהם, היינו שע"פ פשט (ובש"ס -- חגיגה ג, א) תיכף שנולד מחוייבים להביאו, ואולי ייל -- לא כהקס"ד משום דספק (נפל) לחומרא, כ"א בתורת ודאי, ואפילו נולד לח' ולא גמרו שעריו וצפרניו (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סש"ל ס"ח) -- כי חד טעמא בכל הטף -- לתת שכר למביאיהם"*.
- 4. ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: וילך שם.
- 5. מפוזר . . מנער . . לא יכרע: אסתר: ג, ח. ג, יג. ג, ב,
- 6. הקהל . . איין קהל: ראה בארוכה מכתבי עש"ק ח"י אלול, ימי הסליחות ה'תש"מ; בין יום הכפורים לחג הסוכות שנה זו**. \
- 7. מצוות פורים: ראה לקו"ש ח"ד ע' 1283. קריאת התורה -- אינה ביחיד.
- 8. שמחת פורים: כולל איסור הספד ותענית.
- 9. *) הוספה לאחר זמן: העירני ח"א מתויו"ט למגילה פ"א מ"ג: וטף לא באו אלא כדי ליתן שכר למביאיהן . . וא"כ אפי' הוא קטן כמות שהוא יש שכר למביאיהם ומביאין אותז. **) נדפסו בלקו"ש חי"ט ע' 611 ואילך, 564. המו"ל,
עמוד 490
- 400. לקוטי הוספות / פורים שיחות
- 2. אלע קינדער: וכשאשה המעוברת עושה בהכנות לפורים ובמצוות פורים כדבעי, הרי גם העובר עושה, כי ירך אמו הוא (גיטין כג, ב. וש'נ).
- 3. ווש פורים קומט אויס פרייטאָג -- איז אין ירושלים עיר הקודש ציט זיך פורים . . אין דעם זונטאָג נאַכדעם: שו"ע או"ח סתרפ"ח ס"ו (וראה ג"כ השו"ע שם. וש"נ). -- ואף שמתנות לאביונים הן ביום קריאת המגילה (בועש"ק) -- כתבו כמה אחרונים שבאם מאיזה סיבה לא קיימה אז -- יקיימנה ביום א'. ולכאורה בכל אופן צ"ל כן, כיון שסועד באותו היום סעודת שמחת מצוה, עפמש"כ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז סוף הלי' יו"ט -- אע"פ דלא נהגו להזמינם לסעודה (ראה משנה ברורה שם).
- 4. אין ירושלים: ובכל כרך המוקף חומה (שו"ע שם).
- 5. ווי דוד . . זאָגט אין תהלים: קלז, ה-ו. וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) סת"כ.
- 6. נעים זמירות ישראל: ש"ב כג, א. וראה שהשיר פייד, ד (בתחלתו), שאמר ה,זמירות (בשם כל) ישראל".
- 7. משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביוניס: כבירושלים -- ראה לעיל.
- 8. כינוסים . . .הקהל'יס": ולהעיר מ,כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד", ,לך כנוס את כל היהודים" (היפך קיטרוג ,מפוזר ומפורד*), ,להקהל ולעמוד על נפשם", ,נקהלו היהודים" ועוד -- אשר במגלה. -- והתורה (גם מלשון הוראה) היא נצחיית והנ"ל בהדגשה ,ביום אחד" זה -- פורים דבר בעתו.
- 9. .ירושלים", יראה שלימה: ב"ר פנ"ו, י. תודיה הר -- תענית טז, א. וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. ועוד.
- 10. את השם: יר"ע (לקו"ת במדבר יג, ב. ועוד).
עמוד 491
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 141
- 2. % + %
- 3. טוב . . תמיד: משלי טו, טו. וראה פי' לס"ח סי' תתסב.
- 4. והחפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת: מ"א ח, מד. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח רסצ"ד.
- 5. ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר: אסתר ח, טז
- 6. פירושי חכמינו ז"ל: מגילה (טז, ב) ועוד. דרושי דא"ח עה"פ.
- 7. מסמך גאולה לגאולה: מגילה ו, סע"ב, ובפרש"י. ולהעיר שענין זה נוגע במיוחד בשנה מעוברת (כבשנה זו) -- כי בכדי ל,מסמך גאולה לגאולח" קורין את המגילה באדר שני דוקא, הסמוך לניסן.
- 8. כימי צאתך מארץ מצרים: מיכה ז, טו.
- 9. ואנחנו עמך . . נספר תהלתך: תהלים עט, יג.
- 10. וצאן מרעיתך: ראה אסת"ר ספ"ט ש,קול גדול כגדיים וטלאים" ביטל הגזירה. נת' בתו"א סד"ה ותוסף אסתר. וראה סליחה דתענית אסתר סד"ה אדם בקום ,קטני קודש זרע".
- 11. פורים שמח: ועד לאופן -- כציווי חז"ל (מגילה ז, ב) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע (יותר מבמועדים לשמחה). וראה ד"ה זה בתו"א (ובשערי אורה צט, א), אוה"ת, סה"מ עטר"ת (,חייב אינש לבסומי בפוריא הוא תענוג הנפש בפנימיות החורה ובבחי' אה"ר בתענוגים"), סה"מ תש"ח. ועוד.
עמוד 492
- 1. 1072 לקוטי הוספות / פורים שיחות
- 2. *) פורים תשמ"ב. המו"ל.
- 3. (ממכתב יום ה, י"א אדר שני, תשג"ה)
- 4. (ממכתב אייר תשמיב).
עמוד 493
עמוד 494
עמוד 495
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 15
- 2. בברכת פורים שמח ולאלתר לתשובה לאלתר לגאולה (ממכתב יום ו' י"ב לחדש אדר שני, ה'תש"ג)
עמוד 496
- 56. לקוטי הוספות / פורום שיחות
- 2. שיהי' אורה ושמחה וששון ויקר כדרשת רז"ל וגם כפשוטו. (ממכתב ט"ו אדר תש"כ)
- 3. *) ח"ט ע' 336. המו"ל.
עמוד 497
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 4577
עמוד 498
- 1. 1% לקוטי הוספות / פורום שיחות
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
משנה תורה, הלכות חגיגה ג׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו':
כל הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל אבל הטמא פטור ממצות הקהל שנאמר בבוא כל ישראל וזה אינו ראוי לביאה והדבר ברור שהטומטום והאנדרוגינוס חייבין שהרי הנשים חייבות:
אימתי היו קורין במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית והמלך הוא שיקרא באזניהם ובעזרת הנשים היו קורין וקורא כשהוא יושב ואם קרא מעומד הרי זה משובח מהיכן הוא קורא מתחילת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ומדלג לוהיה אם שמוע וגו' ומדלג לעשר תעשר וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ופוסק:
כיצד הוא קורא תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם ומביאין בימה גדולה ושל עץ היתה ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וסגן לכהן גדול וכהן גדול למלך כדי להדרו ברוב בני אדם והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה ישב ופותח ורואה ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת וקורא הפרשיות שאמרנו עד שהוא גומר וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות ומוסיף שבע ברכות ואלו הן:רצה ה' אלהינו בעמך ישראל וכו' מודים אנחנו לך וכו' אתה בחרתנו מכל העמים וכו' עד מקדש ישראל והזמנים כדרך שמברכין בתפלה הרי שלש ברכות כמטבען רביעית מתפלל על המקדש שיעמוד וחותם בה בא"י השוכן בציון חמישית מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם וחותם בה הבוחר בישראל ששית מתפלל על הכהנים שירצה האל עבודתם וחותם בה בא"י מקדש הכהנים שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול וחותם בה הושע ה' את עמך ישראל שעמך צריכין להושע בא"י שומע תפלה:
הקריאה והברכות בלשון הקדש שנאמר תקרא את התורה הזאת בלשונה אף על פי שיש שם לועזות:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל:
יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן דוחין את השבת:סליקו להו הלכות חגיגה בס"ד:
משנה מגילה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנים. פחות מכאן הרי זה כפר. באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי כהנים. ותשעה באב. חגיגה. והקהל. מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין. מותרין בהספד ובתעניות ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי. אין קורין אותה אלא בזמנה:
בראשית רבה נ״ו:י׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה (בראשית כב, יד), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ (בראשית כא, כב): כִּי בְיִצְחָק וגו', וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, ג): וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי. דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וּבָנוּי חָרֵב וּבָנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, הֲרֵי בָּנוּי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה', הֲרֵי חָרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ה, יח): עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם. ה' יֵרָאֶה, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יז): כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ.
תורה אור, מגלת אסתר ז׳ - הטקסט מספריא
ותסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים. והנה איך שייך לפניו ית' לומר לפני רגליו והלא אין לו דמות הגוף ואינו גוף. אך הענין הוא לבאר מהות התפלה ואיך ביכולת כל אדם להתפלל כי כנ"י נק' בשם בחי' אסתר כי יש לה הרבה שמות ונק' בשם בחינת רחל כשהיא בבחי' התגלות שיוכלל החיות במקורו כמ"ש כרחל לפני גוזזיה נאלמה וג"כ כצאן טבחה שהיא פושטת צואר לשחיטה ברצון פשוט.
וכך הוא בכל או"א מישראל שיהא רצונו להיבטל ולהיכלל באורו ית' למהוי אחד באחד כמ"ש הודו על ארץ ושמים והארץ האירה מכבודו מלא כל הארץ כבודו שהוא בחינת התפשטות וזיו אשר עולם ומלואו בטלים למקורו וכל זמן שהוא בהתגלות ובהתלהבות נק' בחי' רחל כצאן טבחה כו'. אבל בעת שאין הדבר בהתגלות נק' בחי' אסתר כמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא ולא כמו שהעולם סוברים שכל מי שאינו בבחי' התגלות אין להם זה הדבר. זה אינו שכל אחד ואחד יש לו. אך הוא בחי' אסתר וצריך לגלותה ממצפונה וממסתרה וההסתר נק' כשושנה בין החוחים דהיינו שהחוחים הם המונעים ומסתירים את השושנה וכל עניני העולם ומעשה עוה"ז הנעשים בכל לב ונפש הם נקראים חוחים ומסתירים בחי' זו מלהתגלות. ובחינת אסתר הנ"ל היא מסותרת ביום ההוא כמ"ש ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא והבן:
דהנה יש בחי' נק' ביום ההוא. ויש בחי' נק' ביום הזה ויש בחי' נק' בלילה ההוא. ויש בחי' נק' בלילה הזה. דהנה כתיב זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. וכתיב ויושע ה' ביום ההוא.
וכתיב הלילה הזה ליל שמורים. וכתיב בלילה ההוא נדדה שנת המלך. והענין כי בחי' זה הוא לנכח כמ"ש זה אלי ואנוהו שהוא בחי' התגלות כמשל מלך ב"ו אשר כל מדינות מלכותו בטלים אצלו מחמת שעיניהם רואות את המלך. דהיינו שיהיה בבחי' התגלות אלקותו ית' כאלו עיניו רואות אותו כו'.
ושיהיה העולם נחשב כאין נגדו ית'. ומה שנתבאר במ"א שהעולם נק' יש מאין הנה דברה תורה כלשון בנ"א שלעינינו הגשמית אינו נראה האין כמו שאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בו"ד.
וזהו בחי' זה היום וכו'. אבל בחי' לילה הוא בחי' חשך ואפילה שאינו רואה כלום כי אף שיודע אלקותו ית' אך בהסתלקות המוחין ואינו נתפס במוחו הוא ג"כ בחי' לילה. אך אף שהוא בבחי' זו יכול לבוא לבחי' זה הלילה שיהיה בבחי' זה דהיינו לנכח. דהנה כתיב מלא כל הארץ כבודו שהוא זיו והתפשטות.
וכתיב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. ושניהם אמת כי את השמים ואת הארץ הוא מלא רק הגוף הוא המסתיר לזה ומכה"כ הוא בחי' זיוו והתפשטותו ית' להחיות העולמות והוא בחינת תפיסא מושגת להיבטל וליכלל וכולא קמיה כלא חשיב ואף שהוא בבחי' לילה יכול להיות בבחי' זה דהיינו לנכח מחמת גודל האמונה שיאמין באמונה שלימה זכה וטהורה כאילו עיניו רואות ממש. אך צריך לזה בחי' חומר ולבנים כמו שהיה בארץ מצרים רד"ו שנה והיתה עבודתם בחומר ובלבנים. כמו כן צריך היום בחומר דא ק"ו.
ובלבנים דא לבון הלכתא. ובכל עבדה בשדה דא ברייתא. ובאמת כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ. אך כל הפורק כו' נותנין עליו עול ד"א. אך אף שהוא עוסק בד"א אעפ"כ יכול לבא לבחי' הלילה הזה.
והענין ששאל הקב"ה מעולמות עליונים מה קול גדיא. והשיבו הם שהוא קול בני ישראל. ואיך שייך לפניו ית' ששאל מהם והלא לפניו נגלה כו'. אך הענין שכמו הגדי שהוא צועק אחר אמו בלי שום שכל ודעת כך היתה הצעקה באותו העת בלי דעת והתבוננות רק מחמת גודל צרתם צעק לבם אל ה' כמ"ש ויצעקו אל ה' בצר להם והשיבו הם שהצעקה הוא בלי דעת והוא למעלה מהדעת כי אינו דומה לצעקת הבהמה שהיא בלי דעת והיא למטה מן הדעת. אך לגבי הקב"ה שהוא למעלה מן הדעת היתה צעקתם בלי דעת כמו צעקת הגדי והבהמה. כמ"ש בהמות הייתי עמך דהיינו כשאני עמך והבן.
והנה כאשר צעק לבם אל ה' ויצעקו אל ה' בצר להם ומחמת זה יכול לבא לידי האמונה שהוא בחי' הלילה הזה כצאן טבחה. וזה היה הנס בפורים שהוא בחי' בבל כי שם בלל ה' והבן. ויוכל להיות ביום ההוא כמ"ש לא יום ולא לילה ולעת ערב יהי אור והבן:
והנה בחי' עמלק מלחמה לה' מדור דור. מפני שכל עכו"ם הם בחי' קליפה ומדות רעות כמ"ש החתי והאמורי והפריזי כו' והם בעצמן בטילין לגבי הקדושה כיתרון האור מפני החשך ונקל לפטור מהם. אך החוצפה והגסות של כל מדה רעה הוא בחי' עמלק ומלחמה לה' מדור דור כי חוצפה היא מלכותא בלא תגא כי כל המדות שרשם ומקורם מן הגוף הנק' משכא דחויא ויכול להתהוות בכל אחד אך החוצפה והגסות מאין הוא בא לכל א' וא' הוא מ"ש מחשבת המן אשר חשב על היהודים דהיינו שיש היכלות הקליפות הנק' בבחי' המן והוא משפיע מחשבות לגסות הרוח וחוצפה.
והעצה לזה ותפול לפני רגליו דהיינו המלאכים הנקראים בשם רגליו כמ"ש שרפים עומדים ממעל קרשים עומדים. וזהו ותבך ותתחנן להעביר מחשבות הרעות כו'. וזהו ותלו אותו ואת בניו על העץ גבוה חמשים אמה כמ"ש ה' מלך גאות לבש:
מצוטט ב־3 עמודים
אגרות קודש 3
- כרך יח ‹ ו'תשע לקו"ש חכ"א ע' 495
- כרך יט ‹ ז'רכה לקו"ש חכ"א ע' 496
- כרך כג ‹ ח'תתקכ לקו"ש חכ"א ע' 496

