שיחה יד

499שיחה יד

ויקהל

ב"ה, מוצש"ק פ' ויקהל, שק"מ אד"ש, שנת הקהל, ה'תשמ"'א ברוקלין, 1. י.

לכל המשתתפים בכינוס השלוחים באה"ק ת"ו

ה' עליהם יחיו שלום וברכה! בנועם קבלתי הידיעה אודות הכינוס, ויה"ר שיהא בהצלחה רבה בכל הפרטים, ואיש את אחיו יעזורו להוסיף עוד יותר ולהעלות במילוי השליחות,

שנקודתה כהוראת (ונתינת כח) פרשת שבת זו להקהיל (בכח משה שבכאו"א מבנ"י) את כל עדת בנ"י, וכביאור האריז"ל,

ובהרחבה במאמרי אדה"ז אדהאמ"צ הצ"צ מהר"ש ואדנ"ע, ומתוך אהבת ישראל כמבואר בתורת הבעש"ט והה"מ ובהרחבה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר 500ובלשון הכתוב: הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת,

וכיז יחיש עוד יותר קיום היעוד: קהל גדול (שלימות העם) ישובו הנה (שלימות הארץ) ומשה (ותורתו -- שלימות התורה) עמהם.

בברכת הצלחה רבה בכהנ"ל והמעשה הוא העיקר ומתוך הרחבה שמחה וט"ל ובברכת חודש טוב, ושכן תהיי לנו כאשר הי' אז -- אורה ושמחה וששון ויקר - כפשוטו וככל פירושי חז"ל,

ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך

/מקום החתימה/

... במ"ש מה יענה על הטענה שיש אומרים שמותר להדליק אש בשבת, ואשר האיסור הוא דוקא כשצריך שפשוף אבן באבן וכנהוג בין השבטים הפראים, משא"כ אופן הדלקת אור דזמננו, אינו קשור בכל טרחה.

ומובז שהסברה העיקרית היא שכותב במכתבו, שעלינו לקיים מצות הבורא מבלי לשאול להטעם שבהם, ובפרט שמובן אפילו בשכל הפשוט שאי אפשר לשכל 501נברא שיבין ויתפוס את שכל הבורא, כיון שאין ערך לנברא לגבי הבורא, ובמכל שכן וקל וחומר: ומה ילד קטן המתחיל ללמוד אל"ף בי"ת, כל אחד ואחד פשוט בעיניו שאי אפשר שילד זה יבין סוגיא עמוקה בש"ס וסברות הראשונים בזה אף שכולם נכנסים בסוג בני אדם שיש להם נפש השכלית, ולא עוד אלא שיודעים אנו שכשיגדל הילד ויקיים בעצמו הלימוד ביגיעה, עליו נאמר יגעת ומצאת, זאת אומרת שבכח שכל הילד לתפוס גם הסברא עמוקה אשר בש"ס, אלא שעדיין לא הובא זה בפועל, על אחת כמה וכמה בענינים שבבורא לגבי ענינים שבנברא, שאי אפשר שיודמו זה לזה כיון שזהו בורא וזה נברא. והטעמים הנמצאים בתורה, הם מבארים רק חלק קטן מעניני ושרשי המצוה, שלכן כמה וכמה טעמים ופנים לכל ענין ומצוה שבתורה.

בכל זה גם על פי שכל אין מקום כלל לסברא וקושיא האמורה הן מצד המציאות והן מצד השכל.

א) מצד המציאות: -- בעת מתן תורה, ז. א. ביציאת בני ישראל מארץ מצרים, ידועץ בכל ספרי דברי הימים, אשר התרבות וענינים הטכניים בארץ מצרים היתה במדה די גדולה, ולא עוד אלא שישנם כמה פרטים וענינים (באופן טלטול משאות, בנין, הרכבת צבעים ועוד) שאפילו עתה אינם יודעים איך לעשות זה ואיך עשו זה בימים ההם. ובפרט הבערת אש אצל המצרים -- לא היתה באופן שפשוף אבן באבן -- כי אם בכמה אופנים קלים יותר. וברובא דרובא היו מדליקים אש מאש, כמסופר בדברי הימים לארץ מצרים וסביבותי' בימים ההם. ובפרט בבתי החרטומים דמצרים, ששמשו גם כן מקום לימוד החכמות -- הידועות בעת ההיא, אשר כנ"ל בכמה פרטים, ובזה גם אופן הדלקת אש (שבזה היו קשורות כמה עבודות לעבודה זרה אז) עמד ברמה הכי גדולה, ז. א. בטרחה מועטה ביותר.

ב) מצד השכל: -- שמירת שבת על פי פשוטו של מקרא הוא, על שם ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת, ופשוט לכל בעל שכל אשר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, וממעשה מלאכה ששת ימי בראשית מאופן מלאכה זו, ז. א. שאינה קשורה בטרחה כלל. שבת ביום השביעי, ובדוגמא זו נצטוו גם בני ישראל.

בכלל בטענות כמו הנ"ל, שהטענה גופא מוכיחה אשר מאמין הטוען שהתורה ניתנה מבורא העולם, אלא שרוצה הוא לחפש לפרש כוונת הבורא וציוויו שלא חלו אלא בתנאים שונים מתאימים ובתקופות מסוימות, כטענה זו עצמה, זיופה מוכח מתוכה, אשר כיון שהתורה ניתנה מבורא העולם לטובת האדם, וכהנוסח ,כי הם חיינו ואורך ימינו', ז. א. לטובת האדם [וגם זה מוכרח הוא כיון שהמאמין בהבורא, הוא מאמין שהבורא טוב וישר ולכן מחוייבים לקיים ציווי], הרי זה שולל את האפשריות שתנתן התורה באופן המטעה, ח"ו, את האדם והנותן מקום לספק עיקרי ז. א. שהכוונה לא היתה אלא לתקופה מסוימת, וכשישתנה הזמן ישתנה הציווי, ובכל זה כתב נותן התורה היפך הנ"ל [וכמוכח מכמה כתובים שציווי התורה הם ,כימי השמים על הארץ" וגם בזמן הגלות ועד שיבוא גואלנו המשיח שכל ענינים אלו נזכרים כמה פעמים בתורה], ואין אף מאמר אחד מפרש שקודם לזה ישתנה ח'ו הציווי של התורה ופשיטא שאין כל פירוש באיזה כיוון יהיו השינוים ובאיזה אופן.

502כבקשתו אזכיר להמצטרך לו ובהענינים אודותם כותב על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שינצל הימים דביני וביני ככל הדרוש להפצת המעינות בהסביבה בה נמצא ובאופן שגם המקבלים שלו ייעשו טופח על מנת להטפיח בהסביבה בה ימצאו וגם לאחר זמן.

(ממכתב י"ג ניסן תשי"ז)

הת'* הרעים יפרשוהו כהיתר לההנהגה בהטעמפלס בש"ק. (ממכתב שלהי שבט תשמ"ג)

מאשר* הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק והקודמו. ובמ"יש שמתפלא על אשר שלחתי מברקים, וכו', לפלא התמיי, כיוז שבטח כבר ידוע לכתיר אשר גם מ... נתקבלה ג'כ השאלה להרבנות הראשית באופן דחוף, עכ"פ כך הודיעו לכאן. וטעם הדחיפות מבואר בהעתק מכתבי להרבנים הראשים שי' המוסג"פ, ואם לא יטריח ביותר על כת"ר -- מטובו לקרות ההעתק בשימת לב הראוי ובטח תהיי הזדמנות לדבר עם הרבנים הראשים. ובנוגע לנמוק האמור במכתבו -- אדרבה מפני הכבוד עוד עצרתי במלין ועאכו"כ בביטוים, בידעי ולצערי ידוע גם בחוץ ממש, אשר המשגיח נוסע בתור ב"כ שלהם, ואין לך היתר מגולה יותר מזה. וכטעות כו"כ מבנ"י התמימים דכאן. ואין מלה בלשוני איך להסביר הדבר -- בה בשעה שלדעתי נעלה מכל ספק שהוא איסור ברור. ולא עוד אלא שבעצם השאלה -- הוא כמ"ש במכתבי להנ"ל שהשאלה חלה על בעלי האניות והוא איסור דאורייתא. וקשה להאריך בדבר 503המצער ביותר. -- ובמי"ש שמה תהי' התועלת מהאיסור וכו' -- הנה אפילו בשביל נפש אחת מישראל ג'כ כדאי הדבר, ובפרט שבטוחני שמאות ואלפים מבני ישראל ימנעו מהעניו, באם יהי' פסק הדין של הרבנות הראשית ברור כדבעי. ולא עוד אלא שב"כ ,צים" בכאן אמר בפומבי -- שהפלגת האניות באופן כזה (היינו שנוסעים גם בשבת) -- ברור הי' בעיניו שאין כל חשש כיון שמעשים בכל שבוע ואיש לא מיחה בזה, ולו ידע שהרבנות הראשית אוסרת הי' משתדל לסדר הענינים. - ונוסף על האמור, הרי הפס"ד מוטב שיהיו שוגגין ההגבלה בזה שזהו בענינים דרבנן ואם אין שואלים עד"ז, ולא כנדו"ד ובענינים דאורייתא אינו לכלל זה. ובפרט גם כאמור במכתבי, שעכ"פ חלק מהאניות יסדרו באופן יותר מתאים, ואז הרי פשוט שכדאי הענין.

במה שהעיר שאין להנ"ל לקבל מרות -- הנה נזהרתי בנוסח המברק שלי עד כמה שאפשר, בכדי שלא יוכלו לפרשו שזהו ענין של מרות, והדגשתי רק הצד הטכני שבדבר -- כיון שבטח אין הם בקיאים בזה ולא התעסקו בזה. וכשיזמינו מומחים -- כלשונו במכתבו -- חוששני שיהי' ע"ד הפצת השמועות כאן. והוא ע"ד גביית עדות הידוע שחסידים רקדו בת"ב בתערובות, אלא שהשמיטו להוסיף -- שהי' זה תשעה באב שחל להיות בשבת ובהולדת בת לאחד החסידים ורקדו עם התינוקת בת ימים אחדים ומונחת על טס. וה"ה בנדון זה שאומרים שיש תעודה ממכונאי שהמכונות הם באופן אוטמטי וכו' וכהעתקתי במכתבי. ולא יאומן כי יסופר, אשר גם בזה המפלגות בכאן יוצאות בקול תרועה, ודוקא אלו אשר בשם הדת ידגולו (אף שלכאורה אין כל קשר בין מפלגתיות לפס"ד בישראל) ומראשי המפלגה הוא הוא הפוסק בשו"ע. וכפי שמספרים בשמו תוכן פסק דינו, לא מצא ידיו ורגליו בשו"ע וגם לא בידיעה במכונאות, אבל חוצפא כלפי שמיא מהני ועאכו"כ כלפי ארעא ובארצוה"ב.

ובמי"ש שפב"פ אמר לו שתנועת האני' בשבת נוגע וכו' ואי אפשר להעמיד אנ" בלב ים, הרי זהו עם הארצות מבהילה במכונאות, אשר כל השומע יצחק לו. -- ומה שכותב שלא יצא מזה כלום -- כבר עמדנו (מהנסיון המר), אשר בהאוירונים דאלעל היוצאים מכאן, אחד עכ"פ יוצא בימות החול והשני כו'. וצ'ע מפני מה אין לקוות שגם בהנוגע לאניות יסדרו כן.

ת"ח ת"ח על מ"ש אודות התרעומות של שילוח מברקים. ובטח גם להבא ינהג בכגון דא. וכמו שכתבתי לכו"כ, שטוב יותר לקבל ידיעות בלי כחל ובלי שרק מאשר ידיעות מסולפות אפילו לטוב, ובפרט שסו"ס מתקבלות כל הידיעות ע'פ רוב בהגזמה. והאמת אומר, שבתחלה לא הי' בדעתי לכתוב להרבנים הראשים בענין זה, כי הרי ממ"נ, אם ירצו לפסוק הדין ע"י חקירה ודרישה כדבעי -- אין דרך לפנות מאיסור ברור. ואם לא ירצו מה יועיל מכתבי, ואדרבה יוכל להתפרש כענין השגת גבול דמרא דאתרא. אלא ששורות כת"ר בנדון זה הביאוני לכתוב המכתב. ובטח גם להבא יודיע בפרטיות מהמשך הענינים, ות"ח מראש ...

504... ירא אני מנתינת ,היתר" להנ"ל בתנאי העמדת ,שבת-גוי" באני. ויה"ר שלא יתפתו מסברא הכי מגוחכת אשר איש אחד או שנים יכול לנהל כל המכונות באניי במשך מעל"ע! לא רציתי לכתוב גם עד'ז במכי להריר -- כיון שנתינת מקום וחשש לפיתוי כזה -- יוכל להחשב כפגיעה בכבודם.

מה שלא פרטתי (בהמברקים?) מפני מה אין סכנה בהעמדת האני' בלב ים, וכן לא במכ' שהעתקתו מוסג"פ. וגם לא פרטי המלאכות דאורייתא שבהנהגת אניי דזמננו (שרובן המכריע לא היי להם מקום בספינות -- שיט או מפרשים -- שבזמן הש"ס) הוא: בא' -- לרוב פשיטות הדבר. והקורא בס' שביתת הים אפילו, שחתר בכל כחו לאסוף קולות מכל הצדדים, יראה שלא מצא בסיס לחשש סכנה ע"י הנ"ל. ובהנוגע להב' -- כי ידועים לכל מכונאי ואפילו מתחיל (אפילו במכונות שביבשה בבתי חרושת וכיו"ב, שעיקרי הפעלתן שוות להנ"ל. מלבד מכונת ההגה). והיא מבוארת, אף שרק בחלקה, בס' שבה"י. -- דרך אגב: עד כמה גדול העורון ע"י השוחד דרצון המפלגה וכיו"ב -- שדורשים הוכחות שא'"א לאני'י שתתנהג אוטומטית במשך מעל"ע, אף שידוע לכל שאני' מתנהגת ע"י הגה, ומובן וידוע ג"כ שכיוון

7 הליכתה משתנה משעה לשעה. וא'א שיהי" אותו הכיון במשך כל המעל"ע ויסמכו" על אווטומט שיעריכו אותו עשיריות בשעות לפני זה! (ממכתב כ"ג תמוז תשט"ז)