489
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 49
- 2. הקהל . . בחג הסוכות . . צוזאַמען קלייבן אַלַע אידן ,האנשים והנשים והטף": וילך לא, ו-יב. ובארוכה -- רמב"ם הל' חגיגה פ"ג.
- 3. גאַר קליינע קינדער: ראה רמב"ן ואוהיח עה"פ שם, יג. גו"א (לפרש"י עה"ת) עה"פ שם, יב. חדא'ג מהרש"א לחגיגה ג, א. ובמנ'"ח מצוה תריב ,נראה דתיכף שיצאו מכלל נפל או בנולד שכלו רוב חדשיו" - וצעיג שעפ"ז גם קודם שיצאו מכלל נפל ודאי שצריך להביאם שה"ז ספק מ"ע מה"ת -- ועד"ז הוא בכלי יקר עה"פ שם, יב. ומירושלמי ריש חגיגה: ואין קטן גדול מטף (בתמי') -- משמע דעכ"פ בלא הגיעו לחינוך קאי. ובפרש"י עה"פ שם: והטף למה באו לתת שכר למביאיהם, היינו שע"פ פשט (ובש"ס -- חגיגה ג, א) תיכף שנולד מחוייבים להביאו, ואולי ייל -- לא כהקס"ד משום דספק (נפל) לחומרא, כ"א בתורת ודאי, ואפילו נולד לח' ולא גמרו שעריו וצפרניו (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סש"ל ס"ח) -- כי חד טעמא בכל הטף -- לתת שכר למביאיהם"*.
- 4. ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: וילך שם.
- 5. מפוזר . . מנער . . לא יכרע: אסתר: ג, ח. ג, יג. ג, ב,
- 6. הקהל . . איין קהל: ראה בארוכה מכתבי עש"ק ח"י אלול, ימי הסליחות ה'תש"מ; בין יום הכפורים לחג הסוכות שנה זו**. \
- 7. מצוות פורים: ראה לקו"ש ח"ד ע' 1283. קריאת התורה -- אינה ביחיד.
- 8. שמחת פורים: כולל איסור הספד ותענית.
- 9. *) הוספה לאחר זמן: העירני ח"א מתויו"ט למגילה פ"א מ"ג: וטף לא באו אלא כדי ליתן שכר למביאיהן . . וא"כ אפי' הוא קטן כמות שהוא יש שכר למביאיהם ומביאין אותז. **) נדפסו בלקו"ש חי"ט ע' 611 ואילך, 564. המו"ל,
משנה תורה, הלכות חגיגה ג׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו':
כל הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל אבל הטמא פטור ממצות הקהל שנאמר בבוא כל ישראל וזה אינו ראוי לביאה והדבר ברור שהטומטום והאנדרוגינוס חייבין שהרי הנשים חייבות:
אימתי היו קורין במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית והמלך הוא שיקרא באזניהם ובעזרת הנשים היו קורין וקורא כשהוא יושב ואם קרא מעומד הרי זה משובח מהיכן הוא קורא מתחילת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ומדלג לוהיה אם שמוע וגו' ומדלג לעשר תעשר וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ופוסק:
כיצד הוא קורא תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם ומביאין בימה גדולה ושל עץ היתה ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וסגן לכהן גדול וכהן גדול למלך כדי להדרו ברוב בני אדם והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה ישב ופותח ורואה ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת וקורא הפרשיות שאמרנו עד שהוא גומר וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות ומוסיף שבע ברכות ואלו הן:רצה ה' אלהינו בעמך ישראל וכו' מודים אנחנו לך וכו' אתה בחרתנו מכל העמים וכו' עד מקדש ישראל והזמנים כדרך שמברכין בתפלה הרי שלש ברכות כמטבען רביעית מתפלל על המקדש שיעמוד וחותם בה בא"י השוכן בציון חמישית מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם וחותם בה הבוחר בישראל ששית מתפלל על הכהנים שירצה האל עבודתם וחותם בה בא"י מקדש הכהנים שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול וחותם בה הושע ה' את עמך ישראל שעמך צריכין להושע בא"י שומע תפלה:
הקריאה והברכות בלשון הקדש שנאמר תקרא את התורה הזאת בלשונה אף על פי שיש שם לועזות:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל:
יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן דוחין את השבת:סליקו להו הלכות חגיגה בס"ד:
משנה מגילה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנים. פחות מכאן הרי זה כפר. באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין. אבל זמן עצי כהנים. ותשעה באב. חגיגה. והקהל. מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין. מותרין בהספד ובתעניות ומתנות לאביונים. אמר רבי יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי. אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי. אין קורין אותה אלא בזמנה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.