שיחה ו

379שיחה ו

(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

380געפילט די דרינגענדיגע נויט צו איינאַרדנען בתי חינוך פאר אידישע טעכטער, 381במענה למכתבו מט"ז חשון, בו כותב בהנוגע לסעודה שלישית דש"ק,

. , צדקה לפני הדלקת הנרות, והעיקר לנצל זה להדגיש שאסור להמדליקה לטלטל הפושקע לאחר ההדלקה, ולכן צ"ל לכתחילה במקום שתשאר שם עד לאחרי הבדלה (שכמה אינן יודעות עד"ז)...

(ממכתב כסלו תשמ"ג) 382ויה"ר* שיאיר מזלן וכו' דבנותיו תחי/

בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי אף פעם אחת שידליקו בשמן (זית וכיו"ב) בנש"ק ויו"ט, כ"א בנרות חלב, והיפוכו בנרות חנוכה. טעם ע"ז לא שמעתי. (ממכתב ד' אייר ה'תשל"ז)

*) מענה לא' ע"ד: 1) הדלקת נש"ק, 2) להדליק בשמן. המו"ל.

מנהג* נשי משפחתה מאז הי' ובמשך כו"כ דורות שלא לקרות פִּייפָעַרס, שלא ללמוד כלל לימודי חול, שלא לעשות מִייק אַפ ועוד האם בזה מדייקת לעשות כמנהגם? או עכ"פ לא לעשות בפועל נגד מנהגם ובגלוי?

באם מוסיפים בענינים של חושך, פשוט שמוכרח להוסיף בעניני אורה,

הדלקת* נרות ש"ק ויו"ט. צדקה פושקע בבית כל אחת ואחת. מה טוב -- תהילים סידור וצדקה פושקע באוטובוסים. שלום וקירוב הלבבות (גם בין חברי ההנהלה שי).

(ממכתב סיון היתשל"ח)

בענין ספרי . . דמחנם -- הנה ספרי הנ"ל אינם אצלי ולא בספרי' של המל"ח, וראיתי בהם באקראי רק ספרו שו"ת משנת בנימין. ובעברי עליו שבעתי נחת, שבעת הזאת ובמדינה הזאת, אשר בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א) במבואו לקונטרס עץ החיים ,אברכים מתוארים בתוארי גאונים עילוים, קצוצי זקן וגדועי פאה, מפלפלים בסוגיא עמוקה ובונים מגדלים להקיל בכל דבר מצוה, ולהעמידה ערומה גוף בלא נשמה, וקרנים להם לסתור סברת הגאונים ולנתוץ איסורי ראשונים"

נדפס ספר מחזיק במנהגי אבותינו וכוחא דהיתרא לא עדיף לי' לכפות בשביל זה את השכל הישר ולהטותו מדין אמת לאמתו 383- (ונפלאתי למה זה יצא מגדרו ובסי' ע'ו מדבר בקול חלושה לענין העמדת מייקראָפאָן בביהכ"נ בר"ה, ובדברי תחנונים, ורק שמ"מ ל,פרדס", בה בשעה אשר מלבד שיש אוסרים גם אחרי כל הזהירות בהעמדת המייקראַפאַן ובהערכתו (כמדומה שהובאו מקצתם ב,פרדס" תש"ה) הנה ה"ז ענין שנמסר לע"ה וכשיתירו ביו"ט יעשו גם בש"ק, והחכם עיניו בראשו לראות שעי"ז פורצים פרצה לבוא לאיסורים דאורייתא. ואם גם אחרי רוב עיון ועומק לא מצא טעמים לאיסור ברור, עכ"פ לא הו"ל להדפיס תשובה זו ולתת מקום לומר: ראה שמחמירים ג"כ מקילים

בזה. ועל כגון דא נאמר אם מלה בסלע משתוקא בתרין)... (ממכתב חג הגאולה, י"ט כסלו, תש"ט)

עכ"פ* בקיצור עדהנ"ל. ובהקדם: המרז"ל לע"ע מצאתיו: בפס"ר פר' שור"ח, יליש ישעיי תקג, שם בסופו, יליש תהלים תשמא, ס' הרוקח סרכ"ט. ובכמה שינוים מזל"ז -- ראה שם. וכנראה אבוהן דכולהי פס"ר הנ"ל.

ומהצ"ע בפס"ר: אריב"ל כו' א"ל (הקב"ה לבנ"י) בני בעוה"ז כמה פעמים הייתם עולים בשנה לא ג' פעמים בשנה כשיגיע הקץ כו' כל חודש וחודש ובכל שבת כו' כמשינ והי' מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו. ד"א והי' מדי חודש בחדשו והאיך אפשר שיבוא כו' בכל חודש ובכל שבת א"ר לוי כו' העבים באין וטוענין אותם ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר כו' ד"א והי" מדי כו' והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והן טוענין אותם לבתיהם ומחזירים לירושלים כו' מנחה.

ולתרץ ולבאר חילוקי הד"א וכן קושית המפרשים דלכמה דעות יש תחומין למעלה מעשרה (עירובין מה, סע"ב טושו"ע ושו"ע אדה"ז חאו"ח רסת"ד)

ייל דמתורץ זב"ז ובזה פליגי הד"א ולמ"ד דיש תחומין -- באים מבערב והחילוק דלעת"ל ועתה הוא רק במספר הפעמים (כפשטות לי ריב"ל וכו'), וגם ליל (א') דיו"ט היו בירושלים ועד"ז בשבת ור"ח ועפ"יז שלדעתו בהכרח לומר שהעננים יביאום בע"ש, ולפי"ז העילוי (דלעת"ל) הוא שאפילו בימות החול, לפני כניסת השבת, כבר יהיו בירושלים.

ועוד ועיקר -- למד"א שבאים בבוקר שבת כו"כ הלכות חדשות ומסובכות 384בזה -- מצד חילוקי זמני התחלת הש"ק במקום שבו הי' בתחלתו לגבי המשך שלו. ועאכו"כ למד'א שבין בוקר ומנחה הולכים וחוזרים -- ובזה פליגי המד"א

משא"כ -- באת"ל שבעשור"ח באו. ואכ"מ. (מרשימת מנ"א תשל"ז)

. . . כן מ"ש אודות העלאת שרטון שבמקום שהוא מדרבנן איז חוששין שמא יעלה הים שרטון, ע'כ צ'יל שלא נתקבלה דיעה זו, כיון שלדעת כמה ראשונים וכמה גם מהאחרונים להלכה למעשה אין רהיר בזה"ז, ובכ"ז מביאין ומאריכין בהחשש דעלה שרטון גם עתה. ..

\ (ממכתב ח"י אלול תשי"ד)

77777 לא* נעלם ממני זה, אבל אינו דומה כלל לנדו"ד, כי דיני רהיר הובאו בשע"

ונ'כ מפני א) שבכמה ענינים גם בזמה"ז גוזרים מפני דאתי לאחלופי, ב) בכ"מ נתוסף על אתר שבזמה"ז אין שייך לדין זה וכו', ג) רובם ככולם של דיני רה"ר מדברים בכלל, ולא בנוגע למאורע פרטי, ובמילא נוגע לכשתהיי רה"ר גמורה. -- בנדו"ך א) אם יגזרו משום אחלופי נפל כל ההיתר, ב) החשש דהעלאת שרטון הובא בנוגע לעיר פרטית (סורא -- אף דאין אוכלסא בבבל -- קושטנטינא ועוד), ובזה שקו"ט. ולכן ברור פסק רבנו בזה בשו"ע שלו: מבוי הפתוח לר"ה או לכרמלית כו' שמא יעלה הים שרטון (סשס"ה סל"ה). -- בנוגע לתיקון עירובין בנ, י. בכלל, כשבקרני עד"ז , . . ושאל חוו"ד, אמרתי לו אשר יישר חילי' של המתעסקים בזכות הרבים הכי גדולה זו, אבל יש לעשותו מבלי כל פרסום ועי"ז יסורו כמה חששות.

(ממכחב שלהי תשי"ד?)

6-2

במענה על מכתבו מימי הפורים. ולפלא אינו מזכיר ע"ד החלטות הטובות ופעולות חשובות דימים אלו שמהם ממשיכים שמחה על כל החדש ואח"כ על כל השנה.

ומ"ש אודות תוכן מכתבי* אליו בהנהגה בעת התועדות, הרי כתבתי בהנ"ל שהנני כותב לעוד מאנ"ש על דבר זה, ובמילא אינו מובן ממה נתרגש כ"ב. וממ"נ, 385אם גם אצלו יש מעין הכתוב בהמכתב -- הרי בודאי אין להתרגש, ואם אין בהנהגתו לא מיני' ולא מקצתי' -- הרי צ'"ל שמח שממנים אותו משגיח על אנ"ש להנהגה מתאימה בעת התועדות. והשי"ת יצליחו בהרחבת הדעת והרחבת פרנסה ולבשו"ט אודות כל מה שכותב במכתבו.

(ממכתב יט אדר תשט")

., . לברר בדפוסים (הקודמים) דשו"ע אדה"ז סשל"ו סו"ס יח: ,ויו"ט" דלכאורה צ"ל ,ולהחליף גם ביו"ט" (או כיו"ב). (ממכחתב ו' מנ"א, תשמ"א)

בתמיהתו בשו"ע אדה"ז סרע"א סכ"ג בתיבת ,,הראשונה" -- כבר ציין בקונטרס השלחן להרב נאה -- לתקן ,האחרונה". וכן מוכח גם מזה שלשון אדה"ז בזה הוא

לשון הרמ"א על אתר. (ממכחב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

... בנוגע לעסקו (שהגובים באים בעש"ק במאוחר וכו', אבל באים למשרד אחר כו') -- ישאל רב מורה הוראה הַאם זה מספיק... (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

.. ובמ"ש דעתי בהנוגע לנקוד דזכר עמלק, כתבתי מאז להרה"ג וכו' הר"ח נאה ע"ה מה שנראה לי, והכניס חוו"ד בלוח הכולל. והוא מיוסד על מאמר רבנו

הזקן (נדפס בבונה ירושלים* והובא בס' קצות השלחן בחלק ד' להנ"ל) . . . \ (ממכתב כד ניסן תשט"ז)