שיחה א

52שיחה א

יב. הביטוי "פעולתו אשר

עבד בה" באגרת־הקודש

של אדמו"ר הזקן

לפי האמור לעיל (בסעיפים ח־ט) לגבי הדיוק בלשון הפסוק "פעולתו אשר עבד בה", המופיע בהפטרה של פרשת וארא – שעצם הרצון במצוות אינו קשור כל כך לכוונה שבקיומן, אלא למעשה המצוות ניתן להסביר רמז מסויים בענין יום ההילולא של אדמו"ר הזקן, כ"ד טבת, אשר חל בדרך כלל בשבוע של פרשת וארא:

בין אגרות הקודש אשר נקבעו על־ידי "הרבנים שי' בני הגאון המחבר ז"ל נ"ע"⁶⁷ בספר התניא, מצויה אגרת תנחומין⁶⁸, בצירוף ביאור האגרת, אשר אותה כתב אדמו"ר הזקן לאחר פטירת ר' מענדעלע הורודוקר, אשר לא זו בלבד שהיה צדיק⁶⁹, אלא גם נשיא⁷⁰.

באגרת ובביאורה מדובר על כך שגם לאחר פטירת צדיק זוכים תלמידיו להארה של "מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"⁷¹. והנה מוצאים דבר פלא, שבאגרת זו⁷² מתבטא אדמו"ר הזקן בלשון המופיע בהפטרה של פרשתנו⁷³ – "שבק חיי רוחו פעולתו אשר עבד בה".

באופן כללי, כאשר קוראים את האגרת בשטחיות, ובמיוחד לפני קריאת הביאור, ניתן לחשוב שאדמו"ר הזקן משתמש כאן בביטויים מן הפסוקים, בלשון נופל על לשון וכדומה, ליופי המליצה, כפי שהיה נפוץ בימים ההם, בדומה לדברי מפרשי התנ"ך לגבי פסוקים רבים בתנ"ך. אך כאשר לומדים את ביאור האגרת, אשר גם אותו כתב אדמו"ר הזקן בעצמו, רואים כיצד כל ביטוי מדוייק ביותר ומביע ענין בפני עצמו.

ותמוה, כדלעיל: מדוע מתבטא אדמו"ר הזקן דוקא בביטוי שנכתב לגבי נבוכדראצר מלך בבל?

התמיהה על כך קשה יותר: ב"ביאור" אכן אין מוזכר הביטוי "פעולתו אשר 53עבד בה", ולהיפך – שם⁷⁴ מודגש שמקבלים מן הצדיק "על־ידי דבוריו ומחשבותיו" – ולא "פעולתו" (מעשה)?

ולפי האמור לעיל – ש"פעולתו..." רומז למעלת המעשה בצד הקדושה, יש לומר, שלכן מצוטט באגרת ביטוי זה, כי זהו ענין עיקרי וחשוב בעבודת הצדיק, כדלהלן. יג. עיקר האגרת – מעלת

הצדיק, עיקר הביאור –

ההשפעה על התלמידים

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את ההבדל העיקרי שבין האגרת לבין הביאור:

באגרת מושם הדגש העיקרי על החידוש מצד הצדיק, שהוא "שבק חיים לכל חי", גם לאחר פטירתו הוא ממשיך ומביא "חיים" בעבודת ה' "בכל אחד ואחד כפי בחינת התקשרותו", וגם "במילי דעלמא... דצדיקיא מגינין על עלמא".

ואילו בביאור מושם הדגש העיקרי על התלמידים, אשר גם לאחר פטירת רבם מקבלים ומושפעים מעבודת הצדיק, ואדרבה – לא רק "זיו" בלבד, כי אם "מבחינת רוח רבם העצמיות".

ולפי זה יש לבאר את ההבדל הנ"ל בין האגרת לבין הביאור:

"פעולה" רומזת לכך שהכח הפועל המושקע בתוך הפעולה כבר נפרד מן האדם הפועל, הפרדה הגדולה יותר אף מההפרדה אשר ב"מעשה", ולכן אין ניכר בפעולה מי עשה אותה.

ולפיכך: כאשר מדובר בעיקר אודות ההשפעה על התלמידים נאמר הביטוי "דיבוריו ומחשבותיו", אשר בהם מאירים בגלוי מדות הצדיק – אהבה יראה ואמונה.

ואילו כאשר רוצים לבטא את גדולתו של הצדיק ואת החידוש שבו, הרי אז המעלה העיקרית היא ב"פעולתו אשר עבד בה". כי עצמיות הצדיק⁷⁵ אינה מתבטאת כל כך בהשפעות שבהן ניכרת מעלת עבודתו, אלא דוקא בפעולותיו⁷⁶, אשר מחוץ⁷⁷ לו⁷⁸.

בדומה לנאמר לפני כן לגבי המצוות, שרצון העצמי של ה' במצוות מתבטא בעיקר במעשה המצוות. יד. דוקא עזרה גשמית

מבטאת את עצמיות

הצדיק

וזו המשמעות של מה שאנו רואים אצל רבותינו נשיאינו, החל מהבעל שם 54טוב, שעיסוקם הראשון לטובת הזולת היה בעשיית טובה ליהודי בגשמיות⁷⁹.

– כמסופר בכמה משיחותיו ורשימותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר⁸⁰ כיצד נהגו הבעל שם טוב וחבריו הצדיקים הנסתרים לנדוד בין היהודים ולחפש כיצד ניתן לסייע להם בגשמיות, ורק לאחר מכן הם עסקו בסיוע רוחני –

והרי בעזרה גשמית אין ניכר כל כך שהיא ניתנת על־ידי צדיק, ואין ניכרת מעלת עבודתו, שהרי אותה טובה יכולה היתה להיעשות גם על־ידי מישהו אחר, לכאורה, אשר איננו בדרגת צדיק – אך דוקא עבודה זו היתה ראשית עיסוקם עם בני ישראל. משום שדוקא בכך מתבטאת עצמיותם⁸¹.