52

שיחה א

יב. הביטוי "פעולתו אשר עבד בה" באגרת־הקודש של אדמו"ר הזקן

לפי האמור לעיל (בסעיפים ח־ט) לגבי הדיוק בלשון הפסוק "פעולתו אשר עבד בה", המופיע בהפטרה של פרשת וארא – שעצם הרצון במצוות אינו קשור כל כך לכוונה שבקיומן, אלא למעשה המצוות ניתן להסביר רמז מסויים בענין יום ההילולא של אדמו"ר הזקן, כ"ד טבת, אשר חל בדרך כלל בשבוע של פרשת וארא:

בין אגרות הקודש אשר נקבעו על־ידי "הרבנים שי' בני הגאון המחבר ז"ל נ"ע"⁶⁷ בספר התניא, מצויה אגרת תנחומין⁶⁸, בצירוף ביאור האגרת, אשר אותה כתב אדמו"ר הזקן לאחר פטירת ר' מענדעלע הורודוקר, אשר לא זו בלבד שהיה צדיק⁶⁹, אלא גם נשיא⁷⁰.

באגרת ובביאורה מדובר על כך שגם לאחר פטירת צדיק זוכים תלמידיו להארה של "מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"⁷¹. והנה מוצאים דבר פלא, שבאגרת זו⁷² מתבטא אדמו"ר הזקן בלשון המופיע בהפטרה של פרשתנו⁷³ – "שבק חיי רוחו פעולתו אשר עבד בה".

באופן כללי, כאשר קוראים את האגרת בשטחיות, ובמיוחד לפני קריאת הביאור, ניתן לחשוב שאדמו"ר הזקן משתמש כאן בביטויים מן הפסוקים, בלשון נופל על לשון וכדומה, ליופי המליצה, כפי שהיה נפוץ בימים ההם, בדומה לדברי מפרשי התנ"ך לגבי פסוקים רבים בתנ"ך. אך כאשר לומדים את ביאור האגרת, אשר גם אותו כתב אדמו"ר הזקן בעצמו, רואים כיצד כל ביטוי מדוייק ביותר ומביע ענין בפני עצמו.

ותמוה, כדלעיל: מדוע מתבטא אדמו"ר הזקן דוקא בביטוי שנכתב לגבי נבוכדראצר מלך בבל?

התמיהה על כך קשה יותר: ב"ביאור" אכן אין מוזכר הביטוי "פעולתו אשר