53

עבד בה", ולהיפך – שם⁷⁴ מודגש שמקבלים מן הצדיק "על־ידי דבוריו ומחשבותיו" – ולא "פעולתו" (מעשה)?

ולפי האמור לעיל – ש"פעולתו..." רומז למעלת המעשה בצד הקדושה, יש לומר, שלכן מצוטט באגרת ביטוי זה, כי זהו ענין עיקרי וחשוב בעבודת הצדיק, כדלהלן.

יג. עיקר האגרת – מעלת הצדיק, עיקר הביאור – ההשפעה על התלמידים

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את ההבדל העיקרי שבין האגרת לבין הביאור:

באגרת מושם הדגש העיקרי על החידוש מצד הצדיק, שהוא "שבק חיים לכל חי", גם לאחר פטירתו הוא ממשיך ומביא "חיים" בעבודת ה' "בכל אחד ואחד כפי בחינת התקשרותו", וגם "במילי דעלמא... דצדיקיא מגינין על עלמא".

ואילו בביאור מושם הדגש העיקרי על התלמידים, אשר גם לאחר פטירת רבם מקבלים ומושפעים מעבודת הצדיק, ואדרבה – לא רק "זיו" בלבד, כי אם "מבחינת רוח רבם העצמיות".

ולפי זה יש לבאר את ההבדל הנ"ל בין האגרת לבין הביאור:

"פעולה" רומזת לכך שהכח הפועל המושקע בתוך הפעולה כבר נפרד מן האדם הפועל, הפרדה הגדולה יותר אף מההפרדה אשר ב"מעשה", ולכן אין ניכר בפעולה מי עשה אותה.

ולפיכך: כאשר מדובר בעיקר אודות ההשפעה על התלמידים נאמר הביטוי "דיבוריו ומחשבותיו", אשר בהם מאירים בגלוי מדות הצדיק – אהבה יראה ואמונה.

ואילו כאשר רוצים לבטא את גדולתו של הצדיק ואת החידוש שבו, הרי אז המעלה העיקרית היא ב"פעולתו אשר עבד בה". כי עצמיות הצדיק⁷⁵ אינה מתבטאת כל כך בהשפעות שבהן ניכרת מעלת עבודתו, אלא דוקא בפעולותיו⁷⁶, אשר מחוץ⁷⁷ לו⁷⁸.

בדומה לנאמר לפני כן לגבי המצוות, שרצון העצמי של ה' במצוות מתבטא בעיקר במעשה המצוות.

יד. דוקא עזרה גשמית מבטאת את עצמיות הצדיק

וזו המשמעות של מה שאנו רואים אצל רבותינו נשיאינו, החל מהבעל שם