שיחה ב
הערות
עמוד 377
- 1. מוצ"ש נח, ז' מ"ח, תש"מ
- 1. בשיחת אור ליום ג', ב' מרחשון שנה זו (לעיל ע' 367 ואילך). וש'נ.
- 2. בחו"ל, משא"כ באה"ק שבקביעות כבשנה זו -- שבוע דפ' בראשית הוא בן ז' ימים שלימים.
- 3. ואף שר-ח חשון (שהוא בשבוע דפ' נח) אינו ,יום המעשה* (ראה לעיל שם ע' 368 ובהערה 15) - הרי מותר הוא בעשיית מלאכה, ואינו בדרגת יום טוב.
- 4. ראה גם שיחת מוצאי ש"פ נח תשל"ח (לעיל ע' 282) ס"ב.
- 5. זת*ג צד, ב.
- 66. דההיקף של שבעת ימי השבוע כולל כל משר הזמן (ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד פ"י. וראה גם לקו"ת שה"ש כה, א).
- 7. ולהעיר שהענין ד,מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה* -- ש,מים רבים" קאי על .טרדות הפרנסה", עובדין דחול -- מבואר בדרושי רבותינו נשיאינו (בעיקר) דפ' נח.
- 8. ויצא לב, ב.
- 9. קידושין ל, ב. וראה סוכה נב, ריש ע"ב.
- 0. ויצא שם, ג.
- 11. עקב יא, יב.
עמוד 378
- 2. תענית י, א. שו"ע (ואדה'ז) או*ח רסקייז.
- 3. ראה גם שיחת יום שמח"ת ש.ז.
- 4. ראה ש"ך חו"מ סמ"ג סקמ"ז (הובא לקמן בפנים ס"ה), שעד שבעה בחשון ,ה" דומה להם כאילו הם עדיין בא*י עסוקים בעניני הרגל".
- 4. מוצ"ש נח, ז' מ"ח, תש"מ
- 5. שיחות
- 5. להעיר מפי' הרמב"ן (עֶה"פ בחוקותי כו, ד) שהגשמים כוללים את כל הברכות.
- 6. ראה שו"ע אדה"ז שם: ואף לאחר החורבן היו מתאספים ג*כ מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום, לפיכך לא בטלו תקנת חזכמים שתקנו השאלה בא"י בז' במרחשון.
עמוד 379
- 7. נצבים כט, ט.
- 8. לקו"ת ר"פ נצבים. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1141 ואילך.
- 9. ראה לעיל בהע' 14.
- 4. מוצ"ש נח, ז' מ"ח, תש"מ
- 5. שיחות 79
- 0. להעיר מירושלמי נדרים פ"ט ה"ד: הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי ליד" (בתמיי). וראה סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל פיא: עצמו ובשרו הוא. .
- 1. מלאכי ג, ו
- 2. בא יי כג.
- 3. ב"ר פ"ל, ה.
עמוד 380
- 4. כי סעודת ,מלוה מלכה* שעושים במוצאי שבת נקראת ,סעודתא דדוד מלכא משיחא' - סידור האריז"ל (להר"ש מרשקוב) במקומו. פעיח סוף שער השבת.
- 5. ריה כה, א.
- 6. מלאכי שם, כד. עדיות בסופה. רמב"ם הלי מלכים רפי"ב. -- נתבאר בארוכה בשיחת וא"ו תשרי וש"פ האזינו, שבת שובה, שנה זו.
- 4. מוצ"ש נח, ז' מ"ח, תש"מ
- 5. שיחות
- 7. מגילה יד, אי
- 8. אסתר ה טז,
- 9. מגילה ו, סעיב.
- 0. רמב"ם הלי תשובה פ-ז היה.
- 10. לוו
בראשית רבה ל׳:ה׳ - הטקסט מספריא
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ, אֶתְמָהָא, לָא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ שֵׁם, אֶלָּא נְיָחָא לוֹ, נְיָחָא לָעוֹלָם, נְיָחָא לָאָבוֹת, נְיָחָא לַבָּנִים, נְיָחָא לָעֶלְיוֹנִים, נְיָחָא לַתַּחְתּוֹנִים, נְיָחָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, נְיָחָא לָעוֹלָם הַבָּא.

