שיחה יח
564שיחה יח
חג הסובות
ב"ה, בין יום הכפורים לחג הסוכות פ' ברכה, שנת הקהל, ה'תשמ"א ברוקלין, 1. י
לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
565(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
566(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
567(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
568נוסח המברק ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שוי בכל מרחבי תבל לקראת חג הטוכות, זמן שמחתנו, ה'תש"מ
שבתא טבא ,יום שמחתכם" וזמו שמחתינו וישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו. גוט שבת ויום טוב.
ברבת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשי כפר חב"ד שוחיו, בעת מסירת האתרוגים ע"י באי כח הכפר שיחיו, יום א', ערב חג הסוכות, ה'תשל"ט.
569,ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"י,
,ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד"*, ביז ,ואולך אתכם קוממיות"* לקבל פני משיח צדקנו*, בקרוב ממש.
נוסח הברכה בעת נטילת ד' מינים עבור תורת אמת, ירושלים וחברון וום א', ערב חג הסוכות, ה'יתשל"ט.
570ע"י מעשינו ועבודתנו בסוף זמן הגלות, אויך מתוך שמחה וטוב לבב, און מתוך הרווחה והרחבה בכל הענינים, ביז למטה מטה, אין עוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, אין ענינים גשמיים, ובגשמיות וברוחניות גם יחד, אין בני חיי ומזוני רויחי, ובכולם -- רויחי.
571ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להאורחים שיחיו, בעת ביקורו בסוכה - ליל ש"ק חוהמ"ס, כ' תשרי היתשל"ט.
ובקרוב ממש זאֶל מען גיין מקבל זיין פני משיח צדקנו, מתוך שמחה, און ,מועדים לשמחה", למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה.
עס זאָלן זיין בשורות טובות במשך כל השנה כולה.
572ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להאורחים שיחוו, בעת ביקורו בסוכה - ליל ב' דחגה"ס, ה'תש"מ.
ביז צום גרעסטן פּאַרגעניגן -- גאולה האמיתית והשלימה, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
עס זאָל זיין ,וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם גו' לפני אלקיכם"?, אין ביהמ"ק השלישי, בקרוב ממש.
573= ימים אלו נסע מכאן הרה"ח כו' מוה"ר . . . חתנו של הסוחר אתרוגים הידוע מוה"ר . . . שי', ובידו הצעה לקחת גרעינים וגם שתילים ויחורים של אילני אתרוג קלברה ולנטעם ולשתלם באה"ק ת"ו בכפר חב"ד. ולדעתי נכון הדבר, כי אף שיש מקום לומר* שהדיוק דאתרוגי קלברה בין אנ"ש, ומקורם מאדמו"ר הזקן -- הוא לא רק מחשש מורכבים כמבואר בשו"ת חת"ס הובא בשער הכולל, אלא עוד זאת שרוצים שיהיו ממשמני הארץ, אשר מבואר במד"ר אשר משמני הארץ זוהי איטליא של יון, שהוא חצי האי קלברה. (ויש לבאר הכרח דרשת רז"ל בזה, דהרי לכאורה קשה. לאחר שברך יצחק את יעקב מטל השמים ומשמני הארץ. איך יכול היי לתת אח"כ לעשו ענין זה עצמו. ועיין בזה במפרשי החומש ובתורה אור. וע"פ המבואר, אשר חצי אי זה לא הי' בעולם בזמז ברכת יצחק ובא רק לכשנשא שלמה את בת פרעה וכמבואר בשבת דף נ"ו ע"ב. הרי מבואר הנ"ל),
בכ"ז אף שלא תהי' מעלה האחרונה באתרוגי קלברה הגדלים באה"ק ת"ו, עכ"פ תהי' מעלה דחזקת אי מורכבים. וכיון שהרב . . . נוגע בדבר. ולאידך גיסא אינני יודע הדרכים באיטליא, דברתי עמו שיתקשר עם כת"ר באופן שכת"ר יוכל לתת לו מכתב עדות ומעין הכשר על הגרעינים יחורים ושתילים שיקח אתו. -- מובן שיסלק שכר טרחתו. וכמו שאמרתי לו בפירוש -- להרב... -- שעליו להתדבר עם כת"ר גם
בזה. ואחכה לבשו"ט... (ממכתב כ"ו מ"ח תשט"
...מש אודות הענין דערלה. הנה ל... והעיקר לחותנו ... שי' ישנו נסיון (פראַקטיק) בזה, כפי שאומרים, ובמילא יוכל להודע אצלם הפרטים באיזה אופן יש
לקחת האילן עם הסלע ובאופן שיהי' בטוח שזהו מספיק... (ממכחב א' טבת תשט")
במענה על מכתבו ממוצאי חג השבועות -- ובהנוגע להאתרוגים, הנה צריך ה" -- מבלי לעשות רעש בזה -- לנסוע איש מתאים ממקום הפרדס, ושיהי' ג"כ אחד 574היודע בשפת המדינה וידבר עם בעל הפרדס באופן דמסיח לפי תומו -- בהנוגע לאופן גידולם של האילנות וכו', ומה טוב לדבר עד"ז גם עם אנשים צדדיים הדרים במקום ההוא שאינם נוגעים כלל בדבר, אבל בטח, כדרך שכנים, יודעים אופן הטפול בהפרדסים. ובמילא יש מקום לומר שיבררו פרט הנ"ל. נוסף על זה כדאי לקחת שלשה אתרוגים מאילנות שונים שבפרדס ולבדקם בהתאם להסימנים המובאים באחרונים. והובאו ג'כ בשער הכולל. ומובן שההקדם בכל זה ישובח. ובפרט שיש מקום לומר שיקדמונו אחרים.
כיון שאין טעם לומר שרק פרדס זה הוא בלתי מורכב, ובודאי ישנם עוד במקומות כאלו, הנה כדאי הי' שיבדקו גם במקומות עוד ויבררו כהנ"ל. ומובן שעל ההוצאות בדבר במקח השוה -- גם אני אשתתף בזה.
כיוז שאינו מזכיר עיד האברך . . . כנראה שאין אצלו ידיעות ממנו, ובודאי גם
הוא הי' יכול לסייע בזה, ואפשר יסייע לו מר . . . שי', שבודאי הרבה מכירים לו
בעירו ובמדינה, ומהם גם כאלו שיתרצו לעשות נסיעה כהנ"ל ויהיו מזורזים
וממולחים לברר בכל הנ"ל. ובקשר לזה -- שימצאו גם מקום לקחת משם גרעינים ושתילים, כי אינני מאמין שרק בחדש טבת אפשר לעשות זה...
(ממכתב י"ג סיון תשט"ו)
זיע נתקבל מכתבו ממוצש"ק. ובמ"ש אודות שתילים וגרעינים ומצדד דוקא לענין דשתילים, כיוז שלכתחלה מותר לנטוע ענף מאילן המורכב, הנה כבר האריכו בזה נו"כ שו"ע יו"ד סו"ס רצ"ה בהנוגע לאילן המורכב אם יש בזה בכלל איסור לקיים ודנטיעה, אבל אין מזה ראי' כלל לאיזה מין נחשב. והרי החשש הוא דהמורכב אינו אתרוג או אתרוג החסר, וא"כ מה יועיל הדין שאין בהנטיעה איסור. וגם לדידיי - הרי.אי אפשר שבאילן אחד יהי' הפירות הבאים מהשתילים שלו כשרים והבאים מהגרעין שלו אינם כשרים, אתמהא? והעיקר שאדרבה הפרי קיל יותר מהענף (חולין קטו, א) ואכ"מ. ובכלל הרי אינו מובן מהו האחריות אם יטלו גם את הגרעינים, כיון שבזה בודאי אין טרחה יתירה. ובפרט, שבכל הנ"ל כוונתי היתה לאותם האילנות שיש עדיין -- מסיח לפי תומו -- שלא הורכבו נוסף על המראה החיצוני וכו'. והרי כיון שהוחזקה קלבריא עד זמן הדור שלפנינו שהאתרוגים משם בלתי מורכבים יש
להעמידם על חזקה זו -- נוסף לראי' הנ"ל -- בתור סניף... (ממכחב י"ז מנ"א תשט") 575...במ"ש אודות האתרוגים וההשגחה בזה, הרי זוהי שאלה רגילה בהנהגת רבנות והשגחה על כשרות, היינו שצריכים להבטיח (באַוואַרענען) שלא יהי' מקום לחילוף וכו', וכמו שמעורר גם במכתבו, ואם כל זה אפשר להבטיח (באוואַרענען) --
צריך כת"ר לברר על אתר... (ממכתב ה' שבט תשט"ז)
במ"ש אודות קשור המכתבים בנוגע לקיחת שתילים וגרעינים וכו' -- מובן שצריך להתדבר בזה כל הפרטים ברור, כוונתי גם בהנוגע לענינים הגשמיים, היינו הוצאות הנסיעה, הלקיחה וכו'. וכדרך מנהג התגרים בזה שלא להניח מקום לספק
וכו'... (ממכתב כ"ח ניסן תשט"ז)
ב"ה, חול המועד סוכות, פרשת ברכה, שנת הקהל, ה'תשמ"א. ברוקלין, נ.י 576(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
577...בברכה לחג שמחתינו לשון רבים ומובא בספרים שזהו ישמח ישראל בעושיו וישמח ה' במעשיו שמתאחדים ע"י אורייתא וכמאמר הזהר חלק ג' דף ע"ג עמוד א'
תלת דרגין אינון ישראל אורייתא וקוב"ה עיי"ש. (ממכחב י"ג תשרי, תשט"
מורנו הבעש"ט האָט געזאָגט, די טבילה אין מקוה און זיצן איץ סוכה האָבן אַ עייכות, הן אין דעם הכשרת המקבל און הן אין דעם המשכת האור*: שייכות מקוה. וסוכה ייל דמקוה הוא בחינת בינה (פע"ח שער השבת פ"ג. סידור בכוונת המקוה. לקו"ת פ' ואתחנן תוס' ביאור ע"פ וידעת פ"ב. ועוד). ושייך למקיפים (לקו"ת פ' , תבוא סד"ה תחת אשר), וסוכה היא מקיפים דבינה (זח"ג רנה, ב בכתבי האריז"ל. ודא"ח בדרושי סוכות). -- ולהעיר בתו"א ר"פ נח דהמבול כדוגמת המקוה מ"ם סאה, ובד"ה כי פדה ה' את יעקב (נדפס בלקו"ת לג' פרשיות פ' נח**) ובהמשך וככה - תרל"ז פצ"ה ואילך -- ביאור הצד השווה דסוכה ותיבת נח וההפרש שביניהם.
ואכ"מ. (מרשימת טבת, היתש"ט)
הערות
עמוד 564
- 1. בין יום הכפורים לחג הסוכות: הן ימי שמחה שבהן היו מחנכין את המזבח בימי שלמה (שו"ע אדה"ז חאו"ח סו"ס תרכ"ד -- ממג'א, מהרי"ל). וראה פע"ח וסי' האריו"ל במקומו. לקוטי לוי"צ לזח'א ע' יא. -- להעיר משיחת כ"ק אדמויר (מהורש"ב) נ"ע (מבוא לפוקח עורים ע' 8): די תשובה פון די ד' ימים שבין יום כפור לסוכות -. איז אין די ד' אותיות שם הוי' וואַס אין אדם. וראה גם סה"מ ה'תשייא ע' 42.
- 2. פ' ברכה: להעיר אשר בקביעות שנה זו היא במשך ג' שבועות.
- 3. צוגרייטונגיטעג צו חג הסוכות: ויק"ר פ"ל, ז.
- 4. זמן שמחתנו: לשון רבים -- ראה לקו"ת שמע"צ פח, ד ואילך.
- 5. יום הקדוש: להעיר משבת קיט, א. זח"ב מז, א. ונת' באוה"ת להצ"צ עה"פ (ישעי' נח, יג) לקדוש ה' מכובד (נג'ר ע' רע'יח). סהמ"צ להצ'צ קעט, א.
- 6. אחת בשנה: תצוה ל, ט. אחרי טז, לד.
- 7. הטוב לנו: כהמדייקים בפיוט סוף נעילה ודהושענות לחבר ,לנו* ל,הטוב", משא'כ בקרא (תבוא כח, יב) דמפרט שהטוב נגלה.
- 8. החושך יכסה ארץ: ישעי' ס, ב.
- 9. תורה אור: משלי \, כג.
- 10. אין אור אלא חורה: תענית ז, ב.
- 11. שטאָלץ בא אידישקייט: להעיר מטושו"ע או"ח בתחלתו: לא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים.
עמוד 565
- 1. לקוטי הוספות / חגה'יטי שיחות 5
- 2. . - ₪
- 3. +. * +
- 7. -
- 5. מפני . . מארצנו: נוסח תפלת מוסף דיו"ט.
- 6. חג הסוכות . . אויסגעטיילט אַלס זמן שמחתנו: ראה יל"ש אמור רמז תרנד בתחלתו: אתה מוצא שלש שמחות כתיב בחג. וראה לקו"ש חי"ד ע' 418 ואילך.
- 7. (כולל -- חול המועד, שמיני עצרת ושמחת תורה): ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקכיט ס"ו.
- 8. גלות, ,אין מצרים": שכל המלכיות נקראו ע"ש מצרים עיש שהם מצירות לישראל (ב"ר פטיז, ה).
- 9. ולכל . . במושבותם: בא י, כג.
- 10. אַן עיקר גדול . . בטחון בהשם: ראה חובת הלבבות שער הבטחון. עיקרים מאמר רביעי פמיו ואילך.
- 11. בטחון בהשם: ראה כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סי' מא. ביאוה"ז לאדהאמיצ (וארא לז, ד ואילך) ולהצ"צ (שם ע' קצ ואילך). אוה"ת נ"ך ע' רז ואילך.
- 12. בהשגחה פרטית: ראה כש"ט הוספות סי' קיט ואילך. וש'נ.
- 13. .ביאת המשיח . . שיבוא": עיקר היב מהי"ג עיקרים. - ד
- 14. *) ראה לקמן ע' 620. המו"ל.
עמוד 566
- 1. אמונה פשוטה: ראה כש"ט הוספות סי' קנה. וש"נ. לקו"א להה"מ סקפ"ט (הוצאת קה"ת -- מח, סע"ד ואילך). וראה תורת אדה"ז ממוצאי יוהכ"פ תקנ"ו (היום יום י"א תשרי). ובכ"מ.
- 2. מאמיניס בני מאמינים: שבת צז, א.
- 3. אברהם אבינו ראש המאמינים: ראה שהש"ר פ"ד, ח [ג]. -- ועפ"ז יומתק פרש"י לך טו, ו דרק לאברהם נחשבה האמונה לזכות, דלהשאר בא בירושה. וראה סד"ה תשורי מראש אמגה תרפ"ט (סה"מ קונטרסים ח'א נד, ב
- 4. תורה טיילט . . צען סוגיס: ר"פ נצבים. לקו"ת כאן (מזח'ב פב, א).
- 5. הקהל את העם: וילך לא, יב. ואפילו קטני קטנים (ראה ירושי חגיגה בתחלתה).
- 6. הקהל . . איין קהל: ראה בארוכה מכתבי עש"ק ח"י אלול וימי הסליחות ה'תש"מ (לקמן ע' 611 ואילך).
- 7. -עיצומו של יוס": ראה רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ג. לקו"ש ח"ד ס"ע 1149 ואילך..
- 8. פאַרענדיקן עם מיט . . שמע ישראל . . ברוך שם . . ה' הוא האלקים: שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ'ג ס"י. וש"נ.
- 9. בקול רם: מהרי"ל בסדר נעילה.
- 10. אתרוג לולב הדסים וערבות אין איין מצוה: נוסף על שכל אחד מד' מיגים אלה מורה על ענין האחדות -- סידור רסד, ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפיז.
- 11. תורה זאַגט: סוכה כז, ב. וראה ד'ה בסוכות תשבו (סה"מ תשי"א).
עמוד 567
- 1. לקוטי הוספות / חגה''סי שיחות 07
- 2. תקיעה אחת: והוא מבחי' שופר גדול (לקו"ת ר"ה ס, ג).
- 3. פינף . . הכפורים: ראה לקו"ת ס"פ פינחס.
- 4. עמך . . לעולם: תהלים עט, יג.
- 5. בשופר גדול: דוקא -- לקבץ גם גופו ולהעלות לדבקה בו בגוף ונפש (ד"ה שובה תרמיא. וראה לקו"ת ר"ה נט, ג ואילך).
- 6. לירושלים: ראה לקו"ת שם ס, ב.
עמוד 568
- 1. 5-08 לקוטי הוספות / הגה'יסי שיחות
- 2. / החתימה /
- 1. עקב יא, יב.
- 2. סוטה מו, סע"א.
- 3. נשמתא דאורייתא (זח"ג קנב, א).
- 4. כולל -- חוצה דעצמו.
- 5. בההתוועדות דלילה שלפניו -- מוצאי ש'פ האזינו, י"ג תשרי, אור לערב חגה"ס. 66 ויק"ר פ"ל, יב.
עמוד 569
- 1. לקוטי הוספות / תהגה"טי שיחות 9
- 2. 7-0
- 7. תפלת ר"ה ויוהכ"פ.
- 8. בחוקותי כו, ו.
- 9. שם יג.
- 0. עיין זכר" (הפטורת יום ראשון דסוכות) בסופה..
עמוד 570
- 0. לקוטי הוספות / תגה''ס שיחות
- 2. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשי בפר חב"ד שיחוו, בעת מסירת האתרוגים ע"י באי בח הבפר שוחיו, יום ועש"ק, ערב חג הסוכות, היתשימ.
- 1. בהר כה, ד.
- 2. ספרי עה"פ בהעלותך י, י.
- 3. שמע"צ פח, ד ואילך. וראה גם שם פד, א"ג, 4 ל' הכתוב -- תהלים קמט, ב.
- 6. ל' הכתוב -- שם קד, לא.
- 66. סידור רסד, ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפיז. ד איוב כח, ג.
- 8. ישעי' לה, י. נא, יא.
- 9. שם ס, יטזכ. וראה אוה"ת להצ"צ עה"פ:
עמוד 571
- 1. לקוטי הוספות / הגה''ס שיחות 1
- 61. וכשקורין בתורה -- הקב"ה קורא כנגדו (יל"ש איכה רמז תתרלד. תדבא"ר רפי"ח) ואומר היום. נוסף על שהתורה היא נצחית. ובכל יום חדשים (פרש"י תבוא כו, טז. ועוד).
- 2. תשא לך, יא.
- 3. שם, יבי
- 6. שם, כד.
- 5. שבת קכז, א. שבועות לה, ב.
עמוד 572
- 1. לקוטי הוספות / חגה'יטי שיחות
- 2. גוט יום טוב.
- 1. יל"ש אמור רמז תרגד בתחלתו.
- 2. ב"מ קו, ב.
- 3. ר"ה נז, א ואילך.
- 4. ישעיי נח, יג.
- 6. שבכל ששת הימים רצופים נוטלים הד' מינים -- בקביעות שנה זו. ולהעיר שזהו ע"ס הכתובים בשנת השמיטה: כי תבואו גו' ושבתה הארץ גו', שש שנים תזרע גו'. וראה מכתב ח"י אלול, ה'תשליט (נדפס לקמן ע' 599 ואילך).
- 66. בהעלותך י, י. וראה ספרי עה"פ.
עמוד 573
- 1. לקוטי הוספות / חגה"טי שיחות 3
- 2. *) ראה לקו"ש ח"ט ע' 390. המו"ל.
עמוד 574
- 1. 5% לקוטי הוספות / תגה'יטי שיחות
עמוד 575
- 1. לקוטי הוספות / הגה"טי שיחות 5
עמוד 576
- 6. לקוטי הוספות / תגה'יסי שיחות
עמוד 577
ויקרא רבה ל׳:ז׳ - הטקסט מספריא
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְאַתָּה אוֹמֵר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי מָנָא דִּשְׁאָב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁחַיֶּבֶת לִיפָס לַמֶּלֶךְ, וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ לִגְבּוֹתָהּ, בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִילִין יָצְאוּ גְּדוֹלֵי הַמְדִינָה וְקִלְסוּהוּ, הִתִּיר לָהֶם שְׁלִישׁ מִדָּמוֹסָא שֶׁלָּהֶם, בְּתוֹךְ חֲמִשָּׁה מִילִין יָצְאוּ בֵּינוֹנֵי הַמְדִינָה וְקִלְסוּהוּ, הִתִּיר לָהֶם עוֹד שְׁלִישׁ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה יָצְאוּ כָּל בְּנֵי הַמְדִינָה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף וְקִלְסוּהוּ וְהִתִּיר לָהֶם הַכֹּל, אֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא מַה דַּאֲזַל אֲזַל, מִן הָכָא נָחֵיל חֻשְׁבְּנָא. כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר מִתְעַנִּין וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּיר לָהֶם שְׁלִישׁ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶן, וּמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הַיְחִידִים מִתְעַנִּין וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּיר לָהֶם שְׁלִישׁ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶן, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כֻּלָּן מִתְעַנִּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַה דַּאֲזַל אֲזַל מִן הָכָא וּלְהַלָּן נָחֵיל חֻשְׁבְּנָא. וּמִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד הֶחָג כָּל יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בְּמִצְווֹת, זֶה עוֹסֵק בְּסֻכָּתוֹ וְזֶה בְּלוּלָבוֹ, וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלוּלָבֵיהֶן וְאֶתְרוֹגֵיהֶן לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לָהֶם, מַה דַּאֲזַל אֲזַל, מִן הָכָא נָחֵיל חֻשְׁבָּנָא. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רַב אַחָא (תהלים קל, ד): כִּי עִמְךָ הַסְּלִיחָה, מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַסְּלִיחָה מַמְתֶּנֶת אֶצְלְךָ, כָּל כָּךְ לָמָּה, לְמַעַן תִּוָּרֵא, בִּשְׁבִיל לִתֵּן אֵימָתְךָ עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ.
משנה תורה, הלכות תשובה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
בזמן הזה שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה.התשובה מכפרת על כל העבירות. אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: "ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג, יב)ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל).
ויקרא רבה ל׳:י״ב - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. כַּפֹּת תְּמָרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְאֵין בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, לְאַבְּדָן אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֻקְשְׁרוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵן מְכַפְּרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מִתְעַלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ט, ו): הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, וְאֵימָתַי הוּא מִתְעֲלֶה כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, ו): וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
מצוטט ב־4 עמודים
אגרות קודש 4
- כרך י ‹ ג'נו לקו"ש חי"ט ע' 573
- כרך יא ‹ ג'תקמז לקו"ש חי"ט ע' 573
- כרך יא ‹ ג'תשכא לקו"ש חי"ט ע' 574
- כרך יב ‹ ד'רסב לקו"ש חי"ט ע' 575

