שיחה יט
578שיחה יט
שמיני עצרת ושמחת תורה
ומטעם זה הונהג בשנים האחרונות, אשר לההקפות דשמח"ת, הולכים בחורים ואברכים להבתי כנסיות, בכדי להוסיף (בזה שהם פנים חדשות) שמחה בבתי כנטיות.
הנה אותם הבחורים שהלכו לבתי כנסיות רחוקות ובאו רק עכשיו, ואיחרו חלק גדול מההתועדות וכו', הרי נוסף על טרחת גופם נתנו גם ענין הנוגע לנפשם, לזאת, הנה מחלק ההתועדות שהם נוכחים יקבלו כמו שהיו נוכחים בכל ההתועדות, ועוד יותר, כי לפום צערא אגרא, ומן המיצר מגיעים למרחב העצמי,
והמרחב העצמי שיקבלו עכשיו, יומשך אצלם על כל השנה כולה, בכל עניניהם, בלימוד התורה, בקיום המצוות בהידור ובעבודת התפלה, אשר היא חוט השדרה של כל הענינים (לקו"ת פ' בלק).
579היות אשר עכשיו הוא שמח"ת, צריך כל ענין להיות קשור בתורה. לזאת יקשרו
את המרחב שיקבלו עם עניז של תורה, וזה יהי' כלי להמשיך את המרחב על כל השנה כולה בגשמיות וברוחניות.
(משיחת ליל שמח"ת, תשח"י)
מברקי ב"ק אדמו"ר שליט"א להקפות שניות באה"ק תובב"א: א) בירושלים. ב) כפר חב"ד (ועוד).
ה'תשלייב
כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בירושלים עיר קדשנו ותפארתנו ונחלתנו נחלת עולמים תובב"א ע"י משיח צדקנו, בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה בכל מקום שהם -- שליט"א
בשעה ששמחה הכפולה שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך,
תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בירושלים עיר בה חנה דוד מלך ישראל, בירה הנצחית של עמנו הנצחי ככתוב בתורתנו הנצחית,
יהי רצון שתתאים ירושלים ליעודה שממנה תצא תורת ה' ודבר ה' זו הלכה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלי' ועל עמנו גוי אחד בארץ וכדברי דוד נעים זמירות ישראל אלקים להצילני ה' לעזרתי חושה נזכה בקרוב ממש ונראה בגאולתינו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
המשתתף בשמחתם שמתתנו וחותם בתפלה לשנת שמחת אמת ותורת אמת וישכון ישראל בטח עם נושע בהו" 580ה'תשל" תשליב כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה
בכפר חב"ד אשר בארצנו הקדושה תובב"א על ידי משיח צדקנו, בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה בכל מקום שהם -- שליט"א
בשעה ששמחה הכפולה שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך,
תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בארצנו הקדושה אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה ויהי רצון שתהי' הקדושה בגלוי וההשגחה בטוב הנראה והנגלה, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלי' ועל עמנו גוי אחד בארץ, וכדברי דוד נעים זמירות ישראל אלקים להצילני ה' לעזרתי חושה נזכה בקרוב ממש ונראה בגאולתינו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
המשתתף בשמחתם שמחתנו וחותם בתפלה לשנת שמחת אמת ותורת אמת וישכון ישראל בטח עם נושע בהוי
ה'תשליב
המשתתפים בכנוס כיף מרחשון שליט"א.
יה"ר שיקוימו בכנוס זה דברי חז'יל הנאה להם והנאה לעולם וכמבואר במאמר החלצו (משמע כולכם),
-- וכמדובר, בהתועדויות כאן בזמן שמחתינו למלאות בקשת השם (שהיא גם נתינת כח) ,,קשה עלי פרידתכם" --,
שלא יתפרדו ח'ו ואדרבה ההתועדות תש לב כל המשתתפים העולים החדשים ושעלו מלפנים ושנולדו באה"ק כולכם כאחד לעלי-ה בתורתנו תורת אמת ובמצוותי בחיי יום יום,
וילהיבו העולים משם במסירת נפש שלהם על היהדות האמתית את כל עמינו וימשיכו מתוך הרחבה להיות דוגמא חי' של יהודים השמחים במשך כל השנה בתורת משה והתורה שמחה בהם במשך כל השנה,
ומחנכים בניהם ובנותיהם בדרך זו, ומבלי התחשב כלל בבלבולים ובקשיים, 581ולסלול הדרך שכן יעשו העולים אחריהם וכיעוד השם קהל גדול ישובו הנה, וכל זה בחיות ואור חסידותיים.
בכבוד ובברכה להחלטות מתאימות בכל הנ"ל ולהגשמתן בהצלחה רבה
ב"ה חוהמ"ס תשל"ג ברוקלין
כבוד המשתתפים בהקפות שניות בנחלת הר חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה בכל מקום שהם -- שליט'א.
בשנת השמיטה והמנוחה ובשעה ששמחה כפולה, שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת את כל עמנו מקצה הימין ועד קצה השמאל ומאחדת אותו.
תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בארצנו הקדושה, ארץ אשר עיני ה' אלקיך (נותן התורה) בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.
ויהי רצון שתהא המנוחה והשלום בארץ ובכל מושבות בני ישראל ויקויים הכתוב: בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם ואולך אתכם קוממיות (בקומה זקופה).
ועד שכל אחד ואחת יאמר: כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז
ויקויים היעוד רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב בשובה ונחת,
בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. המשתתף בשמחתם שמחתנו וחותם בכבוד ובתפילה לשנת שבת להשם, שמחה בהשם
ובלמוד תורתו ובקיום מצותיו מתוך מנוחה ושמחה, 582א ב"ה, ערב חה"ס ה'תש"מ ברוקלין, 1. י.
כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בירושלים עיר קדשנו תוב"ב אמן. בתוככי כל עמנו בני ישראל השמחים בשמחת התורה בכל מקום שהם -- שליט"א
בזמן שהשמחה הכפולה שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים (לעת עתה) גם יחד,
תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו במקדש מלך עיר מלוכה ירושלים השלימה עיר שחוברה לה יחדיו,
בתוככי כל ארצנו הקדושה, פלטרין של מלך, בשלימותה, שניתנו בנחלת עולם לעמנו גוי קדוש עם עולם מאלקי עולם ככתוב בתורתו -- שלימות הארץ ושלימות העם ושלימות תורתנו הקדושה.
ויהי רצון שתשוב ירושלים בקרוב ממש ליעודה ותפקידה וכהבטחת הנביא שממנה תצא תורה ודבר השם
ובמהרה בימינו נראה בגאולה האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו, ויבן כמו רמים מקדשו.
המשתתף בשמחתכם -- שמחתנו וחותם בכבוד ובתפלה לשנת תורה ושמחה
ובהיותה שנת השמיטה שבת להשם והתחלתה ביום השבת להשם, תקוים תיכף הבטחת חז"ל שישבית המזיקין וישבתם לבטח בארצכם (בכל ארצנו -- השלימה) ואין מחריד לא יראים מכל ברי, כי תהיו לי לעם ואולך אתכם קוממיות, קומה
זקופה. / החתימה /
6-2 583ב ב"ה, ער"ס ה'תש"מ ברוקלין, 1. י.
כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בכפר חב"ד אשר באה"ק תובב'א, על ידי משיח צדקנו, בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה בכל מקום שהם -- שליט"א.
בזמן שהשמחה הכפולה שמחת ישראל בהתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים לעת עתה גם יחד.
תוקף ותוכז מיוחדים לשמחה זו באה"ק (ארצנו השלמה) אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה,
ויהי רצון שתהי' הקדושה בגלוי, והשגחת השם עושה פלא בטוב הנראה והנגלה וראו כל עמי הארץ כי בישראל גדול שמו -- בשלמות התורה שלמות העם - ושלמות הארץ, ונזכה בקרוב ממש ונראה בגאולתנו האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, ויבן כמו רמים מקדשו.
המשתתף בשמחתכם -- שמחתנו וחותם בכבוד ובתפלה לשנת תורה ושמחה,
ובהיותה שנת השמיטה שבת להשם והתחלתה ביום השבת להשם, תקויים תיכף הבטחת חז"ל שישבית המזיקין וישבתם לבטח בארצכם (בכל ארצנו -- השלמה) ואין מחריד, לא יראים מכל בריי, כי תהיו לי לעם ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה, 584א ב"ה, ערב חה"ס ה'תשמ"א ברוקלין, 1. י.
כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בירושלים עיר קדשנו תוב"ב אמן,
בתוככי כל עמנו בני ישראל השמחים בשמחת התורה בכל מקום שהם -- שליט"א
בזמן שהשמחה הכפולה שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים (לעת עתה) גם יחד,
תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו במקדש מלך עיר מלוכה הנצחית דעמנו הנצחי ירושלים השלימה עיר שחוברה לה יחדיו,
בתוככי כל ארצנו הקדושה, פלטרין של מלך, בשלימותה,
שניתנו בנחלת עולם לעמנו גוי קדוש עם עולם מאלקי עולם ככתוב בתורתו הנצחית -
שלימות הארץ ושלימות העם ושלימות תורתנו הקדושה.
ויהי רצוז שתשוב ירושלים בקרוב ממש ליעודה ותפקידה וכהבטחת הנביא שממנה תצא תורה ודבר השם
ובמהרה בימינו נראה בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך.
המשתתף בשמחתכם -- שמתתנו וחותם בכבוד ובתפלה לשנת תורה ושמחה
ובהיותה שנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף -- תקוים במהרה בימינו ממש ההבטחה קהל גדול ישובו הנה ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב השם.
585ב ב"ה, ערחה"ס ה'תשמ"א ברוקלין, נ. י.
כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בכפר חב"ד אשר באה"ק תובב"א על ידי משיח צדקנו,
בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה בכל מקום שהם -- שליט"א
תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בארצנו הקדושה בשלימותה, אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.
ויהי רצון שתהי' הקדושה בגלוי, והשגחת השם עושה פלא בטוב הנראה והנגלה וראו כל עמי הארץ כי בישראל גדול שמו -- בשלמות התורה שלמות העם ושלמות הארץ, ונזכה בקרוב ממש ונראה בגאולתנו האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך.
המשתתף בשמחתכם -- שמחתנו וחותם בכבוד ובתפלה לשנת תורה ושמחה, ובהיותה שנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף -- תקויים במהרה בימינו ממש ההבטחה קהל גדול ישובו הנה ובאו ורננו במרום ציוז ונהרו אל טוב השם.
הערות
עמוד 578
- 58. לקוטי הוספות/ שמע'יצ ושמחיית שיחות
- 2. בברכה לבשו"ט בענינים הכללים והפרטים ולפי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר -- צו א געזונטן ווינטער. (ממכתב אדר"ח מ"ח תשי"ח)
- 3. עיקר שמחת יו"ט הי' בבית המקדש כמ"ש ושמחתם לפני הוי' אלקיכם. ומשחרב ביהמ"ק -- הבתי כנסיות ובתי מדרשות הם מקדש מעט. לזאת, צריך לשמוח בבתי כנסיות שמחה מיוחדת ביו"ט דוגמת השמחה שהיתה בביהמ"ק.
- 4. לכן נוהגים בכמה קהלות אשר ביו"ט מסדרים שמחה מיוחדת בביהכנ"ס -- נוסף על שמחת יו"ט אשר אצל כל אחד בביתו.
עמוד 579
- 1. לקוטי הוספות/ שמע'יצ ושמחיית שיחות 9
עמוד 582
- 1. מקדש מלך עיר מלוכה: פיוט לכה דודי.
- 2. עיר . . יחדיו: תהלים קכב, ג. וראה תענית (ה, א) ובכ"מ. יהל אור להצ"צ עה"פ.
- 3. חצא . . ה': ישעי' ב, ג.
- 4. ויבן . . מקדשו: תהלים עח, סט. וראה רמבים הל' מלכים ספי"א.
- 5. שישבית המזיקין: תורת כהנים לבחוקותי כו, ו. וראה יהל אור להצ"צ ריש קאפ' צב ובמילואים. לקו"ש כרך ז' ע' 188 ואילך.
- 6. וישבתם . . קוממיות: ראה בחוקותי שם, ה-ו. שם, יבזיג.
- 7. לא יראים מכל ברי': תו"כ שם, ו.
- 8. קוממיות, קומה זקופה: תו"כ (הובא בפרש"י) שם. וראה סנהדרין ק, א. דיה והתהלכתי בתוככם (אוה"ת להצ"צ ע' תרנג, תעריב ואילך). וראה לקו"ש שם ע' 198 ואילך.
עמוד 583
- 1. / החתימה /
- 2. תמיד . . שנה: עקב יא, יב. וראה אגה"ק סי"ד.
- 3. ויבן . . מקדשו: תהלים עח, סט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
- 4. שישבית המזיקין: תורת כהנים לבחוקותי כו, ו. וראה יהל אור להצ"צ ריש קאפ' צב ובמילואים. לקו"ש כרך ז' ע' 188 ואילך.
- 5. וישבת . . קוממיות: ראה בחוקותי שם, ה-ו. שם, יב-יג.
- 6. לא יראים מכל ברי': תו"כ שם, ו, 0%
- 7. קוממיות בקומה זקופה: תו"כ (הובא בפרש"י) שם. וראה סנהדרין ק, א. דיה והתהלכתי בתוככם (אוה"ת להצ"צ ע' תרנג, תערב ואילך). וראה לקו"ש שם ע' 198 ואילך.
עמוד 584
- 1. / החתימה /
- 2. ==
- 3. מקדש . . מלוכה: פיוט לכה דודי.
- 4. עיר . . יחדיו: תהלים קכב, ג. וראה תענית (ה, א) ובכ"מ. יהל אור להצ"צ עה"פ. חצא . . ה': ישעי" ב, ג.
- 5. ואנחנו . . תהלתך: תהלים עט, יג.
- 6. הקהל . . והטף: וילך לא, יב.
- 7. קהל. . השם: ירמי' לא, ז. שם, יא.
עמוד 585
- 1. / החתימה /
- 2. תמיד . . שנה: עקב יא, יב. וראה אגה"ק סי"ד. עושה פלא: תהלים עז, טו.
- 3. בישראל . . שמו: תהלים עו, בי
- 4. ואנחנו . . תהלתך: תהלים עט, יג.
- 5. הקהל . . והטף: וילך לא, יב.
- 6. קהל, . השם: ירמיי לא, ז. שם, יא.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
מצוטט ב־6 עמודים
אגרות קודש 5
- כרך כז ‹ י'רלז לקו"ש חי"ט ע' 579
- כרך כז ‹ י'רלח לקו"ש חי"ט ע' 580
- כרך כז ‹ י'רנז לקו"ש חי"ט ע' 580
- כרך כח ‹ י'תקסז לקו"ש חי"ט ע' 581
- כרך טז ‹ ה'תתיג לקו"ש חי"ט ע' 578
תורת מנחם 1
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י. לקו"ש חי"ט ע' 578

