שיחה ז

489שיחה ז

ב"ה, עש"ק פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשליו. ברוקלין, 1. י.

שלום וברכה!

... ע'פ הוראות חז"ל: אין מזרזין אלא למזורז, מזרזין את האדם קודם מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה,

הרי בעמדנו ביום ראשון דחדש אלול -- שעת מעשה הוא לזרז בנוגע לעניני החודש המבוארים בראשונים ואחרונים ומרומזים גם בשם החודש -- שהוא גם ר"ת דתוכן ענינים אלה.

ויל שגם מדויק הוא -- שהענין העקרי (המחודש) בחודש זה -- ענין התשובה, חשבון צדק דשנה העוברת ותיקונה והשלמתה -- ר"ת המרמז ע"ז מובא הוא בתכיפות יותר ובפשיטות יותר מאשר שאר הר"ת, והוא:

פ' שופטים: ושוטרים תתן לך בכל שעריך -- בכאן יש רמז מוסר . . (שצריך) האדם להיות שומר השערים (שבו) דהיינו הראי' והשמיעה והדבור והכעס וכו' וישגיח תמיד כו' (של"ה ס"פ שופטים) -- נתבאר בארוכה באוה"ת עה"פ.

שופטים: בסנה' (טז, ב) מנין שמעמידין שופטים לישראל ת"ל כו' שוטרים כו' ת"ל כו' (ועד'ז הוא בספרי) -- משמע לכאורה דשני ציווים בפ"ע הן אלא ש(לדעת ר"א) בספרי (מובא בכ"מ -- ושנמצא בכתיי רומי ואינו בדפוסים שלנו) ובתנחומא ובפסיקתא (זוטרתא-לקת טוב) אם אין שוטר אין שופט -- אבל הרמב"ם (ריש הלי סנה' ובסהמ"צ מ"ע קע"ו) מנאן למ"ע אחת. [כן, כמדומה שלא הביא דעת ר"א הנ"ל. ומתקופת סוף זמן בית שגי ושלאחריי -- שלא היתה יד ישראל תקיפה כו' ובכ"ז היו שופטים משמע דלא כריא]. וראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג ס"פ א'. ולהעיר מרמב"ן ליתרו יח, כ. אוה"ח כאן*. - ונפק"מ בכהנייל גם במוסר הנ"ל. ואב"מ.

בדר"ח אלול: להעיר שאז לכ"ע הי' משה בהר (ראה הדעות בזה -- בסה"ד ב"א תמ"ח). וראה הוספות לשו"ע אדה'ז סתקפ"א הערות להרר"ג מדובראוונא בקו"א.

אין .. למזורז: מכות כג, א,

מזרזין .. בשעת מעשה: רש"י עה"ת יתרו (יט, בד) ע"פ מכילתא שם. וראה ג"כ ספרי בהעלותך ט, ד,

בשם החודש: נזכר גם בתושב"כ נחמיי ו, טו. וראה פי' הבעש"ט כו' (שער היחוד והאמונה פ"א), אור תורה להה"מ ס"פ בראשית שהשם הזה מורה על שורשו, מחיי וכו'.

העקרי .. התשובה: ראה טאו"ח סתקפיא ונ"כ שם. ובכ"מ.

רת המרמז ע"ז . . לי: מטעמים הנ"ל. ודלא כהסברא מאז (וכ"כ באלף למטה על מטה אפרים ובקצש"ע -- ריש הל' ר"ה) שזה קאי על קו התפלה ותשובה נרמזת ב,את לבבך ואת לבב". -- וכימ קצת בר"ח וב'ח הניל (מדהקדימו הר"ת דאני לדודי).

ובפשיטות יותר: ולהעיר אשר גם ס"ת דאני לדודי ודודי לי נדרש על (מ' יום ד)אלול (ועשיית) -- ר*ח שער התשובה פ"ד (קטו, א). ביח לטור שם. אוה"ת לשה"ש ע' תקטז ואילך. ד"ה אני לדודי תרכ"ט, עת"ר.

490אלול -- ר"ת אני לדודי ודודי לי -- ,להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב לקבל תשובה מאהבה".

מובן אשר התשובה, החשבון והתיקון וכו' ה"ה צ"ל בכל עניני עבודת האדם, הנכללים בשלשת הקווין, העמודים עליהם העולם עומד: תורה עבודה וגמ"ח, ומהן עצמם -- ביארו חזיל שבאלול (ובתשובה -- בכלל) שייכות מיוחדה לעבודת התפלה, וזהו

אלול -- ריית (ומל הוי' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך), וע"פ מחז"ל: איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה -- קו העבודה.

ועוד אמרו: אלול - רת (והאלקים) אנה לידו ושמתי לך (מקום) -- ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן.

אלול -- ר"ת (ומשלוח מנות) איש לרעהו ומתנות לאביונים, קו דגמילות חסדים.

ויהי רצון אשר יעשה כאו"א בכל האמור בזריזות המתאימה ובהצלחה רבה,

ובימי החשבון דשנה העוברת וההכנה לשנה הבאה, הרי במקום המצב אשר, בל' הכתוב ,נמוגים ארץ וכל יושבי'" -- יאמר בצדק ,אנכי תכנתי (ע"י התשובה -- כל שלשת) עמודי' סלה" \,תרוממנה קרנות צדיק" -- ועמך כולם צדיקים -- בסוף ימי הגלות, עקבתא דמשיתא, 491> ויזכה בקרוב ממש, בתוככי כל אחבנ"י שליט"א, לגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, גאולה הנרמזת גם היא, כמאמר חז"ל, בר"ת דשם החודש,

להוי' ויאמרו לאמר אשירה -- ר"ת אלול למפרע, כי אז יצאו כל ניצוצין מהגלות,

בברכת כוח"ט

ב"ה, ערב שבת קדש תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל ברוקלין, 1. י.

492(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

493תורה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים -- צדקה. וכמבואר בהקדמתי לקונטרס ח"י אלול תש"י*. ובטח יזכה בתוכנה את הרבים באופן המתאים.

בברכת כוח"ט לשנה טובה -- לו ולזוגתו תחי', ופשיטא אשר בריאות הנכונה בכלל זה

(ממכתב ב' אלול היתשי"ג)

.. וכיוו שנכנסים אנו לחדש אלול הוא חדש הרחמים ומתחילים לאמר לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, יהי רצון שיקוים זה בפועל ולמטה מעשרה טפחים ובכל עניניו של כאו"א בתכ"י, שהרי על כל הענינים נצטוו בני ישראל -- בכל דרכיך דעהו, ז. א. לעשותם קדושה, וציוויו של הקב"ה סו"ס מתקיימים, וכל העומד להתקדש כקדוש דמי, ובפרט שלמעלה הי' הווה ויהי' כאחד, ובמילא -- אורי וישעי בכל ענינים אלו.

(ממכתב כ"ח מנ"א ה'תעשי"ז)

...והרי מתקרבים הננו לחדש אלול הוא חדש הרחמים, בו כל אחד אומר בכל

יום ה' אורי וישעי וגו', ויהי רצון שבעגלא דידן נזכה לקיום רמז כתוב זה, ובלשון

הבחיי (הובא מכ"ק אדמו"ר הצ"צ בפירושו על התהלים שם) שעל הבטחה דבנין בית השלישי וחזרת השכינה הוא שאמר דוד המלך ה' אורי וישעי.

(ממכתב כ"ח מנ"א, היתשי"ח) 494...וכמנהג בני ישראל לסיים מענינא דיומא, שמתקרבים אנו לראש חדש אלול, חדש הרחמים והרצון, ובפרט ע"פ המובא מרבנו הזקן שאלו"ל ר"ת אני לדודי ודודי לי, שהמלך נמצא בשדה (לקו"ת ד"ה אני לדודי לב, ב),

יהי רצון שלמרות ההשתדלות בימים אלו לפרד הלבבות ולרחק אפילו קרובים, יתקרבו כל בני ישראל בכל מקום שהם, אחד לאחד,

ובסגנון המסורתי, יעשו כולם אגודה אחת לעבדו ית' בלבב שלם,

וכדרישת תורת החסידות -- מתוך שמחה וטוב לבב. (ממכחב כ"ה מנ"א ה'תשכ"א)

ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, פ' כי תצא ה'תשכיז ברוקלין, נ. י.

ועד הרוחני דכפר חב"ד, מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, ובראשם הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ ... מרא דאתרא

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בעמדנו בימי אלול, הוא חודש הרחמים, אשר -- אני לדודי ודודי לי, חודש אשר כדברי אדמו"ר הזקן, יוצאין בו להקביל אור פניו ית' בשדה,

ותיכף לאחרי זה, חדש תשרי, חדש הכללי של כל השנה הבע"ל, אשר בו תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך ומשובע בכל,

בקשתי -- להיות המתכננים והמארגנים, אשר אלה מתושבי כפר חב"ד שבאו ממדינתנו לפנים, במשך שנת הקהל זו והם בני עשרים שנה ומעלה ועדיין לא בקרו כאן, ולא השתטחו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו ורוצים בזה, 495להזמינם בשמי לבקר כאן למשך חודש תשרי הבע"ל, להשתטח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולהתפלל כולנו בצוותא חדא בבית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ללמוד בבית מדרשו נגלה וחסידות וכו'.

פשוט אשר במה דברים אמורים -- באם ע"י נסיעתם זו לא תהיינה מגרעות בקודש, במוסדות הק' ובעניניהם -- אשר באה"ק ת"ו בכלל ובכחב"ד בפרט,

כן מותנה הנסיעה בעל מנת לחזור לכחב"ד, ובנוגע לנשואים -- שתהי' הנסיעה בהסכמתן המלאה של נשותיהם תחיינה.

ויהי רצון, אשר בימים אלה, שכנ"ל המלך ממה"מ הקב"ה מקבלין פניו בשדה, ואז רשאין (ומוסיף ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר;: ויכולים) כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ימלא המלך ממה"מ הקב"ה עוד בהיותו בשדה, כל בקשות ומשאלות לבבם לטובה של כל המקבלים פניו, בתוככי כללות ישראל, וימלא (כנ"ל) בסבר פנים יפות, ויכתב ויחתם כל אחד ואחת לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

גב ב

מובן אשר עניןז הוצאות הנסיעה -- אינו שייך להנוסעים, ויסודר בלעדם בעזה"י, ומפני קוצר הזמן בודאי יזדרזו בסידור כל האמור, ולכל לראש -- עריכת רשימה מפורטת ולשלחה לכאן באופן מהיר דחוף, ות'"ח מראש על ההשתדלות והטרחא בכיז.

-- ה = = 496ב"ה, ח"י אלול, ה'תשליז ברוקלין, 1. י.

ארגוז נשי נחלת הר חב"ד ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום:

בנועם קבלתי הידיעות על דבר פעולותיהן בכלל ובנוגע לבית הכנסת בנחלת הר חב"ד בפרט.

ולמותר להדגיש גודל הזכות שבזה, שהרי בית-כנסת נקרא ,מקדש מעט", מעין המשכן והמקדש עליו נאמר ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". על אחת כמה וכמה בית כנסת הנמצא בארצנו הקדושה, ,ארץ אשר תמיד עיני ה'א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", שהתפלות מכל בתי כנסיות שבעולם עולות דרך ארצנו הקדושה.

ונקודה מיוחדת בזה, שחלק גדול מהדרים בנחלת הר חב"ד הם יוצאי מדינות ששם שמרו על גחלת היהדות מתוך מסירת נפש תמידית, עד שזכו ועלו לארצנו הקדושה, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם, ויכולים (כלומר, מצווים) להוסיף בכל עניני תורה ומצוה מתוך חירות ומנוחה, למופת לרבים שמהם יראו וכן יעשו,

ובודאי שארגון נחלת הר חב"ד ופעולותיו הטובות משמש דוגמא מזהירה ומקור השפעה טובה לא רק בסביבתן הקרובה כי אם גם הרחוקה, וזכות הרבים תלוי בהן.

ובעמדנו בחודש אשר אז הוא בדוגמת ,מלך בשדה, המקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", יהי רצון שינצלו ימי סגולה אלה בהחלטות טובות להוסיף בפעולות הטובות שלהן להחזקת היהדות ועניני חב"ד בנחלת הר חב"ד באופן דמוסיף והולך, והשי"ת יברך אותן ואת כל בני ביתם שיחיו בכתיבה וחתימה טובה כולל מילוי כל משאלות לבבן לטובה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד

...ובהמצאנו בחדש הרחמים והרצון, אשר כלשון רבנו הזקן (בלקו"ת רד"ה אני לדודי ודודי לי, דברים לב, ב) המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בספיי וכו'.

יהי רצון שבכל הנ"ל יהי' כימים הראשונים ברצון בשלימות. ימי היות עניני 497הוספות / אלול שיחות 157 חביד בשלימותם וכלשון אגה"ק הידוע, בכל המציאות העצם וההתפשטות וכו'

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש ולבשו"ט ולכתיבה וחתימה טובה (ממכתב ח' אלול ה'תשכ"א)

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"א מנ"א עם המצורף אליו, בו כותב גם ע"ד ההתראות עם באי כח אנ"ש שי' והתוצאות.

וכיון שבעניני קדושה נדרשנו להוסיף בקדש, בודאי שלמותר להאריך לדכוותי' שגם בהנוגע תוכן שיחה עם הנ"ל הדרישה האמורה, והרי דרישת תורתנו תורת חיים, הרי היא גם נתינת כח, וכמבואר בכ"מ שציוויי תוה"ק נאמרו בלשון שפירושו ג"כ הבטחה ואם בכל הענינים כן הוא עאכו"כ בעניני רבים שזכות הרבים מסייעתם.

ומגלגלין זכות ליומין זכאין ימי רצון כימים הראשונים ימי חדש אלול, שהובטחנו אני לדודי (שהאדם מתחיל בעבודתו לדודי) ודודי לי (ובפרט בהענינים) הרועים בשושנים (ששונים הלכות, עניני ישיבה וכו' וק"ל).

בברכת לבריאות הנכונה ולהוספה מתוך שמחה וטוב לבב בהנ"ל ובשאר פעולות בקדש ולבשו"ט בטוב הנראה והנגלה ולכוח"ט

(ממכתב ד' אלול ה'תשי"ט)

בנועם קבלתי הידיעה על דבר הסיום והכנסת ספר-תורה בישיבת תומכיתמימים ליובאוויטש במונטרעאל ביום א' ראש-חדש אלול הבע"ל.

ויהי רצון שיהיי בשעה טובה ומוצלחת, כולל שנוסף על גודל הענין מצד עצמו, יביא להוספה בכל עניני התורה ומצותי', ומתאים למאמר חכמינו זיל שהמעשה הוא העיקר, ומתאים גם כן לבית-הכנסת ובית-המדרש דישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש -- בתוספת אור וחיות חסידותיים.

והרי בהשגחה פרטית יהי' הדבר בראש-חדש אלול, בו עלה משה רבנו להר לקבל לוחות האחרונות ועשה שם ארבעים יום וירד עמהם ביום הכפורים, שהימים האלה נזכרים ונעשים מדי שנה בשנה, וכמבואר בטור ושו"ע או"ח התחלת דיני ועניני ראש-השנה.

498כל אחד ואחד מאנ"ש, עליו החובה לזכור בכל עת ובכל שעה כי מצות צדקת הרמבעה"ן שאנו מצווים עליו מפי כייק רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ק היא חובת גברא של כל איש ואשה, והיא נוהגת בכל מקום ובכל זמן וקבועה לדורות. ואף ברכות הקדש המיועדות מפי כ"ק רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לכל מחזיקי הצדקה המקודשת הזאת, קבועה וקיימת לנצח.

499בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד

במענה למכתבו מב' אלול, בו כותב על התחלתו לעצמו בענין של פרנטה, והצעדים הראשונים ומה שעשה בזה.

ויהי רצון שתהי' ההתחלה בשעה טובה ומוצלחת, ותקופת ההתחלה אשר עליי אמרו שקשה היא, תעבור בהקדם, ותתחיל ההרחבה ברוחניות וגם בגשמיות, אשר אצל איש הישראלי יחד יהלכוו.

ומתוך מנוחת הנפש והגוף יגדלו הוא וזוגתו תחי' את כל ילדיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים,

ובפרט אשר נכנסנו בחדש אלול, עליו אומר רבנו הזקן, --- אשר השנה שנת המאה וחמשים להסתלקות הילולא שלו -- שהוא ע"ד משל למלך שמקבלים פניו בשדה וכו', והוא מקבל את כולם בספ"י ומראה פנים שוחקות לכולם, (לקו"ת פ' ראה

לב, ב). (ממכתב אלול היתשכ"ג)

... ועל של עתה ועיקר באתי, כי בודאי זוכרים הם תוכן מכתבם ע"ד החופש -- אשר אי אפשר יהי' לעכב התלמידים בשילהי אלול ועשי"ת וכו' בהישיבה אם לא יתנו להם חופש בזמן הקיץ, ועל יסוד השערה וקס"ד זו הנה נתנו חופש למאות תלמידים לכמה זמן, אשר בודאי חסר הי' בלימודם תורה (והלואי שלא הי' חסרון גם בקיום המצות). וכמו שנתנו החופש בלבב שלם -- הרי בטח יכירו בהמוטל עליהם לקיים החלק השני בהנוגע להסדרים בשילהי אלול ועשי"ת וכו'.

(ממכתב ז' אלול היתשט"