שיחה ח

500שיחה ח

שופטים

זה עתה קבלתי מכתבו פ"נ מערב ראש השנה, שיקרא בעת רצון על הציון חקי של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, שבטח יעורר ר"ר על תוכן הפ"נ, ויהי רצוז שבקרוב ממש יבשר בשורות טובות בכל זה, וגם על דבר הענינים של בית הכנסת שבהשגחה פרטית הוא שמנהלה, ושהן על ענינים כללים והן פרטים נאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שקאי גם על השערים שבגוף, כמרומז בשל"ה ס"פ שופטים, וכמבואר בארוכה בהמאמר המצורף פהי, וכהפרשה בסיומה, למען תחי' וירשת את הארץ, שכל הענינים יהיו בחיות ובדרך ירושה שעל הירושה אומרת הגמרא שאין לה הפסק. (ממכתב ד' תשרי ה'תעוי"ז

בנועם מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ז באלול, בו כותב ע"ד עבודתו בצבא במסגרת הרבנות הצבאית, ובודאי אף שאינו מזכיר עד"ז, מנצל תפקידו לא רק למיוו החיילים הדתיים, אלא גם לעדוד וחזוק רוחם, אשר גם באשכנזים חיוני הוא, ועאכו"כ באחינו הספרדים, שלפעמים תכופות בזה תלוי כל עמדתם בחייהם לפרטיהם ופרטי פרטיהם.

התענינתי באותן הנקודות עבודה שמוכן להנהיגן בהנוגע לחיילים דתיים, ומה טוב הי' באם יתדבר בכל זה עם ... (כעת שו"ב בבני ברק), אשר שמש לפנים בצה"ל ברבנות הצבאית, והוא מהפעילים בצעירי אגודת חב"ד, והרי נאמר ותשועה ברוב יועץ. ותקותי חזקה ששניהם יחד יוכלו לעבד תכנית מפורטת בהאמור, מתאימה גם להאפשרות שישנה בהווה בידי צעירי אגו"ח, ואשר במשך הזמן יש לקוות להרחבתה. וכשיודיעו דברים מפורטים בזה, אולי תהי' אפשרית ליצור עוד מקורי הכנסה בזה בכדי לממן את העבודה האמורה בעוד סניפים. וחבל שנתארך מכתבו דרך הילוכו, כיון שבודאי בשילהי אלול וחדש תשרי -- כמה הזדמנויות מיוחדות להתחלה וביסוס פעולות האמורות, ואין צועקין על העבר.

כיוז שכבר נגע בזה הנה מהנכון הי' להדפיס קיצור דינים מיוחדים לחיי החיל ובתנאי אה"ק ת"ו במיוחד. ומה טוב בפורמט כיס בשביל שיהי' נוח לשימוש. ואף שכמה דינים ראיתי נדפסים ב,מחניים", אבל מובן שבהיותם פזורים בכמה חוברות, אין זה ממלא כלל את הדרישה. וכן בקיצור בהאמור -- אין נוגע השקו"ט, ולכל היותר די ומספיק ציון המקורות. פשוט שבד'א אם אין חשש שקיצור שו"ע של הנ"ל 501יהי' קיבוץ של קולות על ימין ועל שמאל, אבל הרי ברשיעי ח"ו לא עסקינן. ובפרט כשתהי' ההדפסה ע"י התדברות כמה רבנים יחד.

בעיא מיוחדת תהי' בקשר עם שינוי המנהגים, אבל הרי אפשר להסתפק באוסף דינים שנתקבלו מבלי הפרש עדה, שגם זה ימלא דרישה חיונית. ובטח גם יהי' המשך

לענין כזה... (ממכתב ה' תשרי היתשי"ח)

כותב במכתבו אשר בנו הבכור נמצא עתה בצבא, ובטח למותר לעוררו שיכתוב לו אשר ידע אשר כל איש הישראלי בכל מקום שהוא נמצא, הוא שלוחו של הקב"ה להאיר בסביבותיו בנר מצוה ותורה אור, ובפרט וביחוד כשנמצאים בצבא, שעיקר ויסוד ענין הצבא הוא קבלת עול, הרי זה צריך לעוררו ולהזכירו בכל רגע שאם מקבל הוא עליו להשמע לפקודת בו"ד ושא"א בל"ה הרי עאכו"כ בנוגע למלך מה"מ הקב"ה, ומובן שא"א להסתפק בטובתו שלו, אלא שצריכה להיות עינו טובה בשל אחרים בזה, ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות אשר ואהבת לרעך כו' היא כלי לואהבת את ה"א, ומבואר בארוכה בשיחת ייט בסלו תרפ"ט מכ"ק מו"ח אדמו"ר. (ממכתב א' אלול היתשי"ב)

לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, נעם לי לקבל מכתבו ממוצש"ק ויחי, ולקרות בו אשר עושה בשטח הדת. וכיון שזהו מהענינים החיונים בשביל כאו"א מישראל -- בודאי שאינו מסתפק בהישגים שבעבר, אלא מחפש מה יש בידו לעשות בזה בכל יום ויום. וכדיוק הלשון עוסק בתורה עוסק במצות, שצ"ל כדוגמת עסק, שאין בעל העסק יושב בחדרי חדרים ומחכה עד שיבוא מי שהוא ויאמר לו שמעונין הוא לעשות עסק עמו, אלא אדרבה הוא הולך ומחפש חיפוש אחר חיפוש אפשר יש מי שהוא הזקוק לעניני עסק זה, ולא עוד -- אלא שמדבר על לב הנמצאים בסביבתו להוכיח להם טוב העסק וגודל התועלת מזה בשבילם כו' וכו'. והאריכות בזה אך למותר, ובפרט שנמצאים הם בסביבה, אשר, נוסף על הענין שכל ישראל הם גוי קדוש -- צריכה עוד להיות בהם קדושה מיוחדה, וכמ"ש והי' מחנך קדוש, בציווי נוסף. (במילא משתדל היצה"ר לסבב תחבולות שונות ומשונות ולהגדיל העלמות והסתרים ופתויים והסתות, כ"פ ככה -- וצריכים לעמוד על המשמר ולהשתדל בזה ככל היכולת. ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה -- אלא שכ"פ ככה -- שהנצחון על הרע שבפנים האדם מביא נצחון על הרע שמבחוץ לאדם, שגם לזה זקוקים אנשי סביבה זו יותר מאחרים).

502מי"ש אודות הוראות בעבודה זו, הנה גם בהנ"ל ימצא איזו נקודות. והוראה כללית בזה -- אשר לא כמו שטועים לאמר שעול בני אדם מקיל בעול מלכות שמים, אלא, אדרבה, כל פסיעה וענין של קב"ע בני אדם צריכה לעורר התבוננות, פשוטה וניחד עם זה עמוקה: ומה ציוויו של בו"ד, שגם הוא בריאה כמוני אף שבמשרה גבוה יותר, הנני מקיים מבלי לשאול מקודם הטעמים הפרטים ומקיים אותה בשלימותה, עאכו"כ בהנוגע לציוויו של ממה"מ הקב"ה, שאין ערוך לו כלל וכלל, שצריך אני לקיים כל ציוויו לטוב לי כל הימים.

.בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל ולעבודה בהצלחה (ממכחב כ"ה טבת, היתשט"ו)

בנועם קבלתי מכתבו מב' תמוז, בו כתוב אודות התרשמות חיילי היחידה מביקורי אנשי חב"ד.

ותקותי שהתרשמות זו מתורגמת במעשה בפועל, שלא תהי' רק התעוררות לפי שעה, אלא מתבטאת בחיי היום-יום בהנהגה מתאימה. וכבר אמרו חכמינו ז"ל שהמעשה הוא העיקר, שכל מחשבה טובה וענין טוב כוחם יפה כשמתגשמים בפועל.

וכמדובר כמה פעמים, יסוד כל צבא היא המשמעת, כלומר הוצאה לפועל פקודת המפקד, בקבלת עול, בלי חקירה בטעמים והסברים ושיקולים עצמיים כתנאי קודם למעשה, ובשלילת הגישה אשר ,איש פרטי הוא" והנהגתו היא ענין פרטי שלו, והוא מרוצה לקבל עליו התוצאות ויתנהג ככל העולה על רוחו. אלא אדרבה, רגש האחריות גובר, מאחר ובפרט שהנהגת היחיד לפעמים מכריעה גורל כל הפעולה הצבאית, גורל כל הקבוצה ולפעמים גורל כל הצבא וכל העם.

וככל המשל הזה הוא בנוגע לכאו"א בהנהגתו בתורתנו ומצותי' בתור יהודי, אשר כל עמנו, עם בני ישראל, קומה אחת שלימה. והאריכות בזה אך למותר.

בכבוד ובברכת הצלחה במילוי תפקידם האחראי בשלמותו ובתנאים הכי טובים ומתוך שלום ושלוה, וללכת מחיל אל חיל בכל עניניהם בגשמיות וברוחניות גם יחד

(ממכתב ח' תמוז, ה'תשל"ח) 503ב"ה, י"א ניסן, ה'תשליז ברוקלין, 1. י.

שלום וברכה:

בנועם קבלתי מכתבו בו כותב על דבר ביקור אנשי חב"ד במסגרת ,מבצע פורים" והתרשמותו שלו ושל חיילי צה"ל במילואים אשר בפלוגה שלו. והנני מודה לו בעד שימת לבבו לכתוב לי מזה, מה שגרם לי קורת רוח מיוחדת כמובן.

ותקותי שההתרשמות לא נשארה רק ברגש שבלב ובדיבור, אלא מצאה ביטו" במעשה, וכהוראת חכמינו זיל אשר המעשה הוא העיקר. והרי אנשי צבא לא נצרכים הסברה בנוגע לעקרון זה, שהוא יסוד בצבא, שאף על פי שעוברים טירנות והכשרה וכו' הרי כל זה הכנה להנהגה בפועל, שזהו העיקר והתכלית. ועד כדי כך שאם הצד שכנגד רואה שהצבא מוכן במעשה בפועל, אין צורך לשכנע אותו בפעולה צבאית, וכלשון הכתוב ,תפול עליהם אימתה ופחד", ובפרט כשהצבא חדור בהכרה, כהמשך הכתוב, ,בגדול זרועך" -- זרוע ה' אלקי צבאות, אשר ,לא ינום ולא יישן שומר ישראל". אלא שרוצה שיעשו גם כן בדרך הטבע בכל הנוגע להכנה וחימוש וכו'.

ויהי רצון שיהי' שלום על ישראל בכל מקום שהם, ועל אחת כמה וכמה בארץ אשר ,תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" וכל עמי הארץ קוראים לה ,ארץ הקודש". ומקרא מלא דיבר הכתוב ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ואז, נוסף על ההבטחה ,ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" ישנה גם ההבטחה, כהמשך הכתוב ,וחרב לא תעבור בארצכם" -- אפילו חרב של שלום (בדוגמת משקיפי או"ם וכדומה).

ולקראת חג המצות, זמן חירותינו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מכל דאגה בגשם וברוח, ועד למנוחת הנפש ומנוחת הגוף גם יחד. בכבוד ובברכת החג

ב"ה, כייב שבט, ה'תשמ"ב ברוקלין, 1.י.

שלום וברכה:

בנועם נתקבל מכתבם, והנני מודה לכ' המפקד על שימת הלב לכתוב לי, על דבר התרשמותו ושל חיילי הכנף שיחיו מביקוריהם של חסידי חב"ד שי', מנחלת הר 504חנ"ד, קרית מלאכי להנחת תפילין לחיילי הכנף ובחנוכה ובפורים וכו ויהי רצון שיתקדמו כל הענינים בהצלחה מרובה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

כיון שעל כל אדם -- ובפרט בני עם חכם ונבון -- ללמוד הוראה מעשית מכל דבר, ועד בנוגע לחיי היום-יום, הרי אלה שאורח חייהם קשור בחיל האויר בודאי מתבוננים מפעם לפעם בענין הטיסה באויר, שיש ללמוד מזה הוראה כללית וגם פנימית בנוגע לחיי האדם עלי אדמות. והנקודה בזה, שהרי האדם בטבעו נמצא על הארץ, אבל ביחד עם זה ניתנו לו שכל ואפשרויות לנצל כוחות שונים בטבע שעל ידם השכיל להגבי' את עצמו מעל הארץ ולטוס באויר. ומובז שעל האדם לנצל יכולת זו לבנין ולטוב ולענינים טובים ומועילים, וכמו שנעשה כבר דבר הרגיל ועד לתופעה יומיומית, כמו לנסוע במהירות להתאחד עם אנשים הנמצאים בכל קצוי תנל, או לבצע כמה פעולות טובות בחקלאות, כגון זריעה המונית של שטחים גדולים וכיו"ב, או להוריד גשמים על ידי פעולה בעננים, ועוד, במלים אחרות, ניתנו לאדם כוחות ואפשרויות להתגבר על ההגבלות הטבעיות שלו.

ואם בענינים גשמיים כך, בענינים רוחניים על אחת כמה. שאף על פי שמצד הטבע, מצד הגוף, האדם מוגבל וקשור לענינים ארציים, אבל ביחד עם זה ניתנה לו אפשרות להתרומם מעל ההגבלות הטבעיות וגם לנצל הכוחות הטבעיים שלו להבקיע לו דרך מעבר לההגבלות, על ידי הגברת הנפש על הגוף והצורה על החומר והרוח על הגשם, בחייו הפרטיים ובחיי החברה, למהר להרבות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לאחינו בני ישראל גוי קדוש -- להפיץ בזריזות ערכי התורח, לימוד התורה וקיום מצותי' בחיי היום-יום; וביחוד אלה שזכו ונמצאים בארץ הקודש, ארץ אשר ,תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".

והרי זוהי הדרך להחיש קיום היעוד ונתתי שלום בארץ גו' והעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל בכ"מ שהם באה"ק ובחו"ל.

שלום וברכה:

בנועם מאשר אני קבלת מכתבם בחתימת המפקד ... והנני בזה להביע תודתי הלבבית בעד האיחולים והברכות. וכבר מלתי אמורה במאמר חכמינו זיל כל המברך מתברך מה' מקור הברכות, שתוספתו מרובה על העיקר.

505ומשנה תודה גם בעד שימת הלב לשלוח לי סמל היחידה למזכרת.

ביחוד שמחתי להפ"ש והדו"ח מהמבצעים והפעולות הברוכות, ובפרט - שעורי התורה בכולל שבבסיס, המתקיימים בשיתוף פעולה הדוק עם אנשי חב"ד. ובהתאם לציווי ,מעלין בקודש", יהי רצון שיקויים אצלם ,ילכו מחיל אל חיל" בכל עניני טוב וקדושה, התורה ומצותי,

ואחרון אחרון חביב, גדלה שמחתי להבשורה הטובה שנרשמתם כולכם בספר התורה לאחדות עם ישראל.

ומענין לענין באותו ענין, הרי אף על פי שבטבע האדם ש,אין דיעותיהם שוות", ועד שאמרו נפש אחת היא עולם מלא בפ"ע, בדוגמת אדם הראשון שנברא יחיד בעולמו, אשר התוצאה המִידית מזה היא שהאדם לא רק מוגבל בפעולותיו, בתור נברא, אלא עוד זאת שמוגבל ליכולת כוחות של יחיד --

כשרון האיחוד ותועלת שיתוף הפעולה מודגשים במיוחד בכל הנוגע לצבא, ובפרט חיל הים, שכל קבוצה מבודדת בספינתה. שהרי יסוד כל צבא הוא המשמעת -- ביטול רצון היחיד למען שיתוף פעולה, ועד לפעולה אחידה למטרה אחידה, ועד לאופן של ,נעשה ונשמע", שאז אינו מוגבל בהבנת והשגת הפקודה, שהרי סומך על המפקד הראשי. וגם מובטח לו שבזמן המתאים, אם ירצה, יוכל לברר גם טעם הפקודה ונימוקי' בהסברה שכלית, אלא שלכל לראש דרושה העשי" בפועל ובזריזות.