שיחה ו

478שיחה ו

נצטערתי להודע ע"י הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר ... על דבר המיצר שלהם בעסקם. וצריכים להיות חזקים בבטחונם במלך מלכי המלכים הקב"ה המפליא לעשות, שאין זה אלא נסיון ולזמן קצר. וכשיהיו חזקים בבטחונם ויראו זה בפועל, הרי יתבטל הנסיון ויחזרו למעמדם ומצבם ואחרי כן גם יוסיפו עליו, וידוע פתגם כ"ק רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה), אשר השיית נותן לבני ישראל גשמיות ובני ישראל עושים מגשמיות רוחניות. והשי"ת יצליחם שיהיו שני ענינים אלו בריבוי בכמות ובריבוי באיכות.

בברכת הצלחה המחכה לבשו"ט (ממכתב י"א אד"ר תשי"ד) 479שטעלט אייך פּאַר א קאַרטינע*י, ווי מען גייט אַריין אין א גרויסער גראמאדנער זדאניע*, וועלכע האַט טויזענטער קאַמנאַטעסיי, און זהעט ווי אין יעדער קאָמנאַטע 480(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

481(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

482... בשאלתו אודות מכירו ... כיוז שיש רופא אומר שאין צריכים נתוח, ורק שיזהר באכו"ש וכו', הנה עליו להתנהג מתאים להוראה זו. ולהתחזק בבטחון בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות. ומנוחת הנפש היא אחת הרפואות היותר מועילות למיחושים כשל הנ"ל.

כן במה ששואל הנ"ל, שאין מזדמן לו קונים על הבית שקנה בשביל פרנסה. הנה יקח את השי"ת לשותף - ע"י שיבטיח לצדקה, מעט יותר ממעשר מהריוח, ומה טוב קרוב לחומש - ומובטח שותף הנ"ל להביא ברכה והצלחה מתאים להפסק עשר בשביל שתתעשר.

קבלתי הפ"נ בעדו להמצטרך לו, וכשאהי' על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו, ובטח יעורר ר"ר עליו למילוי בקשתו,

מבקש ברכה להצלחה בעסקו, וכנראה אשר כוונתו לעסקיו בגשמיות, וידוע פתגם רבינו הזקן אשר שמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ,השי"ת גיט אידען גשמיות, און זיי מאכען פון גשמיות רוחניות". והי' מהנכון אשר יחליט בעצמו שמהריוח שיהיי לו בעסקו עד י"ט כסלו, ר"ה לחסידות, הבע"ל הנה יפריש מזה 483לכה"פ מעשר לצדקה, והחצי מזה, לכה"פ על מוסדות הקדושים אשר ע"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר נקראים, והם ,אהלי-יוסף יצחק" אשר בארצנו הק' ת"ו ובמאראקא. ובטחוני חזק, אשר יוכל לאמר, כי רואה גם בעיני בשר תוספת הצלחה מעת שקבל החלטה הנ"ל, וכל המוסיף מוסיפין לו, ותוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר.

(ממכתב ט"ז סיון, ה'תעשי"ב)

בעת רצון אזכירו וב"ב שיחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן הנ"ל,

ובודאי יסביר לו מאמר רז"ל הידוע, עשר בשביל שתתעשר, שבמצב שאין שבעים רצון מעניני פרנסה, יש להוסיף על הצדקה שהורגלו להפריש אפילו אם היתה ככל הצורך, ובלשון רזיל כדבעי למיעבד. ובמכש"כ -- באם הי' מקום גם לפני זה להגדיל הפרשת הצדקה, לעשות כן עתה, ולעשות זה דוקא בשמחה ובטוב לבב. ובטוח בורא עולם לשמור הבטחתו, ובחנוני נא בזאת וגו' והריקותי לכם ברכה וגו

ובהמאורע דגניבה, כבר ידוע אגה"ק של אדמו"ר הזקן בנו אדמו"ר האמצעי ונכדו אדמו"ר הצ"צ, אשר לאחרי ענין של היזק חלה מדת הרחמים שהיא גדולה גם ממדת החסד נחלה בלי מצרים וכו', אלא שלכל השפעה וברכה מלמעלה -- צריכים לעשות כלים מתאימים ורחבים, והכלים הם עניני תורה ומצות בהידור ובשמחה.

ומהנכון כיון שיזכירו את הנ"ל וב"ב על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר יקבע לימוד בתורת חסידות חב"ד אשר עלי' מסר נפשו כ"ק מו"ח אדמו"ר, ביום הש"ק וביום שני וחמישי אם אפילו למשך זמן קצר מאשר ביום הש"ק. ומה טוב גם שמירת תקנתו באמירת שיעור תהלים חדשי -- כמו שנחלק התהלים לימי החדש -- לאחרי תפלת השחר. ומובן אשר כל הנ"ל צ"ל בלי נדר.

בודאי זוגתו תחי"י של הנ"ל נוהגת במנהג בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב ש"ק וערב יום טוב. ועכ"פ תנהג כזה מכאן

ולהבא. (ממכתב א' אייר ה'תעי"ז) 484אַלעס אויבן געזאַגטע... (ממכתב י"ח אדר ב', ה'תשי"ד) 485ועל אחד המאורעות אז, זה שנתמנה להיות מפקד וראש לחלוקת פסוקי ,אתה הראית" להקפות בוקר שמחת תורה ועסק בזה, הנני לשלוח בזה תודת ה,מרכז לעניני חנוך" אשר אליו שייכת ההכנסה מפסוקים אלו.

ידוע מאמר רז"ל (בבא בתרא ט, א) גדול המעשה יותר מן העושה, ובפרט אשר במקרה זה הי' מעשה וגם עושה. וזכות אלו הרבים אשר המרכז עוזרים ברוח, בגשם, או בשניהם יחד, כדאי הוא להשפיע ברכה והצלחה לכל המסייעים בזה.

ונשען על מאמר רזיל שני (תנחומא ריפ עקב) אם התחלת במצוה הוי גומר אותה, הנני להציע בזה: באשר אחדים מהמתנדבים חסרו בנתינתם לטובת המ.ל. ח. העומד תחת נשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א) ומתנהל על ידו, בערך נדבתם בהקפות ליל שמחת תורה,

הנה, בלי ספק יוכל להסביר להם ולפניהם גודל עבודת המ. ל. ח. ואשר אין ליתן מגרעות בקודש, ואדרבה מעלין בקודש ולא מורידיז.

ובפרט, בטח יעשה כזה בנוגע לחבריו בני עירו, שנאמר לו בשמחת תורה שאחריותם עליו, והם: הנהלת התלמוד תורה (לא התנדבו כלל על המ.ל.ח.), הו"ח וכו' ... (התנדב רק ארבעים שקל), הוו"ח וכו' ... (התנדב נ"ד שקל).

ונשען על מאמר רזל שלישי (סי הישר לר"ת שי"ג. של"ה ש' האותיות ל') דבר היוצא מן הלב נכנס אל הלב, ודאי יצליח בהשתדלותו זו וימלא החסר, וגם בתוספות.

בנתינת תודה למפרע על כהנ"ל ובאיחול כט"ס (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א) 486במענה למכתבו -- מבואר בכ"מ גודל מעלת מצות הצדקה, ומובן הוא גם מהידוע שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה (אלא שכמה פעמים ככה) ונתינת צדקה לעני אע'פ שאינו חייב לו כלום וכו' -- ממשיכה ברכות השם לנותן הצדקה בהמצטרך לו ומוסיפה בברכות אלו. והרי כאו"א מאתנו זקוק לברכות השם תמיד כל הימים,

והנה לפעמים קרובות -- אלה הנמצאים במסגרת צבאית נמנעת מהם נתינת צדקה בפועל מפני תנאים המיוחדים בהם שרויים וחיים.

ולכן בקשתי את ידידי המביא מכתב זה -- לקחת אתו מטבע ולתנה לו (בתור שלוחי) במתנה -- בכדי שבאם ירצה מר יוכל לקיים בה -- מן המוכן ובממונו -- מצות הצדקה.

ומה טוב -- לקשר זה בלימוד תורתגו תורת חיים: עכ"פ -- פסוק אחד בתורה שבכתב (בפרשת השבוע?) ומאמר אחד או הלכה בתורה שבעל פה (באחד מהספרים הנמצאים אצל מר).

והוי' אלקי הצבאות ישמרהו בכל מקום בו יהי' וגדול זכותו וזכות כל אחד המגין על ארצנו הק' ועל עמנו הק' ובלשון הרמב"ם אשר השם ,יזכה לו ולבניו עד עולם".

487מאשר הנני קבלת הפתקא שלו עם המחאה המצורפת, שנמסרה לקופת חשאין אחת המעלות הכי נעלות בענין הצדקה, ובמילא ימשיך לו לבי"ב שיחיו תוספת ברכה והצלחה, מרום המעלות עד למטה מעשרה טפחים בגשמיות, וכמבואר באגה"ק. ועלי להוסיף עפ"י המבואר בהנ"ל, שאף שכל אחד מחוייב בכל המצות -- הנה יש לו מצוה אחת שצריך להיות זהיר בה טפי, וע"פ רוב הנה רואים בהנהגת ההשגחה פרטית באיזה מקצוע הוא, וכיון אשר, לע"ע, איננו עשיר ברכוש גשמי, הרי, אע"פ שע'פ המבואר באגה"ק, בדורנו מצוה להרבות בצדקה, אבל נראה שלא זהו השער שלו ומצוה שיהי' זהיר בה טפי, משא"כ בכח השפעתו על הזולת ובמרץ המתאים -- יש לו כשרון בגלוי ובהווה. לכן פלא שמתקבלת פתקא ממנו בהנוגע לענין צדקה ואין מזכיר דבר ע"ד השפעתו על הזולת על הסביבה ועל ב"ב בהנ"ל, וגם אינו מזכיר מאומה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות, ובודאי ימלא עדב"ז בהזדמנות הכי קרובה.

כיון שכמה מאנ"ש הנהגתם הוא ע"ד הנ"ל, הרי ברשותו לפרסם תוכן הענין שבמכתבי זה, כי קשה הכתיבה לכאו"א בפרט, ומכמה טעמים. ויה"ר שיעשה זה במרץ המתאים, ויהי' ג'יכ תחלת ההזזה בענין השפעתו על הזולת באופן כזה. וחזקה

לתעמולה שאינה חוזרת ריקם. (ממכתב י"ג טבת, ה'תשט"

במענה על מכתבה מג' לך, בו שואלת באשר יש אפשריות עתה להעביר בית מסחרה לפנה מרכזית יותר, אבל עי"יז תכנס בעוד חובות.

לדעתי בכל זה כדאי הדבר, בכדי להרחיב הכלים של פרנסה, ואז מתקיים הכתוב הרחב פיך ואמלאהו. ובלבד שירחיבו ג"כ את צגורי הפרנסה, היינו בהענינים דהידור במצות, בהנהגת כל אלו התלוים בפרנסה של בית מסחר זה, כל אחד לפי מצבו ובענינו. ובודאי תסביר לכל אחד ואחת מהם את גודל הענין דהידור במצות בלאו הכי, ובפרט במצבם עתה. והשי"ת יצליחה לפרנסה במנוחה ובכשרות ובהרחבה.

מוסג"פ סקריפ מאחת הקופות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"עי, שתשקיע חילופו בהוצאות העברת בית מסחרה הנ"ל ויביא תוספת בהצלחה. (ממכתב י"ב מ*ח, היתשט"ו) 488להעיר* מרמב"ם סנה' יא, ה: שמטעין את העם -- וספק (וכו"כ ספקות) דפקו"נ (דרבים וכלל -- נגד דיחיד) לחומרא. ולא עוד ומוסיף דהנ"ל הוא 1) רחמים הוא 2) בעולם והרי לאתכ"ז צ'ל ודרשת וחקרת היטב גו'. וייל ביאור נוסף ע"פ הרמב"ז

שופטים יט, יט. ועוד. (ממכחב תשרי ה'תשמ"א)

*) במענה לשאלה, על המבואר בסנהדרין (כט, א) אין טוענין למסית, וכן שם (לו, ב) וחילופיהן במסית דמושיבין בסנהדרין זקן או אכזרי, דלכאורה האיך נותנין לו דין מסית לפני גמר הדין ועוד יותר לפני התחלת דינו. המו"ל.