שיחה ו
הערות
עמוד 469
- 1. יג תשרי: יום הילולא של אדמו"ר מהר"ש (בשנת תרמ"ג). ראה ס' התולדות -- אדמו"ר מהר"ש. \
- 2. ערב חג הסוכות: להעיר שאז ,צריך לפזר מעות לעניים"* (סידור ש' הסוכות רגז, ג). ועד"ז בשע"ת לשו"ע או"ח סתרכ"ה (ומפרע"ח ש' חה"ס בסופו).
- 3. אחת בשנה: להעיר מתוד"ה עד (מנחות יח, א).
- 4. שביעי .. משובע .. בגשמיות .. ברוחניות: ויק"ר פכ"ט, ח.
- 5. צוויי גרונטיטיי?ן: שמאלו תחת לראשי (עשי"ת) וימינו תחבקני (חה"ס) -- זח'ג ריד, ב (אוה*ת ראה ע' תרצז. ובכ"מ). בנוגע הימים שבין יוהכ"פ וחהה"ס -- הם ימי שמחה (מהרי"ל הובא באחרונים לשו"ע או"ח סו"ס תרכ"ד). וראה פע"ח ש' הה"ס פ"א (ושה"כ וסי' האריז'ל במקומם). לקו"ת סוכות (עט, א). פתגם אדנ"ע שאז ,,דאַרפן ערשט תשובה טאֶן* (סה"מ תש"ט ע' 42). ימים שלאחרי החג -- שאין אומרים בהם תחנון כו' (סידור אדה"ז. וראה מג"א סו"ס תרס"ט). אין מתענין כו' מפני שהחודש מרובה במועדות (ב"י או"ח סתצ"ב). ואכ"מ.
- 6. חשובה .. אָלץ העכער: כמרז"ל כל ימיו בתשובה (שבת קנג, א) וראה רמב"ם הל' תשובה פ*ב ה"ח בסופה, תניא פכ"ט (לו, ב). לקו"ת ר"פ האזינו.
עמוד 470
- 170. לקש" הוספת / מכתבים כלליים לוה שיחות
- 2. * - -
- 3. אַלגעמיינער אינהאַלט .. דרשו: וישנה תשובה מיוחדת לר"ה ותק"ש (רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד), ליוהכ"פ (רמב"ם שם פ"ב ה"ז) ועוד. וראה תורת הבעש"ט עה'פ כי לולא התמהמנו (כתר ש"ט הוספות סי"ג).
- 4. חכמינו זיל דערקלערן: ר"ה ית, א. במכתב דוא"ו תשרי בארוכה.
- 5. דרשו ..קרוב: ישעיי נה, ו.
- 6. שטייען אונטערן רושם: טאו"ח סתקפ"א שאז ,עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות". וראה ט"ז שם.
- 7. אַ דערמאָנונג .. נסים: ובפרט להפס"ד דבסוכות הושבתי היינו ענני הכבוד (שו"ע או"ח סתרכ*ה. וכ*פ רשיי ויקרא כג, מג). וראה שו"ע אדה*ז שם שזהו חלק בקיום המצוה (ועפי"ז יובן מה שהובא זה בשו"ע הב"י ובסימן בפ"ע!).
- 8. ולקחתם .. אלקיכם: ויקרא כג, מ.
עמוד 471
- 1. * - +
- 2. פאָרן אָנהויב: טאו"ח סתכ"ח.
- 3. אתם נצבים .. שלימה": ר"פ נצבים. לקו"ת שם.
- 4. סוכה .. פּאַראייניגט: להעיר מענין האושפיזין (והזמנת עניים) דבסוכה (זח"ג קג, ב (ועיי"ש צד, ב)). ובסי' ש' הסוכות. וראה או"ת ס"פ בהר. -- ל' אושפיזא ראה לקוטי לוייצ לזוהר (ח"א ע' רסו. ח"ב ע' שו).
- 5. כל .. אחת: סוכה כז, ב. וראה ד"ה בסוכות תשבו תרצ"ד (בסה"מ תשי"א).
- 6. נאָך אויסדריקלעכער: להעיר שע"י הלולב כו' נמשך הגילוי דסוכה בפנימיות (סד*ה לולב וערבה תרס"ו. ובכ"מ) >
- 7. שפיגלען אָפ: ויק"ר פ"ל, יב.
- 8. פּאַראייניגט צוזאַמען: וגם שבכאו"א אחדות (סי' ש' הלולב. המשך וככה תרל"ז -- פפ"ז, צג ואילך). ולהעיר מדעת רע"ק כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת (סוכה פ"ג מ"ד).
- 9. ואהבת לרטך כמוך: קדושים יט, יח. וראה קונטרס אהבת ישראל בארוכה.
- 10. ירושלמי: נדרים פ"ט, ה"ד.
עמוד 472
- 172. לקוטי הוספות / מכתבים כלליים לריה = שיחות
- 2. - * *
- 3. בכבוד ובברכה לחג שמח
- 4. עצם .. תכסה אהבה: סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל.
- 5. אין חבירו: פסחים נד, ב. ולהעיר שהשווה זה שם לידיעת מלכות ב"ד מתי תחזור (ראה אגה"ק סכ"ב).
- 6. זאֶל .. באַלעבן: לקו"ת ברכה צח, ב.
- 7. ואני .. יעקב: תהלים עה, יו"ד. ובתרגום.
ויקרא רבה כ״ט:ח׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (תהלים סב, י): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אִישׁ פְּלוֹנִי נוֹשֵׂא פְּלוֹנִית, אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם, פְּלוֹנִית תִּנָשֵׂא לִפְלוֹנִי, כָּזָב בְּנֵי אִישׁ הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. אָמַר רַבִּי חִיָּא עַד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין הֶבֶל בְּתוֹךְ מְעֵי אִמָּן הֵם יָחַד. אָמַר רַב נַחְמָן כָּל הֲבָלִים וּכְזָבִים שֶׁבְּנֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדַאי הוּא לְכַפֵּר בְּעַד כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, בְּמֹאזְנַיִם הוּא מִתְכַּפֵּר לָהֶם, בְּחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ מֹאזְנַיִם, וְאֵיזֶה זֶה חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, תִּשְׁרֵי וְתִשְׁבּוֹק וּתְכַפֵּר עַל חוֹבֵי עַמָּךְ, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, דָּבָר אַחֵר, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא מְשֻׂבָּע בַּכֹּל, גִּתּוֹת בְּתוֹכוֹ, בְּרָכוֹת בְּתוֹכוֹ, כִּפּוּר בְּתוֹכוֹ, סֻכָּה בְּתוֹכוֹ, לוּלָּב וַעֲרָבָה בְּתוֹכוֹ.
משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה). זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו.ומפני ענין זה, נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יוה"כ יתר מכל השנה.ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.
ויקרא רבה ל׳:י״ב - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. כַּפֹּת תְּמָרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְאֵין בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, לְאַבְּדָן אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֻקְשְׁרוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵן מְכַפְּרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מִתְעַלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ט, ו): הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, וְאֵימָתַי הוּא מִתְעֲלֶה כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, ו): וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
משנה סוכה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רבי ישמעאל אומר. שלשה הדסים. ושתי ערבות. לולב אחד. ואתרוג אחד. אפילו שנים קטומים. ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר. אפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר. כשם שלולב אחד. ואתרוג אחד. כך הדס אחד. וערבה אחת: