שיחה טו

364שיחה טו

ראש השנה

לשון הברכה שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קריאת הפ"נ כללי

ערב ר"ה תשל"ב:

365ובקרוב ממש זאָל זיין די גאולה האמיתית והשלימה, בשובה ונחת, דורך משיח צדקנו יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו.

6-2

ערב ר"ה תשל"ד:

און ביז דעמאָלט די כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים בגשם וברוח, ובגשם וברוח גם יחד, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה. אמן כן יהי רצון.

ערב ר"ה תשל"ה:

366און בעגלא דידן ובקרוב ממש זאֶל מען זוכה זיין צו די גאולה האמיתית והשלימה דורך משיח צדקנו למטה מעשרה טפחים, ובחסד וברחמים ובמהרה בימינו. אמן כן יהי רצוז.

ערב ר"ה תשל"ו:

אלע ענינים ביז צו פועל ישועות בקרב הארץ -- ישועה הגדולה, גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

367ערב ר"ה תשל"ז:

דער אויבערשטער זאָל ממלא זיין משאלות לבב כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים ובקרוב ממש, סיי אין די ענינים הפרטים סיי אין די ענינים הכללים,

ביז צום מבצע הכי גדול -- גאולה האמיתית והשלימה דורך משית צדקנו בקרוב ממש ובעגלא דידן.

368- זאַלן זיי נתמלא ווערן מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה בקרוב ממש ולמטה מעשרה טפחים,

בביאת משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה ובקרוב ממש.

מ'זאַל האָבן א כתיבה וחתימה טובה בטוב הנראה והנגלה כל אחד ואחת ובני ביתם, אמן וכן יהי רצון.

... לכל השייך לזה ובמיוחד -- להעוסקים ולהעוסקות בפועל במבצע נש"ק -- שליט"א

... ידגישו בפעולתם (בדיבור, בכתב, בדפוס וכו') ששנה זו* בתחלתה ובהכנה' להתחלתה -- הפתיחה היא: הדלקת נר שבת ויום הזכרון (ונר יום הזכרון, ונר שבת קודש) ונר שויו"ט, ובברכת שהחיינו תלתא זימנא (ר"ה, סוכות, שמע"צ) דהוי חזקה -- ארבע (שש) פעמים:,

וע"פ המבואר בכ"מ, מובן שבכל ברכה -- מיתוסף בכמות ובאיכות ממקור הברכות, הקב"ה,

וברכתו של הקב"ה הרי תוספתה מרובה על העיקר, 369ולכן בודאי יוסיפו -- כאו"א מהם -- בכמות ובאיכות בפעולתם האמורה והוי' יוסיף בברכתו בהצלחה רבה בזה,

ועד שכל אחת ואחת מבנות ישראל משהגיעה לגיל חינוך ואילך תדליק נש"ק ויו"ט בברכה -- בשמחה וטוב לבב,

ויאיר מזלה ותכתב ותחתם לשנה טובה ומתוקה.

ואשרי חלקם וגדול זכותם דכאו"א המשתדל ועושה בזה, ויבש"ט בכ"ז וכיו"ב, ויכתבו ויחתמו לשנה טובה ומתוקה ואצפה לבשו"ט ומאירות.

370דאַרף דאַך זיין (ווי עס שטייט אין עזרא:י -- געבראַכט אין שו"ע+') ,אכלו משמנים ושתו ממתקים" 371(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

372(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

373(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

374ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשליו

ברוקלין, נ.י. להנהלות בתי כנסיות בכל מקום שהם והגבאים בראשם ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

שבכל שנה ושנה ימי חשבון הנפש הם, תיקוז ושיפור דכל דבר הצריך תיקון והשלמה, והכנה והחלטות טובות ובתוקף המתאים לשנה הבאה,

הרי הורונו חז"ל במשנתם על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, ועד"ז כל עיר וכל קהלה וביהכנ"ס ועד לכל משפחה ואפילו יחיד (עולם קטן),

וכיון שתפקיד בית הכנסת הרי הוא, כתוארו, להיות ,,מקדש מעט", שממנו אורה והוראה יוצאה לכל סביבתו,

באתי בזה בהצעה ובבקשה, ובכל לשון של בקשה, להנהיג בבית הכנסת (או להגביר ולהוסיף בזה, באם כבר נהוג זה), נוסף על התפלה בחיות -

שיעורים בלימוד התורה (וקדימה -- ללימוד הלכות הצריכות בחיי חברי בית הכנסת וסביבתו),

לייסד (או להגדיל) קרן גמילות חסדים, קרן צדקה לעניים וכיו"ב, בכל בית כנסת ובית כנסת - נוסף על הקיים בעיר.

ויהי רצוז שהצעתי ובקשתי האמורה תתקבל בסבר פנים יפות ובחפץ לב ותביא לפעולה מידית, וה"ז, נוסף על פעולת הבית הכנסת והקהלה בנוגע לעצמם, גם חיזוק כל בנ"י בכל מקום שהם, אשר קומה אחת הם, שליט"א -- 375ולהנהלתו ולהרב מרא דאתרא בראש,

אבל כנ"ל, הזמן ,,בלתי רגיל" הוא כלל ודורש ותובע להקדים כל פעולה טובה ובאופן דיפה רגע אחד קודם. ותקותי אשר ידינוני לכף זכות, והשם ידון את כאו"א מאתנו לכף זכות.

6-2

...ידוע המבואר בכ"מ בדא"ח' הטעם שנקרא ראש השנה ולא תחלת השנה -- כי יום זה לגבי שאר ימות השנה הוא כמו ראש לגבי גוף ואברים. כמו שהראש -- חיות כל האברים כלול בו, וגם אח"כ בגילוי, הרי מן הראש נמשך חיות לכל אבר בפרט:, כך יום ראש השנה כולל בתוכו חיות כל ימי השנה, שכולם כלולים בו בהעלם, ואח"כ מתחלק בגילוי לימים פרטיים.

ויש לומר שזהו אחד מטעמי האזהרה שהוזהרנו לייקר את הזמן בימי ראש השנה ביותר, כי השעות והרגעים בימים האלו כלליים הם, ונעלים על שאר ימות השנה, ולא רק בכמות כי אם גם באיכות, וכדוגמת חומר המוח שבראש -- לגבי חומר שאר אברי הגוף.

ומובז אשר כמו בראש ואברי הגוף, אימתי יהי' האדם בריא -- כאשר החיות שבראש יהי' בשלימותו, וגם יומשך ממנו לכל אבר ואבר חיותו השייך אליו.

כך הוא עבודת ימי ראש השנה אשר ימים אלו צריכים להיות מתאימים לענינם -- ראש של כל השנה כולה. וגם שיהיו מקושרים עם שאר ימות השנה -- להשפיע בהם חיות של קבלת עול מלכותו יתברך, לימוד התורה וקיום המצות.

והנה מהענינים המסייעים בעבודה בכלל ובעבודת התקשרות ראש השנה עִם שאר ימות השנה בפרט היא ההתקשרות עם ראש אלפי ישראל שנשמתו! הוא בחי' ראש ומוחין לגבי שאר הנשמות שבדורו, ממנו הוא יניקתם וחיות שלהם ועל ידו קשורות הן ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם.

376וכמו כן בכל אחד ואחת מאתנו ההתקשרות עם נשיא וראש דורנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ -- וכבר ביאר אשר ההתקשרות היא ע"י לימוד תורתו והליכה בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו -- היא היא אשר תסייע בעבודת ימי ראש השנהי והתקשרותם עם שאר ימות השנה,

ותהי' הצנור דרך בו יומשכו הכתיבה וחתימה טובה, בטוב הנראה והנגלה, בגשמיות וברוחניות -- בימי ראש השנה ואח"כ בכל השנה כולה.

6-2

במענה על איחוליו לר"ה:

הנה כל המברך יתברך בתוספת מרובה על העיקר, בחתימה וגמח"ט לשנה טובה ומתוקה בכל.

וסימנא מילתא היא, ובפרט בר"ה (הוריות יב, א) -- הרי תחלת וראש שנה זו, שבראש נכללים כל האיברים, וממנו נמשך חיות כל האיברים, וכ"ה בר"ה (עט"ר בתחלתו באריכות) -- הנה הוא כד עייל שבתא, דכל דינין מתעברין, וכל ישראל מתעטרין בנשמתין חדתין (זח"ב קל"ה), ויה"ר שיומשך כל זה בכל השנה בגלוי, בטוב הנראה והנגלה...

באיחול חתימה וגמר חתימה טובה (ממכתב ג' תשרי התש"

לקראת יום ההולדת הגני בזה להביע ברכתי לשנת בריאות והצלחה לאריכות ימים ושנים טובות.

וידוע (תו"א יח, ד) דיוק אדה"ז בזה -- ליום שכולו ארוך שגם בתחילתו הוא ארוך, שבזה תתורץ הקושי' שלכאורה מהו ענין הנוסח דאריכות ימים ושנים, כיוז שימים בכלל שנים. אלא הפירוש הוא שכל יום ויום מהשנים טובות -- הוא יום ארוך, היינו שהוא ממולא בתוכן טוב שעושה את היום 377לאריכות גדולה ועד לאין שיעור. וכמו שרואים במוחש, שלפעמים ברגע אחד, ובפרט רגע של שמחה גדולה, ששמחה פורץ גדר והגבלה, הרי היא חוי' מלאה תוכן עד בלי גבול.

כרגיל בבני ישראל לקשר כל ענין בזמן המיוחד בו נמצא, הרי נקודה מיוחדת בשנה זו שמתחילה בהקביעות דראש השנה שחל להיות בשבת, והשנה היא שנת שבת לה', וראש השנה ללימוד החסידות ודרכי החסידות, הוא* יום י"ט כסלו, גאולת רבנו הזקן ויום ההילולא של הרב המגיד ממזריטש, שהשנה היא שנת ה-200 להסתלקותו, גם כן חל להיות בשבת.

והרי שבת הוא עניז של עונג (וקראת לשבת עונג) ומנוחה, כז יהיי למר ולכל אשר לו. (ממכתב כ"ה חשון ה'תעול"ג)

...במענה על שאלתו מאז במה שידוע שבשבת הוא עליית העולמות בחיצוניות ולא בפנימיות, ובר"ה הוא עליית העולמות בפנימיות ולא בחיצוניות (כמבואר בכ"מ בדא"ח ועיין ג"כ אגה"ק סי' י"ד ובקו"א - דף קנ"ז עיב -- המשך ר"ה תרס"ה ועוד) והוקשה לו איך הוא כשחל בשבת.

הנה העניז מבואר* ע"פ הידוע דכמה מדריגות יש בפנימיות וחיצוניות

יש פנימיות דפנימיות וחיצוניות דחיצוניות וכו' ועיין ג'כ אגה"ק סי" ב"ט,

(ק"ן ע"א כמה בחינות פנים לפנים וכמה בחי' אחורים לאחוריים לאין קץ

כו') וראה ג"כ בספר דרך מצותיך בסוף מצות לא תבערו אש, ולפיכך אין ניכר מבחוץ לעין הרואה כו' עיי"ש.

(ממכתב י"ב אד"ר תשי"ד)

6-2

במענה ע"ד דשאילנא קדמיכון זה מזמן והוא במ"ש בסידור תהלת ה' (וכן בסידור תו"א הנדפס בארצה"ב משנת תש"א) והועתק ג"כ בלוח תו"ת, אשר בהדלקת גרות של שבת הנוסח הוא: נר של שבת קדעש, מאין המקור להוסיף התיבה קדש?

מענה: הנה לע"ע לא מצאתי מקור ע"ז. ולי נראה שאין זה מעיקר הנוסח והוכחתי ע"ז הוא כי במקום שיש חשש הפסק משמיטים תיבת קדש, עיי"ש בנוסח הדלקת נרות דשבת ויו"ט.

378ומה ש(במקום שאין חשש הפסק) מוסיפין תיבת קדש, כן מברכת חמותי הרבנית שליט"א (ז"ל) והוא בקבלה מהדורות שלפני', ובטח נהגו כן דור אחר דור בבית נשיאינו. וידוע מ"ש בתשובות הרשב"א, הובא בשו"ת השיב משה סי ייג, דאין לדחות קבלה שיש ביד נשים הזקנות מבני עמנו, מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו.

עוד העיר בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה שנדפס בסידור של יום הזכרון. הנה זה ה" קשה לי יותר מהנ"ל כיון שזה נוסח ברכה חדשה בהדיא. ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר זה איזה שנים מלפנים, ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע עם הרה"ג הר" רפלוביץ מקרמנצוג, ולמרות קושיותיו של הרב הנ"ל הסיק כ"ק אדמו"ר שצ"ל של יום הזכרון. וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב, ואולי הטעם דמדמינן לקידוש

ולהפטרה. (ממכתב י"ט סיון תשי"ב)

... בנוגע לתספורת דשלש שנים כשיום הולדת הוא בראש השנה. ע"פ מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, משמע שאין לגזוז השערות קודם מלאת שלש שנים. לכן יש לעשות הנ"ל לאחרי ראש השנה ובסמיכות לר"ה, ומובן שבאה"ק ת'ו שנתפשט המנהג לעשות התספורת במירון -- באם אפשר גם בהנ"ל יש לעשות כן...

(ממכתב א' אלול תשכ"ב)

6-2

במענה על מכתבו, בו כותב אודות ענין המקוה דמים שאובין ובקשר עם זה -- שעניני ר"ה ענינים כללים הם.

והנה מובן שצודק הוא, בזה שעניני תשרי בכלל ור"ה בפרט השפעתם עֶל כל השנה כולה, וכידוע וכמבואר בדא"ח (בעטרת ראש ובכ"מ) דיוק הלשון ראש השנה ולא תחלת השנה. אבל -- לאידך גיסא -- גם התפלה שייכת לכל השנה כולה ובמילא נוגע המנין והמתפללים אם הוא מאניש וכו'. ומה לבחור משני אלו -- ה"ז דבר התלוי בהרגש ובהתאם לזה יחליט.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה

ומתוקה בגשמיות וברוחניות. (ממכחב כ"ד אלול תשט"0 379לפלא שאינו מזכיר שמתכונן לעשות התועדות במחנו הט' למסור איזה נקודות ממה שנדבר, ובזה ממעלת בני ישראל שהם בדרגת מלכים וההכתרה דר"ה של הנשמות הוא כדרך של מלך מלכי המלכים וכו', שעבודה באופן כזה שנוסף ע"ז שהיא נעימה יותר -- ע"פ רוב מצליחה יותר, אף שצריך להזהר מהתרחבות דקדושה שלא יכנסו להענין דפלשתים וכמבואר בתו"א

ריפ בשלח. ובטח זוכר גם נקודות מהתועדות דשבת נצו"י וכו'. (ממכתב י"ב תשרי תשי"ז)

6-2

במענה למכ' כת"ר בו מעיר בדברי אדמו"ר הצ"צ בדרך מצותיך מצות נר חנוכה אות ב' שכתב שם סמוך לתחלת הענין ,ועד"ז יובן למעלה ענין תיקון ואמת שבתרין תפוחין בלחיין דאריך וגו' וכמ"ש תתן אמת ליעקב" עכיל. דהלא להדיא מפורש בזוהר באידרא רבה, כי תיקון ואמת דייג מדות דמשה, הוא לעומת ישוב ירחמנו כו' ותתן אמת ליעקב בי"ג מדות דמיכה, הוא לעומת נושא עון בי"ג מדות דמשה.

ולכאורה יש עוד להוסיף בחיזוק הקושיא -- דאין לומר דזהו חידוש (הוספה, או כיו"ב) בקבלה (המקובלת -- דהאריז"ל) על מש"כ בזהר (בחלקו הנמצא אצלנו) -- וע"ד ריבוי הענינים הנמצאים בכתהאריז"ל ולא נמצאו בזהר -- שהרי בכתהאריז"ל הובא הנ"ל באד*ר ולהלכה למעשה -- בכוונות תשליך (סי' האריז"ל. וראה ג"כ ש' הכוונות דרושי ר"ה קודם ד*א. פע"ח במקומו. ועוד). כן אאפ"ל שזהו חידוש דתורת החסידות (ע"ד שמצינו בכוונות המקוה, ובל' אדהאמ"צ (בסידורו ריש ח"ב רד"ה להבין כללות כוונת המקוה): להאריז"ל נזכר כללות הכוונה כו' אבל בכוונת המקוה שנדפס בשם הבעש"ט ז"ל כו') -- כי גם אדמו"ר הזקן הביא הנ"ל בסידורו בכוונות תשליך.

אבל הענין -- דהצ"צ (וכן בלקו"ת ד"ה אלה מסעי (צג, ג) שמביאו הצ"צ כאן) לא הביא ראי' מתיקון דמיכה [ופשיטא שאין כוונתו שזהו (התיקון ואמת) החיקון דמיכה תתן אל"י] -- כ"א מוכיח מהכתוב תתן אמת ליעקב -- שאמת (באיזה דרגא שתהיי) ניתנת ליעקב (השייך לדרגא ההיא). וזהו ע*ד ריבוי דרזיל מהכתובים דיגמדה"ר בנוגע לכו"כ ענינים שאין להם כל שייכות ליגמדה"ר. יתרה מזו מצינו וגם בהלכה למעשה בנגלה -- דון מינה (גם דין

ממש אבל) ואוקי אבתרא. (ממכתב כזו מ"ח תשל"א)