שיחה א

109שיחה א

וישלח

א. בפרשתנוי מסופר אשר עשו לקח ,את נשיו... וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו". ובפסוק שלאח"ז מבואר הטעם ,כי הי' רכושם רב משבת יחדיו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם".

והנה רש"י בפירושו מעתיק את התיבות ,ולא יכלה ארץ מגוריהם" ומפרש : ,להספיק מרעה לבהמות שלהם. ומ"א מפני יעקב אחיו וכו" (כדלקמן ס"ב).

כוונת רש"י בפירושו היא -- לדעת מפרשים :: בהפסוק נאמר ,ולא יכלה . . לעשאת אותם מפני מקניהם", והרי א'א לפרש הכתוב כפשוטו ,לשאת אותם" -- ,מפני כובדם*, ולכן מפרש ,להספיק מרעה כו' " -- היינו ש,ולא יכלה . . ?לשאת אותם" פירושו שלא יכלה להספיק צרכיהם.

וצלה"ב :

א) אם כוונתו של רש"י לפרש תיבות ,לשאת אותם מפני מקניהם" (-- ,להספיק מרעה לבהמות שלהם"), הו"ל להעתיק תיבות אלו מהכתוב, ולא התיבות ;ולא יכלה ארץ מגוד ריהם" 1

ב) מאי קמ"ל רש"י בפירושו -- הרי מובן מעצמו שכאן (בנוגע ל,ארץ") א'א לפרש ,לשאת" כפשוטו; ובמילא פירושו ,להספיק מרעה כו'*?

ובפרט שבפרשת לך כבר פרש'י

לה הז 2) רא"ם כאן.

עה"פ י ,ולא נשא אותם הארץ -- לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם", וכאן חוזר רש"י ומפרשו*!

ג) מדוע משנה רש"י מלשון הכתוב +(מפני) מקניהם", וכותב ,?בהמות שלהם"?

ואין לומר שרש"י בא לפרש תיבת .מקניהם" (-- +בהמות שלהם"), שהרי ,מקנה" נאמר בתורה כמ"פ לפנ"ה ולא פרש"י כלום*. ויתירה מזו: בפ' לך הנ"ל כותב רשלי בפירושו <להספיק מרעה למקניהם* (היינו שזוהי תיבה שפי' פשוט -- שהרי בכתוב שם לא נזכר ,מקנה").

ד) מה קשה בפירוש .להספיק מרעה כו'" שמשו"ז הוצרך רש"י להביא עוד פירוש* -- ובפרט פירוש שכהדגשת רש"י בעצמו הוא (לא עפ"י פשוטו, כ"א) ,מדרש אגדה"1

6 לך 2 ה

64 ומה שהוצרך רש"י לפרשו בפ' לך הוא (בעיקר) בכדי לתרץ ך,לשון קצר הוא . . לפיכך כתב ולא נשא בלשון זכר". ועד"ו בבראשית +, יב

5) ופרש"י בראשית 1, כ (פעם הראשון שנזכר תיבת ,מקנה" בתורה) : ,אבי ישב אהל ומקנה -- הוא הי' הראשון לרועל בהמות במדברות כו'" -- הוא בכדי לפרש .אבי. . מקנה", השייכות דאוהל ומקנה וכו

ובכ"מ שנזכר מקנה לאת"ז לא פרש"י כלום.

6 בגו"א כ' והקושי בהפי' הראשון הו*: מדוע הלך עשו לארץ אחרת, ולא הלך רק לעיר אחרת בארץ כנען גופא (כי ,לא יתכן ארץ שהיא 4' מאות פרסה לא יכלה לשאת אותם"), ולכן מביא פי' המ"א ,מפני שטר חוב כו'", שמזה מובן הטעם 110110 לקוטי

יתירה מזו: בפירושו בפ' לך הנ"ל מסתפק רש"י בהפי' ,לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם" ואינו מביא פירושים אחרים ?

ב ממשיך רש"י בפי': .ומ"א מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהי' זרעך ' המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר ומפני הבושה שמכר בכורתו".

וגם בזה צלה'ב :

א) ידוע כללו של רש"י בפירושו עה"ת שהודיעו הוא עצמו בפ' ברא" שית*: ,ואני לא באתי אלא לפשוטו . . ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו" -- ובנדו"ז הרי פי' המ"א הוא היפך המפורש בקרא, דהד טעם ש,וילך אל ארץ גו'" הוא <כי הי' רכושם גו' ולא יכלה גו'*%?

וישלח

ב) לשונו של רש"י .ומפני הבושה כו' " (ולא כתב שוי"א" וכיו"ב -- כדרכו בכ"מ שמביא פירוש חדש), מוכיח שאין זה פירוש שני ממ"א, אלא הוספה על הקודמו. וצ"ל : ה"ז ענין וטעם חדש לגמרי כדמוכח גם במד" רש יי שהובא כפירוש נוסף (שריב"ל אמר מפני הבושה"), ורש"י שינה מהד מדרש וכולל שני הטעמים יחד:י1

ג) כיון שרש"י אינו מסתפק בזה בטעם אחד ומוסיף עוד טעם, מוכח שאין באחד מהם לבדו כדי להכריח את עשו לעזוב את הארץ, ומ"מ עיקר הגורם להליכתו הי' ,מפני שטר חוב כו *, ולכן מקדים רש"י טעם זה להטעם ד,מפני הבושה כו" -- וצ"ל מהי העדיפות בהטעם ד,מפני שטר חוב כו' * ובכ"ז -- אינו מספיק, ומוכרת לטעם נוסף .מפני הבושה כו "1

ד) להטעם שיציאתו של עשו מן הארץ הי' ,מפני שטר חוב כו" - מדוע איחר עשו יציאתו עד לאחר ביאת יעקב מחרן. הרי ידוע ומפורסם הי' מכבר ע"ד ה;שטר חוב של גזירת בי גר יהי' זרעך", כי משנולד יצחק הותחל כבר פרעונו3 ?

ה) בהקדמה לפירוש המ"א ;מפני שטר חוב כו'" מעתיק רש"י התיבות ,מפני יעקב אחיו" שהם בפסוק הקודם +

ו) יתרה מזו : ה"ז ראי' לסתור לפ"

הי' רכושם וגו' * (וע"ד המבואר לקמן סיד). אבל ראה לעיל הערה 6.

1 כמו שהקשה ברא"ם כאן. ותירוצו (דרשיי תפס את וברי שניהם מפגי שדברי שניהם יחד קרובים לפשוטו של מקרא") זקוק ביאור.

2 אבל ראה גו"א שבהערה 9 111רש'י -- שאינו מפני דאברהם, כ"א מפני יעקב !

שטר חוב

ג והביאור בכ"ז:

בפסוק שלפניז נאמר: ,ויקח עשו גו' (ומפרט) ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ". ובהמשך לזה נאמר: <כי הי' רכושם (סתם) רב משבת יחדיו", שבפשטות קאי על כל הנאמר לפנ"ז : ,מקנהו גו' בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען".

ועפ"ז צריך לומר, לכאורה, דזה שהכתוב מסיים ,ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם? -- שבפשטות (אי"ז ענין חדש, כ"א) בא בהמשך ומבאר זה ש,הי' רכושם רב משבת יחדיו'" יי -- לא קאי על (תיבת) ,מקנהו" (שבפסוק הקודם י: ) ופירושו (כבפ' לך) ,להספיק מרעה לבהמות שלהם", כ"א פירושו הוא מלשון מקנת כסף*י (כל רכושם)*:. ופי הכתוב ,לא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם" הוא, שלא הי' מקום בארץ מגוריהם להכיל כל מה שקנו (אם בכסף או

3 שהוי בפשטות, מ"ש ,ה" רכושם רב משבת יחזיו* כולל כל העינים שבשבילם לא יכלו ל,שבת יחדיו":

4 ובפרט ש,מקנהו" זה -- אינו כולל ,כל בהמתו" שלאח"ז, וראה לעיל (כו, יד) שבפרטיות מקנה הינו צאן ובקו. וראה ג'יכ (ויגש מז, יז) : במקניהם . . . (ומפרט) בסוסים וצמקנה הצאן ובמקנה הבקר וב" חמורים, ולהעיר שבת"א מתרגם מקנה -- .גיתי" ובכ"מ ,בעירא", ואכיימ.

5 לך :7 יב.

6) ואף שעפ"ז פי' שונה ל;מקנה" שבא בענין אחד -- הרי גם לפרש"י ,מקד ניהם" כולל מקנהו וגם ,כל בהמתו" שקדמו -- שגם גמלים זקוקים למרעה (פרש"י לעיל כד, לב).

וישלח

באופן אחר זי) יעקב ועשו -- היפך ד,ארץ גו' רחבת ידים"*י שלפנייז

אלא שלפי' זה יש תמי' גדולה בהכתוב :

,ולא יכלה ארץ מגוריהם גו' * מבאר זה שיעקב ועשו אינם יכולים לגור יחד בארץ כנען, אבל עדיין איגו מובן למה הלך עשו מפני יעקב. ולכאו' אדרבא: ארץ כנען הי' מקום מגורו של עשוי והתנחל בה עם נפשות ביתו וכל קנינו, ולמה העתיק עשו מושבו מפני יעקב שאך זה עתה בא מחרן ?

7) ראה פרש:י ויצא לא, יח.

8) פרשתגו לך, כא.

9) דאף דגם קודם ביאת יעקב מחון כבר הי' עשו בארץ שעיר, כדמוכח ממ"ש בתחלת פרשתגו ,וישלח יעקב גו" ארצה שעיר", וכן כתיב (פרשתנו לג, טז) ,וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה"*,

הרי ממשינ כאן ,וילך אל ארץ" (ולאח"ז) ,וישב עשו בהר שעיר" מובן שקודם ההליכה הי' עיקר מגורו של עשו (ו;נשיו בניו כל קנינו") בארץ כנען, אלא שהה נמצא ג"כ בארץ שעיר (ראה רמב"ן (פר" שתנו לו, ו), חזקוגי (שם) וטור הארוך (ריש פרשתנו)).

ומה שרש"י אינו מפרשו -- אף שכמדובר כמ"פ. שבפירושו מיישב רש"י כל קושי המתעורר בלימוד ע"ד הפשט -

ייל בי מפורש הוא בכתוב : ,וישב וגו' עשו ?ררכו שעירה", היינו, לא שזוהי ארצו אלא רק ,דרכו" -- שהי' רגיל לילך שם.

והטעם מובן בפשטות (וראה אברבנאל (סוף פרשתנו) וחזקוני (ריש פרשתנו)) -- כי מכיון שעשו ה" .איש יודע צידר איש שדה" (תולדות כה, כז), שה" נמצא תמיך בשדה (שה"ז הפכו ך,יושב אוהלים"), לכן הי' רגיל (גם) ב,ארצה שעיר שדה אדום".

112112 לקומי יתירה מזו: לא מצינו שיפקב השתרל שעשו יעזוב את הארץ, אלא כיון ש,לא יכלה גו' לשאת אותם" הרי ,ויקח עשו (מעצמו) את נשיו גו' ".

ולתרץ תמי' זו מעתיק רשיי את התיבות ,ולא יכלה ארץ מגוריהם" 3 ומפרש : ,להספיק מרעה לבהמות שלהם". היינו, שפי' ד,לשאת אותם מפני מקניהם" הוא כבפ' לך הנ"ל, שהארץ לא היתה יכולה ,להספיק מרעה לבהמות שלהם",

[וזוהי הדגשת רש"י ,לבהמות שלהם" (ולא. ל,מקניהם"?, כבכתוב) -- לשלול פי' הג"ל ד,מקניהם" הוא מלשון ,מקנת כסף"]

-- שעפ"ז מובן שהי' ליעקב עדיפות על עשו, שמשו"ז הלך עשו מפני יפקב.

והביאור: בפ' ויצא מסופר בארוכה דיעקב רכש מספר עצום של צאן ומקנה בבית לבן (שויפרץ האיש מאד מאד . . צאן רבות":*, וכפרש"י: ,פרות ורבות יותר משאר צאן. משא"כ עשו שענינו הי' ;ציד איש שדת* יי (כל עניני שדה); ולכן כשבא יעקב לארץ כנען הוא הי' העיקר בנוגע למרעה הארץ.

ולכן כשנתברר ש,לא יכלה גו * -- ,להספיק מרעה כו'*, הרי בזה ה" ליעקב קדימה ועדיפות על עשו. ולכן

0) כי לא בא לפרש את התיבות ,ל" שאת אותם מפני מקניהם", כ"א לתרץ התמי' שבכתוב ,ולא יכלה גו'* שאין בזה טעם מספיק להליכת עשו מפני יעקב. ולכן מעתיק רש"י את התיבות (שבהן הקושי) .ולא יכלה ארץ מגוריהם", שבהן מתחיל ביאור הטעם ד,הי" רכושם רב משבת יחדיו* (כנ*ל בפנים והערה 13).

ל מגב

2) תולדות כה, כ

וישלח

מדגיש רשיי דמה ש,לא יבלה גו'* הוא ,להספיק מרעה כו'", שעפ"ז מובן מה שהלך עשו מפני יעקב.

ד אמנם מובן, שא"א לרש"י להסתפק בפי' זה לבד כטעם על זה שהלך עשו מפני יעקב, כי דוחק גדול לתרץ הנהגת עשו לנוד ממקומו עם כל אשר לו -- מפני יושר וצדק! ובפרט שיעקב נכנס בגבולו!

גם: לפי' זה אינו מובן -- מאי קמ"ל תיבת ,אחיו", והול"ל ,וילך אל ארץ מפני יעקב"?

ולכן מוסיף רש"י: ,ומ"א מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב כו' ומפני הבושה כו * -- שבזה מובנת הסיבה להעתקת עשו מפני יעקב: לעשו היו טעמים שיעזוב את ארץ כנען, לכן כשנתגלגלו הדברים ,ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם" ומוכרח א' מהם להעתיק מושבו, עזב עשו את הארץ:

ועפ"ז מובן דהמבואר במדרש אינו סותר פשטות הכתובים שהטעם לעזיבת עשו הוא ;כי הי' רכושם רב וגו'* -- כי זהו טעם רק על כללות הענין שהוכרח א' מהם לעזוב הארץ (וכדיוק הכתוב ,כי הי' רכושם רב משבת יחדיו ולא יכלה גו'); ובמדרש מבאר פרט נוסף: למה הלך עשו מפני יעקב.

ובזה מובן דיוקו של רש"י בהעתקת התיבות ,(מ"א) מפני יעקב אחיו כו"*:

בזה מדגיש רש"י שהטעמים המו" באים במ"יא מבארים רק פרט זה 113-- מדוע הלך עשו ,מפני יעקב אחיו".

ורש"י מעתיק גם תיבת אחיו;, לרמז שע"י פי' זה (דשטר חוב) יובן ג"כ שמוכרח הכתוב להדגיש כאן האחווה (משא"כ ל,ולא יכלה ארץ גה" -- שצ"ל שרק דרך אגב י: מוסיף .אחיו").

ה. עפ"ז יתבאר ג"כ למה לא עזב עשו את ארץ כנען ,מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהי' זרעך וגוה" קודם שחזר יעקב מחרן:

בכתוב מפורש הטעם לכללות המאורע ,כי הי' רכושם רב וגו'". וזה הכריח אן:י העתקת אחד מהם - ובמילא בא השינוי:

\וישלח

עד אז אינו ברור ומוחלט עדיין מי ישלם השטר (או שישלמו שניהם) אף שגר בארץ, כי זהו המשך ממגורי אביהם, אבל כשמוכרחת העתקת אחד מהם -- הרי השני הנשאר מברר עי"ז דעתו והחלטתו לשלם גם השטר חוב. וזהו שמאריך רש"י בפי' דד ,ולא יכלה גו' * (והוכרח כל אחד מהם להחליט ולומר בנוגע להעתקתו ובמילא גם להשטר, אזי עשו) ,אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה כו" ולא בפרעון השטר".

ו אלא שטעם זה אינו מספיק עדיין, דהגם שלא רצה עשו לפרוע השטר חוב, מ"מ מכיון שההכרח לע" זיבתו הארץ הוא ביאתו של יעקב, הרי יש בזה הכנעה כלפי יעקב ובושה בפני כל עם הארץ שהולך ,לגור באשר ימצא"" -- ובלבד לצאת מ" הארץ מפני יפקב.

ולכן מוסיף רש"י

[לא בלשון ,י"א" -- פירוש אחר, כבמדרש (כנ"ל ס"ב) -- כי במדרש מובאים טעמים אלו בתור פירוש הפסוק ,מפני יעקב אחיו", והם עני פירושים בהכתוב : <מפני שטר חוב" או .מפני הבושה" ; 11414 לקוטי

אבל כוונת רש"י בהביאו דברי המדרש היא (לא לפרש הכתוב ,מפני יעקב אחיו" -- שהרי בלימוד ע"ד הפשט אי"ז פירושו כלל, כ"א) להודיע טעמים המבארים הנהגתו של עשו לילך לארץ אחרת מפני יעקב - שטעם הראשון לבד אינו מספיק]

עומפני הבושה שמכר בכורתו? -- היינו, שבכלל היתה שהייתו של עשו בארץ כנען בלולה בהרגש של ,בושה", ובפרט בנוכחותו של יעקב אשר לו מכר הכורתו. ומכיון שכן מובן מה שעזב עשו את הארץ מפני יעקב הגם שנראה בזה הכנעה כלפי יעקב, ובושה שנדחה מפניו.

אלא שמטעם ,בושה" לבד לא הי" עשו עוזב מקום מגורו עם כל ב"ב וכו' ; ולכן מובא טעם זה רק כהו" ספה ולאחרי הטעם ד,מפני שטר חוב כו' " -- עיקר הסיבה דעשו לעזוב הארץ.

ז אמנם לכאו' עדיין צריך ביד אור :

הגזירה ד,גר יהי' זרעך"' המוטלת על זרעו של יצחק היא (כסיום בד כתוב) שיהיו גרים .בארץ לא להם", ולא בארץ מצרים דוקא. וכמו שפד רש"י (שם): ,ולא נאמר בארמ"צ אלא לא להם וכו""; וא"כ, העתקת עשו להר שעיר (שמחוץ לארץ כנען) הרי זה עצמו הוא פריעת ה,שטר חוב" 1

וישלח

והביאור בזה: הגזירה המוטלת על זרעו של יצחק היא להיות ;גר גו בארץ לא להם". היינו, שנמצא בארץ מגורו כ,גר" ולא כתושב.

ועשו לא רצה (לפרוע ה,שטר חוב6 בחיים ד,גר", כ"א דוקא ;וישב עשו בהר שעיר".

ומזה הוראה בעבודת כאו"א בכל מקום שהוא -- במשך זמן הגלות :

כל זמן (פרעון השטר חוב) היוה תנו בגלות, עד ביאת משיח צדקנו שילחום מלחמת השם וינצח ויבנה ביהמי"יק במקומו ו(אח"כ) יקבץ נדחי ישראל יי (קץ הגלות), על האדם לדעת ולהרגיש שהוא ,גר" בארץ לא לן, שלא יתיישב ח"ו בזמן וסדר הגלותי אלא יהי' ,גר" וזר לכל עניני הגלות, (אבל תושב *י וחזק בכל עניני תומ"צ -- עניני הנשמה, שמלכתחילה לא הלכה בגלות **), ויחכה בכל עת ורגע להגאולה האמיתית, ע"י משיח צדקנו שיוליכנו קוממיות לארצנו בקרוב ממש.