שיחה ו

304שיחה ו

. . . בתרגום יונתן על פרשתנו, מסיפר אשר במטה האלקים שהי' ביד משה, הי' חקוק שמא רבא, שלשה אבות, שש אמהות, י"ב שבטים ועשר מכות.

גם בפרשיות שלפני זה מוזכר כמה פעמים בתורה מטה האלקים, אבל פרטי הדברים שהיו בו, הביא התרגום בפרשה זו דוקא. ומוכח מזה, ששייכים לקריעת ים סוף דוקא:

מ"ש הת"י שהיו חקוקים בו שש אמהות, אינו מובן. שהרי ארן"ל ג אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע, ומדוע חקוק במטה .כל שש האמהות ?

ויובן זה בהקדים ענין קריעת ים סוף, שאמרו רז"ל שנקרע לי"ב גזרים כנגד י"ב שבטים. דלכאורה, הרי יכולים היו כל ישראל לעבור בגזר אחד? והענין בקיצור: מבואר בחסידות בדרושי קי"ס, שענין קי"ס ברוחניות הוא בכדי שתהי' פעולה בעולמות התחתונים, בבי"ע. ששם הכלל מתחלק לכמה פרטים. ולזה מגיעים ע"י, עבודה פרטית דוקא. בעבודה כללית, אף שפועלים על ידה גילוי הנשמה ריבוי אור, אבל הפעולה מזה בהעולם -- אינה בירור העולם כ"א ביטולו. בכדי לפעול בירור בהעולם, שהעולם כמו שהוא במציאותו יהי' כלי לאלקות, צריכה להיות עבודה פרטית דוקא, לברר ולתקן את פרטי העולם. ולכן נקרע הים לייב גזרים פרטיים. כל שבט ושבט באופן עבודתו הוא.

מההפרש בין האבות להשבטים הוא -- שהאבות הם כללים והשבטים -- פרטים. האבות הורישו והמשיכו מעין אופן עבודתם בכל אחד ואחד מישראל, משא"כ השבטים הם פרטיים, ויש לך אדם שאין בו כלל בח ראובן או שמעון וכו' :.

ומכיון שקי"ס ענינה הוא עבודה פרטית, י"ב שבטים, לכן נחקקו במטה, שע"י נקרע הים, גם י"ב שבטים וכל השש אמהות, גם בלהה וזלפה. וכמו שבפשטות התחלקות השבטים הוא ע"י האמהות רחל ולאה בלהה וזלפה.

ובזה יובן גם מ"ש בלקוטי תורה להאריז"ל עה"פ ארץ אשר אבני' ברזל, דברז"ל ר"ת בלהה רחל זלפה לאה. ולכאורה אינו מובן, והרי הד' אמהות הן שרה רבקה רחל ולאה ולמה מונה כאן בלהה וזלפה ולא שרה 305ורבקה ? ועפ"י הנ"ל מובן. כי ענינה של הארץ אשר אבני' גו' ארץ ישראל -- הוא עבודה פרטית דוקא, ולכן נחלקה א"י לשבטים, ולכן גם באמהות של השבטים -- מונה ברז"ל דוקא.

ואף שלכאורה עבודה פרטית היא עבודה נמוכה. כי הכלל הוא, כלשון הגמ' בהנוגע לאבות, חשיבי מהפרט --

ממטה משה רבנו למדים אנו אשר לא כן הוא. באותו מטה היו חקוקות בו השש אמהות והי"ב שבטים, עד גם להעשר מכות שהיא עבודה נמוכת עוד יותר, במצרים ערות הארץ, ובאותו המטה עצמו דוקא הי' חקוק גם שמא רבא, שהוא שם המיוחד מכל הז' שמות שאין נמחקים, שם העצם. כי העצם ישנו בכל הפרטים. עד גם לפרט היותר נמוך, וכנ'"יל שכשאתה תופס במקצת העצם אתה תופס בכולו.

ישנם המדמים ואומרים שענינם והעיקר הוא -- לפעול גדולות ונצורות, לחולל מהפכה, לתקן הכלל כולו בבת אחת, להרעיש עולמות וכו'. בתיקון ענינים פרטים אין כדאי להם -- לדעתם -- להשקיע כחות נעלים שלהם. ועל זה באה ההוראה, שהתכלית היא -- עבודה פרטית ובענינים פרטים דוקא, ובזה נמצא העצם.

הוראה זו נוגעת ביותר להובגים, מדריכי עם ישראל. ישנם רבנים האומרים אשר תפקידם ועסקם הוא אך ורק ענינים הכי גדולים: ב;נאומים" לפני בני קהלתם בתורה -- לתרץ ולבאר סוגיות חמורות כבנגעים ואהלות. בעבודת השם -- חקירות כלליות דוקא המקיפות כל דת משה וישראל. בגמ"ח -- איך אפשר לתקן כל העולם כולו ע"י משטר צדק ויושר וכו'. ומזה להוויות העולם -- צריך הנאום להיות אודות הכרח משטר דימוקרטי בכל מרחבי תבל, הפצצה האטומית, פגישת מנהיגי הממלכות וכדומה.

אמנם, בנוגע להלכות שבת ומוקצה, כשרות המאכלים, טהרת המשפחה, ברכות הנהנין והדומה לזה -- דברים ,פשוטים" כאלו אינם לפי ערך גדולתם. זהו שייך להשמש או לכל היותר -- להאַסיסטענט"ראָביי. כי רב גדול עליו לדבר אך ורק בענינים העומדים ברומו של כל העולם הזה, ולהרעיש את כל העתונות בחידושיהם, וכמובן -- דוקא בעמוד הראשון של העתון.

והוראה הנ"ל מדגישה, ומקרא מלא הוא: לא ברעש ה, בענינים ,פשוטים" דוקא, בקול דממה דקה, לבאר להעם את ההלכות הנצרכות בכל יום ויום -- תמן קא אתי מלכא.

וזהו ג"כ מתוכן יסוד העיקרי של תורת הבעש"ט -- השגחה פרטית. השגחתו של הקב"ה אינה רק על ענינים כללים דוקא, כללות קיום המין וכו', 306אלא גם על ענינים פרטים. לא רק על ענינים ,נעלים" אלא גם על ענינים ,פחותי הערך", ואם הקב"ה מתעניין ומשגיח גם על פרט קטן ביותר, הרי דיו לעבד שיהי' כרבו, אשר גם הוא יתעניין בענינים פרטיים.

והנהגות האמורות דוקא, הם הן שיקרבו קץ גלותינו ויביאו גאולה האמתית, גאולה שאין אחרי' גלות, כי תקוים הבקשה הצווי וההבטחה יפוצו מעינותיך חוצה וקאתי מר -- משיח צדקנו.