שיחה מט

1354שיחה מט

ראש השנה

מכתב ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשכ"ג

– שנת המאה וחמישים להסתלקות

הילולא של רבינו הזקן –

ברוקלין, נ.י. שלום רב וברכה!

ימי ראש השנה – הימים הנוראים כללי –

אל בני ובנות ישראל

אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו

– בהם מתחילה השנה החדשה הבאה

ממלאים

עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, כל לב יהודי ברגשות קדש.

עמוקה

הרגשת "הימים הנוראים" היא בימים הנוראים מתעוררת יראת

בהרבה מ"יראת העונש" וכדומה. , הרגשת חרדה הבאה מתוך הכרה

המלכים,

בהתרחשותה של הכתרת מלך מלכי ראש השנה, ובהשתתפות האדם בה.

הכתרת הבורא ל"מלך על כל הארץ בראש השנה, מחדשת את הקשר האישי והישיר של כל יחיד באשר הוא יחיד, מתקיימת ע"י הבקשה האישית של כל ההכתרה, ותוך כך נוצרת ההתקשרות של

תחושת ההכתרה באה לידי ביטוי

הקדוש ברוך הוא, שהיא תוכנו של

", אותה מבקשים ומבצעים בני ישראל של כל יהודי עם הקב"ה, הקשר הפנימי

ולא כחלק מן הכלל בלבד. ההכתרה אחד ואחת מאתנו כי יקבל הקב"ה את

"אנו עמך ואתה מלכנו". מיוחד בתפלה: אלקינו ואלקי אבותינו,

והנשא...

מלוך על כל העולם כולו בכבודך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו...

1355ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי הבריאה כולה, וביחוד האדם אשר נשמה הקב"ה ונכנעת לו. התפלה מסמלת את תוצאתו הבלתי נמנעת: הנכונות והצמאון

ומשום כך, הרי למרות שימי ראש תשובה – אין נאמרים בהם תחנון וודוי על באמצעות ההכתרה כובש את האדם במדה העבר הוא מתבטל ברגש יראת הרוממות

לאמתו של דבר, הרי גם התשובה קשורה בקשר הדוק עם תוכנו הפנימי

ישראל מלך ומלכותו בכל משלה",

באפו, מכירה בשלטונו ומלכותו של

רגש יראת הרוממות, ויחד עם זה את

לקיום מצוות המלך.

השנה הם התחלת ופתיחת עשרת ימי

חטאים. כי רגש ההתאחדות עם הקב"ה

כזו שככל שיהיה גודל הצער על מעשי

המשתלט עליו. (במשמעותה העמוקה: שיבה אל המקור)

של ראש השנה, המתבטא ברעיון

חלקי

רק לאחר ראש השנה באים שאר התשובה של חרטה על העבר וקבלה

כהמשך

טבעי והכרחי להכתרת ראש השנה.

המחודשות

הרגשת ההתקשרות וההתאחדות – לעורר רצון והחלטה להיות ראוי עליהן, המפריע להתקשרות: פשעים עוונות, ואף

ומחוזקות – עם המלך, חייבת דבר המטיל על האדם לסלק את כל חטאים (בשוגג).

שונות

בצער חייב להיאמר כי מסבות במדה הראויה, ההתעלות הרוחנית של הנוראים עברו ובמספר קהלות ויחידים ההשתנות לטובה המצופה מכל יהודי, איש

היו שנים ומקומות בהם לא נוצלה, ראש השנה ועשרת ימי תשובה. הימים התנדפה התרוממות הרוח, ולא הורגשה

או אשה, בחיים האישיים היום יומיים,

החברתיים.

וכתוצאה מכך חסרה גם ההטבה בחיים

אחת הסבות העיקריות לכך היא הנוראים אינן מנוצלות בצורה שתחייב את שהתעלות והתרוממות הרוח של הימים

האדם עצמו, כי אם לענינים הנוגעים 1356לאחרים. לעיתים לא רחוקות מנוצלים עולמיות – ב"קריאות" שאינן מחייבות ימים אלו לנושאים כלליים ובעיות איש בכלל, ובודאי לא בד' האמות

כולם,

העצמיות. דרך זו "משביעות רצון" וניתן למצוא לה גם "צידוק" מתאים

כולה,

שכן חג ראש השנה מקיף את הבריאה "גדולים" הדורשים הטבה או שינוי.

והרי הדיבור, ההתלהבות וקבלת "נעלות" (שברוב המקרים אין למחליטים

ואין בעולם מחסור בענינים כלליים

החלטות תקיפות בבעיות עולם כה כל השפעה בנידון) – משמשים לאמתלא

תשומת

נוחה ו"נאה" עבור אי נתינת מלוא הלב, ההכרחית וחיונית, לחשבון

העצמיים

הנפש האישי ולחיים היום יומיים להחלטות).

שלילת דרך זו מתבטאת גם במצות של חובת היום בראש השנה: אין כאן

(מקום בו יש מלוא ההשפעה

תקיעת שופר, שהיא המצוה המיוחדת הרכב של מספר כלי זמר, כי אם דוקא

מוסיקלי

כלי בודד, ואף הוא אינו מכשיר יוצאות מן הכלל. השופר הוא דוקא קרן

משוכלל המבצע יצירות מוסיקליות פשוטה של בהמה, ו"כל הקולות כשרים

חייבת

בשופר". השופר מלמד כי תשומת הלב ול"אני", וכי הדגש צריך להיות מושם על ורגילים של חיי יום יום – ורק אחר כך מן הצבור וכן הלאה. ‘ ‘

ויהי רצון, יתן ה', שכל יהודי איש ינצלו את השעות הקדושות והתעוררות בעיות עולם ומדינה כלליות (שכל כמה השנה ועשרת ימי תשובה, לא ליחיד ולא של ימי ראש השנה: שתמליכוני עליכם, ואחד, וההמשך שלה – הקריאה לתשובה

להיות מוקדשת, עובר לכל, ליחיד

הבאת קדושה אפילו בענינים פשוטים בחיים החברתיים של היחיד בתור חלק

‘

או אשה, וביחוד המנהיגים הרוחניים

הנשמה של הימים הנוראים לא עבור שתהיינה חשובות – אינן מעניני ראש

לציבור) כי אם עבור הקריאה הדחופה לקבלת הקב"ה למלך, מלך על כל אחד

תפלה וצדקה, דברים שביצועם חייב

ואחר

להתחיל, ע"י כל אחד, בו וממנו, כך – מסביב לו, בקהלתו והלאה.

של

ושההתעוררות הרוחנית והתחיה השנה, ויביאו לקשר מעמיק יותר של כל

ימים אלו יאירו ויקיפו את כל ימי יהודי עם הקב"ה, קשר שיתבטא בחיי 1357ולמצוות

יום יום בהתאם לתורה האלקית הרוחניים יביא ודאי שינוי לטובה בחיים המובנים.

האלקיות. השינוי לטובה בחיים הגשמיים, שתבא שנה מבורכת בכל

בברכת

לשנה בטוב

כתיבה וחתימה טובה טובה ומתוקה הנראה והנגלה

עשרת ימי תשובה עיקר

ענין תשובה עילאה (אשר בה הוא מעלת בעלי תשובה כמ"ש באגה"ת

הנפש,

ספ"ח) שהוא אסיפת וקיבוץ כל כחות אסיפת וקיבוץ כל פרטי הקומה שלימה מימך, אשר ויהי בישורון מלך – בהתאסף

וגדולה מעלת תשובה עילאה, ובפרט מיתות ב"ד שעשו תשובה אין ב"ד של

תש"ב אנוש¹, ובימים אלו הוא ג"כ של בנ"י ראשיכם שבטיכם גו' עד שואב

ראשי עם יחד שבטי ישראל².

בזמן הזה. כי הנה בזמן הסנהדרין חייבי

מוחלין להן, אבל עתה אשר רק דין ד' מיתות נשאר, ונמסר לב"ד של מעלה – לו, ואין שום רושם³ ממעשיו אם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין

הראשונים

מהדו"ק חאו"ח סל"ה).

ואם בכפרת יום הכפורים הגבילו חז"ל

(מכות יג, ב. ועייג"כ שו"ת נו"ב אשר על פלגא דשיעורא לא מכפר,

חטא

ויש אומרים אשר המחוייב עונש ולא יח, ב. תוד"ה דחנקתי' שם ז, סע"א), אין יוה"כ פוטרו מן העונש (כריתות

תשובה.

הנה אין כל דבר עומד בפני בעלי

ויהי רצון אשר תקויים בכל אחד ואחת שהי' רגיל לברך את הנכנסים אליו בערב מאתנו ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ יוה"כ אחר חצות לבקש ברכתו: