1355

ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלקי הבריאה כולה, וביחוד האדם אשר נשמה הקב"ה ונכנעת לו. התפלה מסמלת את תוצאתו הבלתי נמנעת: הנכונות והצמאון

ומשום כך, הרי למרות שימי ראש תשובה – אין נאמרים בהם תחנון וודוי על באמצעות ההכתרה כובש את האדם במדה העבר הוא מתבטל ברגש יראת הרוממות

לאמתו של דבר, הרי גם התשובה קשורה בקשר הדוק עם תוכנו הפנימי

ישראל מלך ומלכותו בכל משלה",

באפו, מכירה בשלטונו ומלכותו של

רגש יראת הרוממות, ויחד עם זה את

לקיום מצוות המלך.

השנה הם התחלת ופתיחת עשרת ימי

חטאים. כי רגש ההתאחדות עם הקב"ה

כזו שככל שיהיה גודל הצער על מעשי

המשתלט עליו. (במשמעותה העמוקה: שיבה אל המקור)

של ראש השנה, המתבטא ברעיון

חלקי

רק לאחר ראש השנה באים שאר התשובה של חרטה על העבר וקבלה

כהמשך

טבעי והכרחי להכתרת ראש השנה.

המחודשות

הרגשת ההתקשרות וההתאחדות – לעורר רצון והחלטה להיות ראוי עליהן, המפריע להתקשרות: פשעים עוונות, ואף

ומחוזקות – עם המלך, חייבת דבר המטיל על האדם לסלק את כל חטאים (בשוגג).

שונות

בצער חייב להיאמר כי מסבות במדה הראויה, ההתעלות הרוחנית של הנוראים עברו ובמספר קהלות ויחידים ההשתנות לטובה המצופה מכל יהודי, איש

היו שנים ומקומות בהם לא נוצלה, ראש השנה ועשרת ימי תשובה. הימים התנדפה התרוממות הרוח, ולא הורגשה

או אשה, בחיים האישיים היום יומיים,

החברתיים.

וכתוצאה מכך חסרה גם ההטבה בחיים

אחת הסבות העיקריות לכך היא הנוראים אינן מנוצלות בצורה שתחייב את שהתעלות והתרוממות הרוח של הימים

האדם עצמו, כי אם לענינים הנוגעים