1354
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה מט
ראש השנה
מכתב ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשכ"ג
– שנת המאה וחמישים להסתלקות
הילולא של רבינו הזקן –
ברוקלין, נ.י. שלום רב וברכה!
ימי ראש השנה – הימים הנוראים כללי –
אל בני ובנות ישראל
אשר בכל מקום ומקום
ה' עליהם יחיו
– בהם מתחילה השנה החדשה הבאה
ממלאים
עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, כל לב יהודי ברגשות קדש.
עמוקה
הרגשת "הימים הנוראים" היא בימים הנוראים מתעוררת יראת
בהרבה מ"יראת העונש" וכדומה. , הרגשת חרדה הבאה מתוך הכרה
המלכים,
בהתרחשותה של הכתרת מלך מלכי ראש השנה, ובהשתתפות האדם בה.
הכתרת הבורא ל"מלך על כל הארץ בראש השנה, מחדשת את הקשר האישי והישיר של כל יחיד באשר הוא יחיד, מתקיימת ע"י הבקשה האישית של כל ההכתרה, ותוך כך נוצרת ההתקשרות של
תחושת ההכתרה באה לידי ביטוי
הקדוש ברוך הוא, שהיא תוכנו של
", אותה מבקשים ומבצעים בני ישראל של כל יהודי עם הקב"ה, הקשר הפנימי
ולא כחלק מן הכלל בלבד. ההכתרה אחד ואחת מאתנו כי יקבל הקב"ה את
"אנו עמך ואתה מלכנו". מיוחד בתפלה: אלקינו ואלקי אבותינו,
והנשא...
מלוך על כל העולם כולו בכבודך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו...
הערות
- . הרוממות הימים הנוראים.. יראת הרוממות: בדרגא היותר נעלית לקו"ת דברים מח, ב. מח, ד. מט, ד). הכתרת.. תוכנו של ראש השנה: כדמוכח מהבקשה העולם, והחתימה (וכן בקידוש) מלך על כל הארץ. כיון שנגלה כבוד הדר מלכותו בחי' מל' דא"ס (ראה בכל תפלות ר"ה (משא"כ זכרונות ושופרות) מלוך על ובפירש"י במחזור וויטרי) דאומרים המלך הקדוש (וגם כדכתיב בערבית) לפי שאמר הקב"ה תמליכוני עליכם בר"ה מצות היום "הענין הראשון" שבזה הוא שאנו ממליכין יחיד באשר הוא יחיד: להעיר מפדר"א פי"א: הלך אדם ספ"ד: לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך כו'. אני ה"א וסמיך לי' בחדש הז' ולכן גם תק"ש שהיא עלינו את הבורא" (רס"ג הובא באבודרהם). לעצמו והמליך אותו ראשון ואחריו כו' ובמשנה סנה' ההכתרה. לעתיד, בוידויים ו"סליחות" וכו' – ‘ ‘ ‘ הבריאה כולה: וכל העולמות כולם: עשי' יצירה בריאה אין נאמרים בהם.. ווידוי: שו"ע רבנו הזקן סתקפ"ד ס" הוא מתבטל: דאף דתק"ש רמז שלו תשובה (רמב"ם וימי ר"ה ג"כ מעשי"ת הם – הרי בתפלות ובקשות אצילות (סי' האריז"ל). ב (מזוהר, כל בו, ב"י שם), וראה שע"ת שם. הל' תשובה ג, ד. נתבאר בארוכה במאמר דר"ה תש"י) דר"ה לא נזכר זה כלל, ואין בר"ה וידוי דברים העיקריות (שהוא חיוב ומ"ע בתשובה (רמב"ם ריש הל' תשובה) ואין בו קרבנות תשובה וכו'. – אלא שכל ענין התשובה רד"ה שהמ"מ, סד"ה טו"ט) ולכן אין ענינה בוידויים ולא ופשיטא ד"שלא ליתן פ"פ למקטרג" – לא יבטל מ"ע) בר"ה הוא כדי שתתקבל ההכתרה (המשך ר"ה תש"ג: לתקן החסר (המשך ר"ה תרצ"ה פ"י, כד) והתיקון בא ואדרבה "בעשי"ת הבאים לאחר ר"ה" (לקו"ת דברים מט, ד). למיהווי קדם מלכא" (לקו"ת שם נה, ד). וה"יתודה בלחש התשובה.. שיבה אל המקור): לקו"ת ר"פ האזינו. רק לאחר ראש השנה: ראה תורת הבעש"ט עה"פ כי "לכאורה מה ענין בכי' אל ר"ה, אך הבכי'.. בעינן " הוא ג"כ ענין געגועים (לקו"ד עמ' 102). ואכ"מ. לולא התמהמנהו (קובץ מכ' תהלים). מלוא תשומת הלב.. – ולחיים היום יומיים: להעיר גם דוקא כלי בודד: שו"ע או"ח סתקפ"ו (ראה שם שו"ע ו"כל הקולות כשרים": ר"ה כז, ב. המנהיגים הרוחניים ינצלו: ראה שו"ע אדה"ז סתכ"ט של ימים אלו.. את כל ימי השנה: וכמו ראש (השנה) בתחלתו). מקונטרס העבודה פ"ה ואילך. אדה"ז ס"י). סוס"ב. המחי' ומנהיג את כל האברים (ימי השנה) (עטרת ראש בחיים הגשמיים: כי הדין בר"ה לעניני עוה"ז (הרמב"ן הובא בהגמי"י פ"ג מהל' תשובה. לקו"ת דברים נט, הדינין, ב). וגם זה תלוי בההכתרה וכו' כי עי"ז נמתקים כל ובאור פני מלך חיים (לקו"ת במדבר עב, ב). מטה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.