שיחה לה

1313שיחה לה

י"ב

... ובעמדנו בסיום וחותם תשלומין עד י"ב בחדש ועד בכלל התשלומין דחג סיון דעצרת, זמן מתן תורתנו, וכידוע אשר

השבועות הוא,

תשלומין

וי"ל דמעלה בתשלומין אלו על דחג המצות וחג הסוכות, שבהם

השבועות

משלימין בימים אשר חג הם. נוסף בחג – דכחו גדול דגם בימים שמצד

ומשלימים

עצמם חול גמור הם, עושים בהם

וע"פ הוראת רבנו הזקן בסידורו, שגם

עניני טוב וקדש דיום העצרת. בחוץ לארץ וגם עתה אין אומרים תחנון

שגם

בימי תשלומין אלו, הרי זו הוכחה, במציאותו הוא, משחרב בית המקדש ובחו"ל הענין

קונו

ומזה הוראה גם בעבודת האדם את – דהאפשריות והיכולת נתונה בכל

ולהשלים

ימים אלה למלאות מה שלא נעשה מה שהחסירו מאיזה סיבה שתהי'

דבעינן

ביום מתן תורה. והכל מודים בעצרת טפחים וגם בעניני הגוף ושמחתו. לכם – להמשיך כל זה למטה מעשרה

שלח שלח

בפ' השבוע מסופר אשר משה רבינו לראות שם ב' דברים (בכללות): א) את ב) ומה הארץ (הטובה הוא וגו' השמנה

מרגלים לתור את הארץ. וציוה להם העם היושב עלי' (החזק הוא הרפה וגו'),

הוא וגו'). בבוא המרגלים מתור הארץ 1313להארץ

סיפרו בנוגע לב' ענינים אלו: בנוגע – "זבת חלב ודבש הוא וזה פרי'",

בארץ

ובהנוגע להעם – "כי עז העם היושב ותיכף כשגמרו המרגלים את סיפורם זה,

וצריך להבין, הרי דבריהם אלו הם אך אשר "ויהס כלב" – אמרו לא נוכל לעלות

והענין בזה: חטא המרגלים הי' בזה שאמר משה: משה צוה אותם לראות תחלה את הארץ "השמנה הוא וגו'". בתחילה – הריוח והשכר, כי העיקר הי' אצלו כיבוש

– ולא עוד אלא שהקדים "החזק" ל" צ"ל ע"מ ואע"פ שהוא חזק (ועוי"ל, שע חזק, עי"ז עצמו נעשה רפה²) –

ותשובתם היתה – תחלה אודות השכר

והערים בצורות גדולות מאד וגו'",

מיד – ויהס כלב גו'.

תשובה על שאלתו של משה (ורק אחרי

גו') ומדוע "ויהס כלב"? ששינו בהמענה שלהם את הסדר ממה

את העם¹ "החזק הוא הרפה וגו' ואח"כ אודות המלחמה והכיבוש ואח"כ – בדבר

המלחמה הרפה", כי המלחמה ולכבוש את הארץ

"י שהולכים במס"נ ללחום ע"מ שהוא

– "זבת חלב ודבש הוא", ואח"כ אודות

בארץ

המלחמה והכיבוש – "כי עז העם היושב הוא השכר, עבודתם היא ע"מ לקבל פרס,

וגו'". וכשראה כלב שהעיקר אצלם מיד השתיקם. כי כאשר העבודה היא

שעבודה

בשביל הפרס, מחשבים חשבונות קלה כדאית היא בשביל שכר זה,

שעלולים

ועבודה קשה יותר – אינה כדאית, עד אי אפשר לעשותה, וכמו שאמרו אח"כ:

לטעות שאם עבודה קשה היא, לא נוכל לעלות וגו'.

ובדורנו

אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא³. בשנים עשר בחדש תמוז (שהיום הוא ש"מ ומההוראות שעלינו ללמוד מפ' המרגלים

זה – כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ (אשר החודש תמוז⁴) הוא יום הולדתו וגאולתו). הוא – שלא לשנות מאומה – אפילו הסדר

אתפשטותא

– בדברי הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר דמשה שבדורנו, כי בשינוי קצת

לטעות

מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה המרגלים. ואדרבא: אם המרגלים

טעו

שהיו נשיאי העדה קראי מועד אנשי שם ע"י ששינו – אנשים כערכנו עאכו"כ.