1313
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להארץ
סיפרו בנוגע לב' ענינים אלו: בנוגע – "זבת חלב ודבש הוא וזה פרי'",
בארץ
ובהנוגע להעם – "כי עז העם היושב ותיכף כשגמרו המרגלים את סיפורם זה,
וצריך להבין, הרי דבריהם אלו הם אך אשר "ויהס כלב" – אמרו לא נוכל לעלות
והענין בזה: חטא המרגלים הי' בזה שאמר משה: משה צוה אותם לראות תחלה את הארץ "השמנה הוא וגו'". בתחילה – הריוח והשכר, כי העיקר הי' אצלו כיבוש
– ולא עוד אלא שהקדים "החזק" ל" צ"ל ע"מ ואע"פ שהוא חזק (ועוי"ל, שע חזק, עי"ז עצמו נעשה רפה2) –
ותשובתם היתה – תחלה אודות השכר
והערים בצורות גדולות מאד וגו'",
מיד – ויהס כלב גו'.
תשובה על שאלתו של משה (ורק אחרי
גו') ומדוע "ויהס כלב"? ששינו בהמענה שלהם את הסדר ממה
את העם1 "החזק הוא הרפה וגו' ואח"כ אודות המלחמה והכיבוש ואח"כ – בדבר
המלחמה הרפה", כי המלחמה ולכבוש את הארץ
"י שהולכים במס"נ ללחום ע"מ שהוא
– "זבת חלב ודבש הוא", ואח"כ אודות
בארץ
המלחמה והכיבוש – "כי עז העם היושב הוא השכר, עבודתם היא ע"מ לקבל פרס,
וגו'". וכשראה כלב שהעיקר אצלם מיד השתיקם. כי כאשר העבודה היא
שעבודה
בשביל הפרס, מחשבים חשבונות קלה כדאית היא בשביל שכר זה,
שעלולים
ועבודה קשה יותר – אינה כדאית, עד אי אפשר לעשותה, וכמו שאמרו אח"כ:
לטעות שאם עבודה קשה היא, לא נוכל לעלות וגו'.
ובדורנו
אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא3. בשנים עשר בחדש תמוז (שהיום הוא ש"מ ומההוראות שעלינו ללמוד מפ' המרגלים
זה – כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ (אשר החודש תמוז4) הוא יום הולדתו וגאולתו). הוא – שלא לשנות מאומה – אפילו הסדר
אתפשטותא
– בדברי הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר דמשה שבדורנו, כי בשינוי קצת
לטעות
מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה המרגלים. ואדרבא: אם המרגלים
טעו
שהיו נשיאי העדה קראי מועד אנשי שם ע"י ששינו – אנשים כערכנו עאכו"כ.
הערות
- 2. ומה שהקדים שמנה לרזה, י"ל, דכאשר העבודה פירות השמנים, שכר המעולה ביותר, רזה הוא (רק פרס – כדפירש"י: "יש ארץ מגדלת גבורים כו'". היא שלא ע"מ לקבל פרס, באים לידי הכרה, אשר גם ל' פרוסה – לקו"ת תזריע כ, ב) לגבי העבודה עצמה. של כל השנה.. בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות
- 1. כי מ"ש תחלה "את הארץ מה הוא" הוא בנוגע
- 3. ת"ז תי' סט.
- 4. ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב וז"ל: המועדים שחלות בהן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

