שיחה לא
1306שיחה לא
בחוקותי לכל
כל הענינים שבתורה מדוייקים הם
פרשת אם בחוקותי תלכו – אשר פי' וחותם ספר ויקרא, תורת כהנים, חמור
פרטיהם: רז"ל: שתהיו עמלים בתורה – היא סיום שבספרים (תוס' ברכות יח, ב) – כי מצד
מיוחד.
חומר ההלכות שבו, זקוק הוא לעמל
ממשיכים
דוקא ע"י היגיעה ועמל בתורה שבתורה (זח"א קל, ב. ד"ה ואברהם זקן
"כמה טבין", בחי' תענוג העצמי תרס"ו ואילך. אשריכם ישראל תרס"ז
השלישי
ואילך). ולכן ספר ויקרא הוא ספר הכתר.
(בכללות, המעלה דקו האמצעי היא – קו האמצעי – שעולה עד פנימיות
התורה, שלכן נקראת (שבת פח, א) אוריאן תליתאי1. אך עיקר המעלה הוא
וזהו ג"כ מה שאמרו רז"ל (ב"ר פ"ג, ה): חומשי תורה .. וירא אלקים את האור כי רבות – כי עיקר מעלת הטוב הוא בספר
בספר ויקרא מצד היגיעה שבו, כנ"ל)
ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות ויקרא, מצד העמל ויגיעה שבו2.
סיון
... ובעמדנו בריש ירחא תליתאי בו תליתאי,
יהי רצון שכאו"א בתוך כלל ישראל עליהם העולם (כפשוטו, והעולם קטן –
יהיב רחמנא אוריאן תליתאי לעמא יעשה ויבשר טוב בכל שלשת הדברים זה האדם) עומד, תורה עבודה וגמ"ח.
1306וימשיך זה ויוסיף בברכת רחמנא בכל בשלשת הסוגים – בני חיי ומזוני רויחי,
ובנקודה התיכונה שבכל הנ"ל – הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר,
קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. צרכי־אדם, אתם קרוים אדם, הנחלקים ענין התורה וקבלתה. וכלשון הרב הוא
השבועות
חג
א. כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מברך לפני "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".
וביאור הענין הוא: חג השבועות, במכתבים ובע"פ בהנוסח
וקיום
שמחה: להיות אשר לימוד התורה המצות קשור בנסיונות ובהעלמות
התורה
והסתרים, לזאת צריכה להיות קבלת בשמחה, כמרז"ל דמצות שקבלו
בשמחה,
עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה שבמילא מתקיימות יותר.
בכל
פנימיות: קיום התומ"צ צריך להיות פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי
הנפש
הנפש מחדומ"ע, וגם לא רק בכחות הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום נפשו.
וע"ד שהי' אומר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע וויל ניט דיין עוה"ב איך וויל מער ניט אז גם גילויים היותר עליונים, כ"א רק
דשכל ומדות. כל זה – גם הכחות – התומ"צ צריך להיות בפנימיות, בעצם
בדביקותו, איך וויל ניש דיין ג"ע איך
דיך אליין. שאינו רוצה בשום גילויים,
בהעצמות.
הנשמה. שזה בא מצד עצם ופנימיות
הערות
עמוד 1306
- 1. ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 9.
- 2. ולכן בס' דברים לא נאמר טוב אף שגם הוא מלא (משיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב) הלכות רבות (ראה ב"ר שם). בריש ירחא תליתאי: ה"ז כאילו נשלמו כל הז' שבועות הזקן יתרו סד"ה בחודש השלישי. וראה בהוספות שם). וישראל מוכנים ועומדים לקבל התורה (תו"א לרבנו ובפסיקתא דר"כ פסקא בחדש השלישי: ביום הזה באו לעשות מדבר סיני וכן הוא אומר היום הזה ה' אלקיך מצוך ירחא תליתאי: שבת פח, א. וראה ר' נסים גאון שם גו'. (ממדרש תנחומא).
- . בכללות קרוים אדם: לאחר מ"ת (תוד"ה ואין נדה ע, ב). בשלשת הסוגים: ראה תקו"ז חדש (קג, ד): רזא דתלת בני חיי ומזוני: בני מדעת (הנמשך דרך חוט השדרה) בביאוה"ז להצ"צ (לא נדפס לע"ע*) פ' וירא. וכ"מ בת"ז פ' תולדות ומליקוטי הש"ס ברכות) וראה ג"כ ביאוה"ז ס"
עמוד 1306
- . נדפס לאח"ז – תשכ"ח, תש"נ. והוא שם ע' מד. המו (ממכתב ר"ח סיון תשכ"ב) שמהן יה"ו משולשין ומתמן בני חיי ומזוני. חיי מחכמה מזוני מבינה (מאורי אור ב, סז. הובא בהקדמה טו, רע"ב. וכבר העירו שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ וירא. "ל.