שיחה כד

692שיחה כד

ימי הגאולה יב־יג תמוז ה'תשכ"א

...כהיעוד דפרשת שבוע זה: דרך כוכב עושה חיל. מיעקב וקם שבט מישראל גו' וישראל

מטות

ב"ה כ"ו תמוז תשי"א

ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!

...ואסיים מענינא דיומא דפ' מטות אף כי בקיצור כי אין הזמן גרמא להאריך

נדרים

ולדכוותי' די ברמיזא, והוא ידוע שענין דריש פ' מטות מחולק מכל שאר

מתחילים

הציווים שבתורה. בזה שענין הנדרים י"ב שנה ולא כשאר חיובי התורה שבן י" מדאורייתא. והמוסר השכל שבזה, שהרי כל נדרים סייג לפרישות, היינו שנודר נדר

במופלא סמוך לאיש, היינו בן

ג למצות. ולדעת כמה ראשונים זהו

ענין הנדרים הם בגדר סייג, וכמרז"ל בעצמו כדי שלא יכשל בקיום התומ"צ,

דייך

ואף שארז"ל בירושלמי נדרים ספ"ט, אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא. ולא כי הרי לא תגרע ולא תוסיף, ולכן באה בקיום התומ"צ לבדה הרי כמאמר הרמב

במה שאסרתו תורה, ובמילא הרי

עוד אלא שגם חשש איסור יש בדבר, התורה ומורה באצבע שבהיפך הוא, כי

"ן ר"פ קדושים. אפשר שיהיה נבל

משמרת

ברשות התורה ומוכרח הדבר שיעשה למשמרתי, ובאה התורה במצות

לחייב

נדרים שרמזה תורה שבאיזה אופן יש שנה בתומ"צ הוא ע"י ההכנה שמוסיף נדר הענין שנדרים מתחלת בתור הקדמה את האדם לכשיהיה בן שלש עשרה ופרישות על מה שאסרה תורה וזהו

לקיום

התומ"צ, היינו במופלא סמוך לאיש

נפש,

מובן מעצמו שאין זה דבר השוה לכל כי אינו דומה במה שצריך פלוני 692להפריש אם אין מקום לחשש לאיש אחר משא"כ ת"ח שהוא להיפך וכמרז"ל באתרא פ' נדרים נאמרה לראשי המטות, היינו ולדוגמת מרז"ל ע"ה אסור לאכול בשר

דעייל ירקא ליעול בשרא. ולכן דוקא במעלת הנשיאים שיש להם, שהפרת

המטות

הנדרים וקיומם הרי זה תלוי בנשיאי ובמה הוא טוב שלא תדור – כיון שאינו דבר

היינו להיות שהדבר במה לנדור השוה לכל נפש – צ"ל זה ע"י הנשיא

המאירה,

שיכול לומר זה הדבר, באספקלריא

* * ב"ה, יום ב' ר"ח מנ"א תש"ג

ברוקלין נ.י. שלום וברכה!

...ולסיים מענין שבת זה:

אם השתתפו גם משבט לוי במלחמת

וד"ל.

המחכה לבשו"ט * מדין ב' גירסות ישנם בספרי – הובא

לכל,

ביל"ש – ע"פ לכל מטות ישראל: א) להוציא שבט לוי היינו שלא יצאו

היא

במלחמה ב) לכל, לרבות שבט לוי וכן ע"פ זו.

וי"ל הרמז בעבודה דהנה איתא ברמב"ם עורכין מלחמה כשאר ישראל, וא"כ צ"ל

ומובן ע"פ משנ"ת בדרושי החלצו (בלקו

גירסת רש"י, שהעתיק כן בפירושו

(סוף הל' שמיטה ויובל) דשבט לוי אין למה נשתנית מלחמה זו?

"ת ושל אדנ"ע רנ"ט ועיין "היום יום"

היינו

עמוד עד) דמלחמת ז' עממין בעבודה הי' להתיישב בארצם ולהיות אדם חורש מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא

ז' מדות רעות, גסות הרע, והכבוש אדם זורע וכו', ובמילא לויים הובדלו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל

סותר

(דברים לג, יוד) שאדם חורש וזורע שייכות מצד עצמם לענינים הגשמיים ולא

לזה (עיין ברכות לה, ב) אין להם לגסות הרע.

לכבוש

משא"כ מדין שלא היתה המלחמה מקום ישוב, כ"א לנקום נקמת ד'

ובעבודה

וכמ"ש הרמב"ן (במדבר לא, כג וכו') צריך לחלץ למלחמה זו.

ובזה יובן ג"כ עוד הפרש שבין מלחמת

ענינו דקות הרע, ולכן גם הלוי מדין לשאר מלחמות, שבמלחמה זו הי'

מרובה

אלף למטה, כשוה מכל השבטים, בין באוכלוסין בין המועט באוכלוסין.

693כבוש

והטעם פשוט ע"פ הנ"ל שבמלחמת כדי לנחול הארץ אשר לרב תרבו

להרבות

את נחלתו וגו', צריך היה שבט הרב גם ביוצאי צבא גם עפמשנת"ל

תלוי

הענין בעבודה מובן דהנה רע שבגלוי מלאכות דימי החול, משא"כ דקות הרע לאדנ"ע.

אבל הרי עבודה קשה היא לבער דקות האחרון זה, שלא כערך לגלות בבל), לכן

בריבוי האחיזה בענין העולם, ל"ט שמצוי בעובדי ד' ג"כ עיין בהחלצו

הרע (וכנראה מאריכות וקושי גלות צ"ל המלחמה דוקא ע"פ הוראת משה

ובפרט

רבינו (ואתפשטותא דמשה בכל דרא משיחא, וכמ"ש בת"ז תי' ס"ט ובלק"ת

בגלותא בתראה דרא דעקבתא להאריז"ל פ' ואתחנן) והליכה למלחמה

(ספרי

הוא באופן "דוימסרו" במסירת נפש במלחמה, וכולם נכנסים לא"י ע"י משיח

הובא ביל"ש) ועי"ז לא נפקד איש צדקנו בב"א.

לאלתר

בברכת

* *

לתשובה לאלתר לגאולה *

דברים

ב"ה, ראש חדש שבט ה'תשי"ח

ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבם, בו כותבים

הנהלת צעירי אגודת חב"ד

סניף:....

ה' עליהם יחיו ר"פ ע"ד פעולותיהם בקדש, שנקודתן

חוצה.

הפנימית והתיכונית – הפצת המעינות

ובודאי לא יסתפקו בהנעשה עד עתה, ובפרט בענין מעינות דא"ח, הדרכותיהם שלשה הקוים תורה עבודה וגמילות חסדים האדם) עומד. שהרי מעלין בקדש ציווי וגזירה היא,

ומנהגיהם, אשר מחי' חיים הם בכל

עליהם העולם (גדול, וגם קטן – זה

ליום

ומגלגלין זכות כתיבת התעוררות זו זה – יום ראש החדש שבט, ראש