שיחה כה

694שיחה כה

כבוש

והטעם פשוט ע"פ הנ"ל שבמלחמת כדי לנחול הארץ אשר לרב תרבו

להרבות

את נחלתו וגו', צריך היה שבט הרב גם ביוצאי צבא גם עפמשנת"ל

תלוי

הענין בעבודה מובן דהנה רע שבגלוי מלאכות דימי החול, משא"כ דקות הרע לאדנ"ע.

אבל הרי עבודה קשה היא לבער דקות האחרון זה, שלא כערך לגלות בבל), לכן

בריבוי האחיזה בענין העולם, ל"ט שמצוי בעובדי ד' ג"כ עיין בהחלצו

הרע (וכנראה מאריכות וקושי גלות צ"ל המלחמה דוקא ע"פ הוראת משה

ובפרט

רבינו (ואתפשטותא דמשה בכל דרא משיחא, וכמ"ש בת"ז תי' ס"ט ובלק"ת

בגלותא בתראה דרא דעקבתא להאריז"ל פ' ואתחנן) והליכה למלחמה

(ספרי

הוא באופן "דוימסרו" במסירת נפש במלחמה, וכולם נכנסים לא"י ע"י משיח

הובא ביל"ש) ועי"ז לא נפקד איש צדקנו בב"א.

לאלתר

בברכת

* *

לתשובה לאלתר לגאולה *

דברים

ב"ה, ראש חדש שבט ה'תשי"ח

ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבם, בו כותבים

הנהלת צעירי אגודת חב"ד

סניף:....

ה' עליהם יחיו ר"פ ע"ד פעולותיהם בקדש, שנקודתן

חוצה.

הפנימית והתיכונית – הפצת המעינות

ובודאי לא יסתפקו בהנעשה עד עתה, ובפרט בענין מעינות דא"ח, הדרכותיהם שלשה הקוים תורה עבודה וגמילות חסדים האדם) עומד. שהרי מעלין בקדש ציווי וגזירה היא,

ומנהגיהם, אשר מחי' חיים הם בכל

עליהם העולם (גדול, וגם קטן – זה

ליום

ומגלגלין זכות כתיבת התעוררות זו זה – יום ראש החדש שבט, ראש 694הכולל ומחי' כל האברים – הימים, ובהם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל.

אשר הנשמה עולה בו בכל שנה ושנה חסידיו, מקושריו והשייכים אליו – בתר

ויש לרמז בלשון הכתוב: בעשתי עשר (רע"מ) באר התורה (וההוראה) הזאת לאמר

והרי בכל שנה ושנה, לתקופת השנה, יום העשירי בו – הוא יום ההילולא של

בעילוי אחר עילוי, וגופא – אלו הם רישא אזיל,

חדש באחד לחדש גו' הואיל משה

(כל הדורות אחריו) – עניני יום זה – כמו שאר הענינים כגון

ונעשים.

דא – (כשהם) נזכרים (הרי הם גם)

והתחלת הביאור וההוראה היא: רב לכם מתן תורה. כי על האדם להיות מהלך שבת בהר הזה (אף שזהו מעמד ומקום מחיל אל חיל, וגם – לא להסתפק

להשפיע

בפעולותיו וקישוט עצמו, כי אם גם בחוץ חוצה. אשר לכן),

פנו וסעו לכם (ואין מספיקה נסיעה (בפנימיות. ודבי ר' ישמעאל תנא – ירושה וישיבה דוקא, במקום זה שבפני ועמך (הכולל ועיקר דלעומת זה. תו"א הוספות

(ועי"ז תזכו לקיום היעוד כי ירחיב ה' פרת (כי ינחלו גם את הקני ואת הקניזי

על הזולת, ועד להזולת הנמצא

בעלמא ודרך מעביר, כי אם) ובואו

(דניצוצין דנפלי מדרגי' ואיקרו מית) כולם צדיקים נדמה להם) הר האמורי

קב, ג) ואל כל שכיניו וגו'. אלקיך את גבולך) עד הנהר הגדול נהר ואת הקדמוני, – רמב"ם הל' רוצח פ"ח

אנכי,

ה"ד. ל"ת להאריז"ל פ' לך. סד"ה הנה תרנ"ד).

הרבים

והבכן והמוסר השכל מובן. וזכות

* *

מסייעתם,

בברכת הצלחה *

ואתחנן

ב"ה. ט"ז אלול תשי"א

ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!

במענה על מכתבו, שבו העיר במ"ש

בקטע

מקלט היו בכל מקום שהיו יהודים, הן

השיחה של ש"מ אלול* אשר ערי במדבר והן "בעבר הירדן אין חו"ל",

הערות

עמוד 694

  1. *. נדפס לעיל ע' 308.

מצוטט בעמוד אחד

אגרות קודש 1
  1. כרך טז ‹ ו'כג לקו"ש ח"ב ע' 694