שיחה כו
695שיחה כו
הכולל ומחי' כל האברים – הימים, ובהם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל.
אשר הנשמה עולה בו בכל שנה ושנה חסידיו, מקושריו והשייכים אליו – בתר
ויש לרמז בלשון הכתוב: בעשתי עשר (רע"מ) באר התורה (וההוראה) הזאת לאמר
והרי בכל שנה ושנה, לתקופת השנה, יום העשירי בו – הוא יום ההילולא של
בעילוי אחר עילוי, וגופא – אלו הם רישא אזיל,
חדש באחד לחדש גו' הואיל משה
(כל הדורות אחריו) – עניני יום זה – כמו שאר הענינים כגון
ונעשים.
דא – (כשהם) נזכרים (הרי הם גם)
והתחלת הביאור וההוראה היא: רב לכם מתן תורה. כי על האדם להיות מהלך שבת בהר הזה (אף שזהו מעמד ומקום מחיל אל חיל, וגם – לא להסתפק
להשפיע
בפעולותיו וקישוט עצמו, כי אם גם בחוץ חוצה. אשר לכן),
פנו וסעו לכם (ואין מספיקה נסיעה (בפנימיות. ודבי ר' ישמעאל תנא – ירושה וישיבה דוקא, במקום זה שבפני ועמך (הכולל ועיקר דלעומת זה. תו"א הוספות
(ועי"ז תזכו לקיום היעוד כי ירחיב ה' פרת (כי ינחלו גם את הקני ואת הקניזי
על הזולת, ועד להזולת הנמצא
בעלמא ודרך מעביר, כי אם) ובואו
(דניצוצין דנפלי מדרגי' ואיקרו מית) כולם צדיקים נדמה להם) הר האמורי
קב, ג) ואל כל שכיניו וגו'. אלקיך את גבולך) עד הנהר הגדול נהר ואת הקדמוני, – רמב"ם הל' רוצח פ"ח
אנכי,
ה"ד. ל"ת להאריז"ל פ' לך. סד"ה הנה תרנ"ד).
הרבים
והבכן והמוסר השכל מובן. וזכות
* *
מסייעתם,
בברכת הצלחה *
ואתחנן
ב"ה. ט"ז אלול תשי"א
ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!
במענה על מכתבו, שבו העיר במ"ש
בקטע
מקלט היו בכל מקום שהיו יהודים, הן
השיחה של ש"מ אלול* אשר ערי במדבר והן "בעבר הירדן אין חו"ל", 695(=בחו"ל) ושואל הכוונה אם עבר הירדן הוא חו"ל.
מענה: כשיראה בהנוסח, שהוגה על ידי. אין ארץ ישראל. סאיי אין עבר הירדן אין ישראל, הן בעבר הירדן בחוץ לארץ), ואם גם בזה התיבה "סאיי" (=הן).
וכוונתי היא, שעבר הירדן (לגבי ארץ מסעי, וברמב"ם הלכות רוצח רפ"ח, ובכ"מ שכתוב שם חו"ל, שעבר הירדן לגבי ארץ
ומה שהקשה במכ' על הספרי, למה הירדן, כיון שמפורשים הם בכתוב. י"ל ע בירושלמי כמדומני, כי אינו תח"י) דמכות, וחו"ל הם שני ענינים, או שעבר הירדן
הנה כתוב שם** "סיי אין מדבר, סאיי
חוץ לארץ" (=הן במדבר, הן בארץ
היה ענין חו"ל סוג רביעי, היה כתוב
ישראל) היא חו"ל. ועיין בספרי פ'
שם שלתירוץ אחד מפרש לשון הספרי
ישראל חו"ל קרי לו, לו לרבות מהכתוב תהיינה, ערי עבר
"פ המבואר בתוספתא (פ"ב. וכ"ה גם
שאם חרבו ערים אלו, בונים אחרים,
במקום
ואם אי אפשר במקומם אז בונים גם שצריכים להיות עכ"פ בעבר הירדן... אחר. וילפינן מתיבת תהיינה,
ראה
ב"ה, ה' אלול ה'תשכ"א
ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו.
ובהמצאנו בתחלת חדש אלול, הוא חדש הרחמים והרצון,
פרשת
יהי רצון שיהיה כענין תחלת וראש נותן לפניכם היום, השבוע דאזלינן מינה: ראה אנכי
שלם
שכל תיבה מחמשת התיבות – ענין בפני עצמו הוא:
הערות
עמוד 695
- *. נדפס לעיל ע' 308. פעם
עמוד 695
- **. כשנדפסה השיחה בהוצאה שני' הוגהה שוב ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובכדי שתהי' הכוונה גיווען ברורה יותר כתב "סיי אין עבר הירדן, וואס דאס איז ישראל). * * חוץ לארץ" (=הן בעבר הירדן, שהוא מחוץ לארץ *
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך ד ‹ א'רד לקו"ש ח"ב ע' 695
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ [אור לארבעה עשר] ‹ קמח לקו"ש ח"ב ע' 695