שיחה א
657שיחה א
בראשית
[תרגום ב"ה א' דר"ח מ"ח, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ. י. ברכה ושלום!
... תורתנו הקדושה נצחית היא, ממנה חפשי]
אפשר ללמוד הוראות למעשה בכל
נמצא
הענינים, לכל הזמנים והמדינות בהם
התורה מתחילה מפרשת בראשית, בה מאליו שאין התורה, ספר סיפורים סתם, התורה מורה דרך בחיי יום יום, כיצד יש
בסיפור התורה, כיצד נברא העולם, מתהווים ענינים שונים בעולמו הפרטי של
האדם.
מסופר על סדר בריאת העולם. מובן אלא "תורה" היא במובן של "הוראה",
להתנהג בגשמיות וברוחניות. צויין בין כל הרמזים העמוקים, כיצד
האדם.
רוחנית
הסדר בכל עבודה ובכל תנועה, הן ההתחלה והעיקר בזה הוא לדעת ולזכור והן גשמית, צריך להיות: בראשית,
ברא את השמים "רוחניות" ואת
שאלקים הכל
הארץ "גשמיות", הקב"ה בורא ויוצר אלא שברצונו שעבודה זו תבוצע
להיחשב
באמצעות אנשים מסויימים, שצריכים
בהתחלת הבריאה הי' והארץ היתה תוהו
בתור שלוחים לביצוע רצונו. ובוהו וחשך גו': – בתחלת כל עבודה
שתוהו,
או תנועה טובה וקדושה, נדמה לאדם קשה לבסס את העבודה בהתאם למטרתה בהתחלת הבריאה היה: ויאמר אלקים יהי מקום חשוך נהיה פתאום אור, ולאחר מכן מכן ה"חי" שלמעלה מהצומח, ואז נברא
כך גם בכל עבודה או תנועה שבקדושה להיות איתן בהחלטתו שהעבודה מוכרחת שרוי בחשך – נהיה מואר לפתע, וזה
בוהו וחשך שוררים בכל ויהיה
– מספרת תורתנו הקדושה, שמיד אור – ויהי אור – הקב"ה עושה שבאותו
נתהווה סדר, נברא ה"צומח", לאחר אדם הראשון – מבחר הבריאה.
(ראה ויקרא רבה פכ"ח, ג). על האדם להיעשות, ואז הרי אף אותו מקום שהיה מהווה התחלה ליצירה ולצמיחה טובה
339 658ונעלית יותר, וכמאמר רז"ל מעלין בקדש, הולכים מחיל אל חיל.
* * ב"ה, ר"ח מ"ח, ה'תשכ"ב
ברוקלין, נ,י. שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו
ובבואינו זה עתה משבת בראשית, וע"פ
מאמר רבנו הזקן אשר הארת שבת ובתורתו בשם הבעש"ט שקיבל ממורו
שבכל דבר הקשור בתורה ובמצוות,
בברכה
* בראשית מאירה בכל שבתות השנה;
הבעל
ימות השנה מקבלים משבת בראשית, ח"י (הוא אחי' השלוני) אשר כל
בראשית
יהי רצון שכתחלת ופתח פרשת גם בתחלת עניני העולם קטן זה האדם, הן
של התורה ושל העולם – יהי אור, עניניו שהם בחי' שמים וצבאי' (ענינים
וצבאי'
רוחנים), הן עניניו שהם בבחי' ארץ
אור לכל פירושיו, אור נראה ונגלה.
והדרך להמשיך את כל האמור עתה מתורת הבעש"ט, אשר אור האמור (אור
והרי תכונת אור זה שאדם צופה ומביט
הנהגה ע"פ הוראות תורתנו תורת חיים סופו, בכל דרכיך דעהו.
(ענינים גשמיים),
ולמטה מעשרה טפחים ובגלוי, מובן שנברא ביום ראשון) גנזו בתורה,
בו – מסוף העולם ועד סופו,
– מסוף העולם (קטן – האדם) ועד
בברכה לבשו"ט
הערות
עמוד 658
- . המאמרים מאמר רבנו הזקן: שיחת שבת בראשית תש"ה (ס' ובתורתו בשם: שיחת יד' תשרי השי"ת (ס' המאמרים תש"ט ע' פב). תשי"א ע' נט). תחלה. ופתח .. העולם: ראה ב"ר רפ"ג: האורה נבראת מתורת הבעש"ט: ראה כתר ש"ט (ו, ד): הקשה הה" פה, ב. צופה ומביט: חגיגה יב, א. דעהו: ראה ב"ר פ"ג, ו: הבדילו לו. * * וראה ס' הבהיר טז. מ בשם הבעש"ט וכו'. וראה זח"ג רסד, א. ז"ח רות *
בראשית רבה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם, אֶתְמְהָא. תְּנִי אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְּהָהּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, וּבַלַּיְלָה אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֶתְמְהָא, שִׁבְעַת, וְלֹא שְׁלשָׁה הֵן, וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת. אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָא דְּמִשְׁתּוֹתֵי. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ, מִן הָכָא, וַיַּרְא, וַיַּבְדֵּל. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַיַּבְדֵּל הַבְדָּלָה מַמָּשׁ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִיגִין, אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְכֵן לַשֵׁנִי אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. כָּךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר לוֹ יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אָמַר לוֹ לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב (איוב לח, יב): הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, הֲיָדַעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אָמְרֵי טַעֲמָא (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם, מִשֶּׁנִּבְרְאוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָא עַל הַטּוֹבָה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא אֱלֹהִים לַיְלָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כב ‹ ח'רכז לקו"ש ח"ב ע' 658
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- הוספות ‹ ו לקוטי שיחות ח"ב ע' 658