משפטים
240משפטים
אף על פי שזמן רב לא נתקבלה ידיעה ממנו, אעמידו על חזקתו שהשלום והבריאות אתו בגו"ר גם יחד, ובפרט על פי פס"ד של המורה הגדול הרמב"ם הל' דעות ריש פ' ד', שבריאות הגוף ושלימותו מדרכי ה' הוא, ועל אחת כמה וכמה בריאות הנשמה ועניני'. ובזה — פעולותיו בהמכון שזכה והצליח לעמוד בראשו. ואגב, אם הופיעו ספרים ופרסומים נוספים בטח לא ימנע הטוב מלשלחם לכאן כמנהגו הטוב בעבר, ות"ח מראש.
ועל של עתה:
ימים אלו נודעתי שנתמנתה על ידי שר המשפטים ועד משפטנים שהוטל עלי' להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה"ק ת"ו משרידי המשטרים הקודמים, ואשר בין חברי הועדה יש ג"כ ב"כ מהדתיים. . ועוד זאת אשר הרשות נתונה לחברי הועדה להתייעץ עם מי שמוצאים לנחוץ בכל הענינים הנוגעים בתחום זה.
גם נודעתי מפי מומחים במקצוע זה, כי בשטח זה של דיני חוזה, מו"מ וכו', אפשר במיוחד לתקן הרבה מחמת הבלבול והערבוב של כמה חוקים, ועוד ועיקר שההתנגדות מצד הבלתי דתיים להפעיל משפט התורה בחלק זה דחו"מ תהי' מינימלית. אלא שכמובן שצריך להוציא ולקבץ מהחו"מ את הדינים השייכים לשטח האמור ולהכניסם למסגרת הנ"ל בניסוח המתאים, כי בודאי אשר הניסוח תופס מקום וישפיע על הצלחת המפעל לבסס את החוקים האזרחיים על יסוד תורתנו תורת חיים. ומובן וגם פשוט אשר אם המפעל הנ"ל יצליח, הרי יהיו סכויים מבוססים להקל התעמולה והפעולה להעביר צעד אחר צעד גם שאר השטחים שבשיפוט באה"ק ת"ו לדיני התורה.
כיון שארגון קבוצת תלמידי חכמים שיתעסקו בהנ"ל לע"ע בנוגע שטח החוזים וכו', הוא ענין מסובך ומכמה טעמים, הן מצד עצם הדבר והן מצד הארגוני וההוצאות וכו', עלה ברעיוני שהדרך הכי קרובה להבפועל ממש (שהרי גם הזמן גרמא שלא לאחר המועד) היא שחברי המכון שבלאו הכי מתעסקים בכגון דא, ובודאי חלק מהם במיוחד בשטח האמור, הרי מביניהם אפשר לבחור מסוגלים להעבודה האמורה במיוחד. וכיון שעל פי השמועה העו"ד. . איש נוח הוא וכו' ויהי' מעונין גם מנקודת הדת לגשם הנ"ל, הרי אפשר שיופתר הענין בהצלחה רבה.
ואל התענינות כת"ר ואל בינתו אשען, ולא אאריך יותר בהאמור. ויונעם לי להוודע מתגובת כת"ר על כל האמור, ובעיקר מהפעולות להביא הדבר לידי 241פועל ממש, ופשוט בשמירת הנקודה אשר זאת התורה לא תהי' מוחלפת, שמירה קפדנית.
בכבוד ובברכה, ובפ"ש אביו הרב שליט"א.
(ממכתב כ"ה סיון, תשכ"ב)
... ולכתבו שזה מביא לסכסוכים עם פ' ומשפחתו — פס"ד ברור בתוה"ק שזה שאינו רוצה להתדיין אצל מרא דאתרא (עכ"פ בזבל"א) — ה"ה עושה ופועל נגד התורה, שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, שהוא וחכמתו אחד, ובמילא — מזיק את עצמו ואת ב"ב ואת כל המסייעים לו היזק לא רק בעוה"ב, כ"א גם בעוה"ז ובגשם. אלא שהקב"ה שהוא אב הרחמן מאריך לו אף — לאיזה זמן, אולי סו"ס יעשה תשובה בחסד וברחמים ויחזור ממרדו בה'. — שמזה מובן ג"כ, שכל מי שיש לו סכסוך עם פ' על הנ"ל — הוא דוקא אוהבו האמתי, וכל המסייע לפ', חבר הוא ליצה"ר של פ', שזוהי אומנתו להסיתו להלחם בתורה ומצוותי'.
(ממכתב כ"ה אייר, תשכ"א)
... ע"ד* גיהנם וכו'. עייג"כ רמב"ם הל' תשובה (פ"ח ה"ה ואילך) ושם "אין שום דרך בעה"ז להשיגה" (השכר ומזה מובן בנוגע להפכו — העונש. עיי"ש).
ע"ד ההתראה — גם כשההתראה למיתה כפשוטה — אינו יודע מהות ואיכות צער מיתה בפועל, אלא שאומרים לו הצער הוא שלא בערך וכו' וזה מספיק. . .
(ממכתב תש"ל) 242ב"ה, יום שלישי1, שהוכפל בו3 כי טוב2,
פ' אם כסף תלוה4 את עמי,
ה'תשמ"ז. ברוקלין, נ. י.
הנהלת חברת גמילות חסדים5 שומרי שבת
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר המלוה מלכה השנתית של החברה גמילות חסדים שומרי שבת תתקיים במוצש"ק פ' משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, פ' אם כסף תלוה גו' — ומחר חודש
ויה"ר שתהא בשעה טובה ומוצלחת, והרי גמ"ח ענינה טוב (לשמים ולבריות גם יחד6) ומביאה8 הצלחה7,
ובפרט אשר ה"ז מוצש"ק שקלים — מצות מחצית השקל9 שגם מרמז לכללות ענין הצדקה, וקורין: כי תשא את ראש בנ"י,
וה"ז גם מוצש"ק מברכים חודש אדר דבריא מזלי' דכאו"א מבנ"י, ויתירה מזה, כגירסת הרא"ש, דתקיף10 מזלי',
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח ובפרט שהיא בממונו בגופו ובנפשו11 — אחדות12 כל עניני 243האדם, במצוה השקולה כנגד כל המצוות13,
שהיא גם עושה שלום ומאחדת את כל בנ"י14. שהרי גמ"ח הוא בין לעניים ובין לעשירים15,
והשנה שנת השמיטה, המשווה עניים ועשירים בכל הארץ שדה וכרם,
וכולנו כאחד ממשיך ברכנו אבינו באור פניך16 — עד למטה מטה, שהרי גמ"ח אדם אוכל פירותי' בעוה"ז17,
ובמיוחד אשר בודאי נתאחדו ומאחדים את בנ"י ע"י עשיית ביתו הפרטי דכאו"א מישראל בית תורה תפלה וגמילות חסדים, בהתאם לתוכן המכתב הכללי דבין יו"ד שבט לט"ו בשבט*.
ויה"ר אשר כ"ז יחיש עוד יותר קיום התפלה והיעוד בספר דוד, דדא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא18 —
רצית ה' ארצך19, ארצנו תתן יבולה, לשכון כבוד בארצנו, כי יקויים הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו20, ובאופן דהראנו, וראו כל בשר21 — לעיני בשר ממש.
וה"ז גם סעודת ראש חודש — שהם מתחדשים כמותה ומפארים ליוצרם על שם כבוד23 מלכותו22.
מצו"ב השתתפות, בל"נ.
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל 244ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' אם כסף תלוה את עמי,
שנת הקהל, ה'תשמ"ח. ברוקלין, נ. י.
הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר המלוה מלכה השנתית של החברה גמילות חסדים שומרי שבת תתקיים במוצש"ק פ' משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, פ' אם כסף תלוה גו' —
ויה"ר שתהא בשעה טובה ומוצלחת, והרי גמ"ח ענינה טוב (לשמים ולבריות גם יחד) ומביאה הצלחה,
ובפרט אשר ה"ז מוצש"ק שקלים — מצות מחצית השקל שגם מרמז לכללות ענין הצדקה, וקורין: כי תשא את ראש בנ"י,
וה"ז גם מוצש"ק מברכים חודש אדר דבריא מזלי' דכאו"א מבנ"י, ויתירה מזה, כגירסת הרא"ש, דתקיף מזלי',
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח ובפרט שהיא בממונו בגופו ובנפשו — אחדות כל עניני האדם, במצוה השקולה כנגד כל המצוות, 245ובפרט אשר השנה ה"ה שנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך גו',
וה"ז מפעולות ותוצאות גמ"ח — שמביאה לידי אחוה ושלום ושייכת (ומאחדת ופועלת) בגופו ובממונו בעניים ובעשירים, ועאכו"כ הטיפול (שהוא גמ"ח) בטף, עליו נאמר עושה צדקה בכל עת.
וכולנו כאחד ממשיך ברכנו אבינו באור פניך — עד למטה מטה, שהרי גמ"ח אדם אוכל פירותי' בעוה"ז,
ויה"ר אשר כ"ז יחיש עוד יותר קיום התפלה והיעוד בספר דוד, דדא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא —
שמח נפש עבדך גו' כי חסדך גדול עלי גו' פנה אלי וחנני גו' בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל
יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סרמ"ח (ס, ב).
יום. . טוב: ראה אוה"ת בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (ע' א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל. . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים ה'תש"ט ע' יח (השני). מכתב ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין רש"י לבראשית (א, ז) בסופו — דגם העבר נעשה טוב.
אם כסף תלוה: ראה אוה"ת עה"פ. ד"ה זה בסה"מ תרכ"ז (ע' קכג ואילך) ותרכ"ט (ע' סא ואילך).
הנהלת. . חסדים: מעלת גבאי צדקה — ראה ב"ב ח, ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. זח"א רח, סע"א. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' רכב. — ולהעיר מכש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי' תל).
גמ"ח. . גם יחד: ראה פיה"מ להרמב"ם שם. סה"מ תש"ט שם.
ומביאה הצלחה: ראה בסה"מ שם דגמ"ח בכתר, דמשם נמשכת ההצלחה (אוה"ת וישב רעח, א).
מחצית השקל. . הצדקה: ב"ב (י, ב) ובפרש"י שם. ועיי"ש במפרשים דשאלת משה בזה דוקא וכו', כן — ההמשך והשייכות לשאלו את שלמה (שלאח"ז בש"ס). ועוד.
אדר. . דתקיף: תענית כט, ב.
ובגמ"ח. . ובנפשו: ראה סוכה מט, ב. ד"ה אשר ברא והמשכו ד"ה כל הנהנה תרפ"ט פ"ד ואילך ופ"ח ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א כג, א ואילך). ולהעיר מהמשך מים רבים תרל"ו ספמ"ח.
השקולה כנגד כל המצוות: ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
הקהל. . בשעריך: וילך לא, יב.
וגרך אשר בשעריך: י"ל דהוכרח לפרט זה כאן, דאף דכל המצוה היא למען ישמעו בכל זה גם גר אשר בשעריך (ואינו גר — בתוככם — בא יב, מט) ואינו מכיר חייב להאזין לבו ולהקשיב אזנו לשמוע באימה כו' (ראה רמב"ם סוף הל' חגיגה).
וה"ז. . מאחדת: ראה ד"ה אני בצדק אחזה פניך (בהקדמת סידור אדה"ז — כא, סע"ד ואילך). — ולהעיר מזח"א יג, ב: מאן דחס על מסכני. . שליט על כל בריין דעלמא.
גמ"ח. . עשירים: סוכה שם. (ואולי יל"פ כן — עכ"פ ברמז — בזח"א שם, ריש ע"ב). וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
לידי אחוה ושלום: רש"י ברכות (ח, א) ד"ה פדה בשלום.
הטיפול (שהוא גמ"ח) בטף: אפילו בטף דהקהל שהוא קטני קטנים (ירושלמי ריש חגיגה. ובמנ"ח מצוה תריב — דתיכף כשנולד) ומחויב לזונם (טושו"ע אה"ע ריש סימן ע"א ובנ"כ. וש"נ) — הרי יש בזה ענין החסד (כתובות מט, ב) וצדקה (שו"ע שם), ובפרט שהטיפול הוא יותר מלזונם (וראה ט"ז שם).
וכולנו. . פניך: נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.
גמ"ח. . בעוה"ז: ריש מס' פאה.
דדא. . משיחא: סידור האריז"ל. ובכ"מ.
שמח. . וחנני: תהלים פו, ד. שם, יג. שם, טז.
246ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' אם כסף תלוה את עמי,
ה'תשמ"ט. ברוקלין, נ.י.
הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר המלוה מלכה השנתית של החברה גמילות חסדים שומרי שבת תתקיים במוצש"ק פ' משפטים, מבה"ח אדר ראשון, פ' אם כסף תלוה גו' —
ויה"ר שתהא בשעה טובה ומוצלחת, והרי גמ"ח ענינה טוב (לשמים ולבריות גם יחד) ומביאה הצלחה,
ובפרט אשר ה"ז מוצש"ק מברכים חודש אדר (ראשון) דבריא מזלי' דכאו"א מבנ"י, ויתירה מזה, כגירסת הרא"ש, דתקיף מזלי',
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח ובפרט שהיא בממונו בגופו ובנפשו — אחדות כל עניני האדם, במצוה השקולה כנגד (ובמילא — גם מאחדת) כל המצוות, 247שהיא גם מביאה לידי אחוה ושלום ומאחדת את כל בנ"י, שהרי גמ"ח הוא בין לעניים ובין לעשירים,
וכולנו כאחד ממשיך ברכנו אבינו באור פניך — עד למטה מטה, שהרי גמ"ח אדם אוכל פירותי' בעוה"ז.
וכ"ז באופן של תמימות ושלימות — שהרי השנה היא שנת העיבור שנקראת בתורה בשם "שנה תמימה" — תמימות ושלימות,
ובפרט בבואנו זה עתה מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ונכנסנו לשנת הארבעים, שאז "קאי איניש אדעתי' דרבי'", שאז "נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע".
ויה"ר אשר כ"ז יחיש עוד יותר קיום התפלה והיעוד בספר דוד, דדא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא — ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון.
248וה"ז גם סעודת ראש חודש — שהם מתחדשים כמותה ומפארים ליוצרם על שם כבוד מלכותו.
מצו"ב נדבתי — בל"נ.
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל
יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סרמ"ח (ס, ב).
יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז (ושם — דגם העבר נעשה טוב). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד) ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' יח (השני)) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות.
אם כסף תלוה: ראה אוה"ת עה"פ. ד"ה זה בסה"מ תרכ"ז (ע' קכג ואילך) ותרכ"ט (ע' סא ואילך).
הנהלת. . גמילות חסדים: מעלת גבאי צדקה — ראה ב"ב ח, ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. זהר ח"א רח, סע"א. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' רכב. — ולהעיר מכש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי' תל). ד"ה כל המרחם ה'תש"ט פ"י (סה"מ שם ע' 17).
גמ"ח. . גם יחד: ראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה.
ומביאה הצלחה: ראה מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ שם ע' 18) דגמ"ח בכתר (וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' לדה), דמשם נמשכת ההצלחה — ראה אוה"ת וישב (רעח, אב) עה"פ ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח.
אדר. . דבריא מזלי': תענית כט, ריש ע"ב.
אדר (ראשון): להעיר מהמבואר במק"א (לקו"ש חט"ז שיחה לפ' תצוה ז' אדר ס"ד ואילך — ע' 344 ואילך) אשר הענין ד"מרבין בשמחה" (תענית שם, סע"א) הוא גם באדר ראשון. ומזה מובן גם בענין "בריא מזלי'". וכן משמע לכאורה גם מלשון חז"ל (מגילה ו, ב במשנה) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים.
ובגמ"ח. . ובנפשו: ראה סוכה מט, ב. ד"ה אשר ברא והמשכו ד"ה כל הנהנה תרפ"ט פ"ד ואילך ופ"ח ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א כג, א ואילך). וראה גם מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ט שם (ע' 4).
השקולה כנגד. . כל המצוות: ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
מביאה לידי אחוה ושלום: פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
ומאחדת את כל בנ"י: ראה ד"ה אני בצדק אחזה פניך (בהקדמת סידור אדה"ז — כא, סע"ד ואילך). — ולהעיר מזח"א יג, ב: מאן דחס על מסכני. . שליט על כל בריין דעלמא.
גמ"ח. . לעשירים: סוכה שם. (ואולי יש לפרש כן — עכ"פ ברמז — בזח"א שם). וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
וכולנו. . פניך: נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.
גמ"ח. . בעוה"ז: ריש מס' פאה. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל "דמצות אלו שאוכל פירותיהן בעוה"ז הם תלוים בג"ר והעיקר בבחי' כתר דמשם נמשך דוקא בעשי' כו' וזהו ענין גמ"ח שהוא בחינת רב חסד דא"א כו' וידוע דבכדי שיומשך למטה צ"ל נמשך ממדריגה עליונה יותר כו'", ולהלן שם "וי"ל לכן עי"ז אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז מפני שבבחינת מדה"ר לא יש מניעות ועיכובים כלל ונמשך עד למטה למטה", ומציין שם "וע' בלקו"ת פ' קרח ד"ה והנה פרח מטה אהרן כו' (נה, ג ואילך) בענין רב חסד דא"א כו'". וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים שם.
שנת העיבור: ולהעיר אשר חודש העיבור הוא חודש אדר ראשון — רש"י ותוס' ר"ה יט, ב. ונפק"מ (גם) לנדר ולשבועה. שו"ת הרדב"ז ח"א סק"נ.
שנת העיבור: ולהעיר אשר מספר הימים דשנת העיבור זו הוא שפ"ג — שמרמז על פגש, ענין האחדות.
שנה תמימה: בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב, ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים יט, ח (ס"ד וס"ח — ע' סזח).
מיום ההילולא: ראה אגה"ק סי' ז"ך וביאורו וסי' כח.
לשנת הארבעים: ראה שיחות: ש"פ בא ח' שבט (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 200 ואילך), אור ליו"ד שבט, מוצאי יו"ד שבט, י"א שבט, י"ג שבט, ש"פ בשלח ט"ו בשבט וט"ז שבט.
קאי. . דרבי': ע"ז ה, ריש ע"ב. וראה ד"ה באתי לגני דבעל ההילולא פט"ז (סה"מ ה'שי"ת ע' 151). ד"ה זה דיו"ד שבט ה'תשכ"ו (סה"מ באתי לגני ע' קצג ואילך).
נתן ה'. . לשמוע: תבוא כט, ג. וראה פרש"י עה"פ.
דדא. . משיחא: סידור האריז"ל. ובכ"מ.
ולציון. . עליון: תהלים פז, ה. וראה שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ס"ח ואילך (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 216 ואילך).
שהם מתחדשים. . מלכותו: ברכת קידוש לבנה.
על שם כבוד מלכותו: כן הוא בסידור אדה"ז (סנהדרין מב, א. רא"ש שם. טואו"ח סתכ"ו. פע"ח שער ר"ח. סידור האריז"ל. סידור ר"י עמדין. ועוד).
ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' אם כסף תלוה את עמי,
ה'תש"נ. ברוקלין, נ.י.
הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר המלוה מלכה השנתית של החברה גמילות חסדים שומרי שבת תתקיים במוצש"ק פ' משפטים, מבה"ח אדר, פ' אם כסף תלוה גו', אור לא' דר"ח אדר —
ויה"ר שתהא בשעה טובה ומוצלחת, והרי גמ"ח ענינה טוב (לשמים ולבריות גם יחד) ומביאה הצלחה, 249ובפרט אשר ה"ז מוצש"ק מברכים חודש אדר ואור לא' דר"ח אדר דבריא מזלי' דכאו"א מבנ"י, ויתירה מזה, כגירסת הרא"ש, דתקיף מזלי',
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח ובפרט שהיא בממונו בגופו ובנפשו — אחדות כל עניני האדם, במצוה השקולה כנגד (ובמילא — גם מאחדת) כל המצוות,
שהיא גם מביאה לידי אחוה ושלום ומאחדת את כל בנ"י, שהרי גמ"ח הוא בין לעניים ובין לעשירים,
וכולנו כאחד ממשיך ברכנו אבינו באור פניך — עד למטה מטה, שהרי גמ"ח אדם אוכל פירותי' בעוה"ז.
ובפרט אשר זה עתה באנו משנת הארבעים להסתלקותהילולא של כ"ק מו"ח 250אדמו"ר, שאז "קאי איניש אדעתי' דרבי'", ומפורש בפרטיות בכתוב: נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע.
והדגשה מיוחדת בכל הנ"ל בעמדנו בשנת ה'תש"נ, אשר כפי שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל, יש בה הרמז: תהא שנת נסים — אשר הקב"ה נותן ליהודי את הכח, לפעול בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי', באופן של הנהגה נסית — למעלה מהגבלות שלו.
ויה"ר אשר כ"ז יחיש עוד יותר קיום התפלה והיעוד בספר דוד, דדא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא —
תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרינתי.
וה"ז גם סעודת ראש חודש — שהם מתחדשים כמותה ומפארים ליוצרם על שם כבוד מלכותו.
מצו"ב השתתפות, בל"נ
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל
יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סרמ"ח (ס, ב).
יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז (ושם — דגם העבר נעשה טוב). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. פרשתנו (משפטים) ע' א'קנז. שם (עה"פ אם כסף תלוה) ע' א'קסא ואילך. ד"ה אלו דברים תרנ"א (סה"מ תרנ"א ס"ע קצג). ועוד), ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני). אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות.
אם כסף תלוה: ראה אוה"ת פרשתנו עה"פ (ע' א'קנא ואילך. שם כרך ח ע' ג'יז ואילך). ד"ה זה תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' קכג ואילך) ותרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' סא ואילך).
הנהלת. . גמילות חסדים: מעלת גבאי צדקה — ראה ב"ב ח, ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. זהר ח"א רח, סע"א. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' רכב. — ולהעיר מכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) בסופו (סי' תל). אגרותקודש הנ"ל ע' פה. ד"ה כל המרחם ה'תש"ט פ"י (סה"מ שם ע' 17). — ולהעיר אשר גבא"י הוא ר"ת אנא בכח גדולת ימינך (וראה מכתב כ"ה טבת ה'תשי"א — אגרותקודש ח"ד ע' קלח).
גמ"ח. . גם יחד: ראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה.
ומביאה הצלחה: ראה סה"מ תרנ"א שם (ע' קצב); מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 18. אגרותקודש הנ"ל ע' קלה) דגמ"ח בכתר (וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' לדה), דמשם נמשכת ההצלחה — ראה אוה"ת וישב (רעח, אב) עה"פ ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח.
אדר דבריא מזלי': תענית כט, ריש ע"ב.
ובגמ"ח. . ובנפשו: ראה סוכה מט, ב. ד"ה אשר ברא והמשכו ד"ה כל הנהנה תרפ"ט פ"ד ואילך ופ"ח ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א כג, א ואילך). וראה גם מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 4. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' לה ואילך).
השקולה כנגד. . כל המצוות: ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
מביאה לידי אחוה ושלום: פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
ומאחדת את כל בנ"י: ראה ד"ה אני בצדק אחזה פניך (בהקדמת הסידור (עם דא"ח) כא, סע"ד ואילך). — ולהעיר מזח"א יג, ב: מאן דחס על מסכני. . שליט על כל בריין דעלמא.
גמ"ח. . לעשירים: סוכה שם. (ואולי יש לפרש כן — עכ"פ ברמז — בזח"א שם). וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
וכולנו. . פניך: נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.
גמ"ח. . בעוה"ז: ריש מס' פאה. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 18. אגרותקודש הנ"ל ע' קלה) "דמצות אלו שאוכל פירותיהן בעוה"ז הם תלוים בג"ר והעיקר בבחי' כתר דמשם נמשך דוקא בעשי' כו', וזהו ענין גמ"ח שהוא בחינת רב חסד דא"א כו', וידוע דבכדי שיומשך למטה צ"ל נמשך ממדריגה עליונה יותר כו'", ולהלן שם (סה"מ שם ע' 19. אגרותקודש הנ"ל ע' קלו. ועד"ז הוא ג"כ בסה"מ תרנ"א שם ריש ע' קצד) "וי"ל לכן עי"ז אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז מפני שבבחינת מדה"ר לא יש מניעות ועיכובים כלל ונמשך עד למטה למטה", ומציין שם "וע' בלקו"ת פ' קרח ד"ה והנה פרח מטה אהרן כו' (נה, ג ואילך) בענין רב חסד דא"א כו'". וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים שם.
משנת הארבעים: ראה שיחות: ש"פ בא ח' שבט (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 200 ואילך), אור ליו"ד שבט, מוצאי יו"ד שבט, י"א שבט, י"ג שבט, ש"פ בשלח ט"ו בשבט וט"ז שבט — ה'תשמ"ט. ש"פ וארא ר"ח שבט, ש"פ בא ח' שבט ואור ליו"ד שבט — ה'תש"נ (סה"ש תש"נ ח"א ע' 250; 259 ואילך).
להסתלקותהילולא: ראה אגה"ק סי' ז"ך וביאורו וסי' כח.
קאי. . דרבי': ע"ז ה, ריש ע"ב. וראה פרש"י תבוא כט, ו. לקו"ש חל"ד ע' 160 ואילך. וראה המשך באתי לגני השי"ת פט"ז (סה"מ ה'שי"ת ע' 151). נתבאר בד"ה באתי לגני ה'תשכ"ו (סה"מ באתי לגני ע' קצג ואילך).
בכתוב: נתן ה'. . לשמוע: תבוא שם, ג. וראה שיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 7506). ש"פ וארא ר"ח שבט (ס"ד) וש"פ בא ח' שבט — ה'תש"נ (סה"ש תש"נ ע' 250. ע' 259 ואילך).
שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל: להעיר מרמב"ם הל' ממרים (פ"א ה"אב. שם פ"ב ה"ב ואילך), שמנהגות ש(הנהיגו ב"ד הגדול ו)פשטו בכל ישראל יש עשה ול"ת בקיומם. וראה בארוכה מכתב וא"ו תשרי ה'תש"נ (סה"ש שם ח"ב ע' 723 ואילך).
דדא. . משיחא: סידור האריז"ל במקומו. ובכ"מ.
תבוא. . לרינתי: תהלים פח, ג. וראה קונטרס משיחות שבת הגדול, ערב י"א ניסן ה'תשמ"ט ס"ט (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך). וש"נ.
שהם מתחדשים. . מלכותו: ברכת קידוש לבנה.
על שם כבוד מלכותו: כן הוא בסידור אדה"ז (סנהדרין מב, א. רא"ש שם. טואו"ח סתכ"ו. פע"ח שער ר"ח. סידור האריז"ל. סידור ר"י עמדין. ועוד).
251ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' אם כסף תלוה את עמי,
שנת ה'תנש"א. ברוקלין, נ.י.
הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב, אשר המלוה מלכה השנתית של החברה גמילות חסדים שומרי שבת תתקיים אי"ה במוצש"ק פ' משפטים, מבה"ח אדר, פ' אם כסף תלוה גו' —
ויה"ר שתהא בשעה טובה ומוצלחת, והרי גמ"ח ענינה טוב (לשמים ולבריות גם יחד) ומביאה הצלחה.
ובפרט אשר ה"ז מוצש"ק פ' שקלים — מצות מחצית השקל, שמרמז גם לכללות ענין הצדקה,
וה"ז גם מוצש"ק מברכים חודש אדר דבריא מזלי' דכאו"א מבנ"י, ויתירה מזה, כגירסת הרא"ש, דתקיף מזלי',
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח שהיא בממונו בגופו ובנפשו — אחדות כל עניני האדם, 252במצוה השקולה כנגד (ובמילא — גם מאחדת) כל המצוות,
שהיא גם מביאה לידי אחוה ושלום ומאחדת את כל בנ"י, שהרי גמ"ח הוא בין לעניים ובין לעשירים,
וכולנו כאחד ממשיך ברכנו אבינו באור פניך — עד למטה מטה, שהרי גמ"ח אדם אוכל פירותי' בעוה"ז.
והדגשה מיוחדת בכל הנ"ל בעמדנו בשנת ה'תשנ"א, אשר כפי שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל, יש בה הרמז: הי' תהא שנת אראנו נפלאות.
ויה"ר אשר כ"ז יחיש עוד יותר קיום היעוד בספר דוד, דדא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא —
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו — גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.
מצו"ב השתתפות בל"נ
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל
יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רמח (ס, ב).
יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז (ושם — דגם העבר נעשה טוב). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. פרשתנו (משפטים) ע' א'קנז. שם (עה"פ אם כסף תלוה) ע' א'קסא ואילך. ד"ה אלו דברים תרנ"א (סה"מ תרנ"א ס"ע קצג). ועוד), ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני). אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות.
אם כסף תלוה: ראה אוה"ת פרשתנו עה"פ (ע' א'קנא ואילך. שם כרך ח ע' ג'יז ואילך). ד"ה זה תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' קכג ואילך) ותרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' סא ואילך). ד"ה כי תשא ה'תשל"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' קעט ואילך).
הנהלת. . גמילות חסדים: מעלת גבאי צדקה — ראה ב"ב ח, ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. זהר ח"א רח, סע"א. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' רכב. — ולהעיר מכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) בסופו (סי' תל). אגרותקודש הנ"ל ע' פה. ד"ה כל המרחם ה'תש"ט פ"י (סה"מ שם ע' 17). — ולהעיר אשר גבא"י הוא ר"ת אנא בכח גדולת ימינך (וראה מכתב כ"ה טבת ה'תשי"א — אגרותקודש ח"ד ע' קלח).
גמ"ח. . גם יחד: ראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה.
ומביאה הצלחה: ראה סה"מ תרנ"א שם (ע' קצב); מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 18. אגרותקודש הנ"ל ע' קלה) דגמ"ח בכתר (וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' לדה), דמשם נמשכת ההצלחה — ראה אוה"ת וישב (רעח, אב) עה"פ ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח.
מחצית השקל. . הצדקה: ב"ב י, ב ובפרש"י שם. וראה ד"ה כי תשא ה'תשל"א הנ"ל.
אדר דבריא מזלי': תענית כט, ריש ע"ב.
ובגמ"ח. . ובנפשו: ראה סוכה מט, ב. ד"ה אשר ברא והמשכו ד"ה כל הנהנה תרפ"ט פ"ד ואילך ופ"ח ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א כג, א ואילך). וראה גם מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 4. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' לה ואילך).
השקולה כנגד. . כל המצוות: ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
מביאה לידי אחוה ושלום: פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
ומאחדת את כל בנ"י: ראה ד"ה אני בצדק אחזה פניך (בהקדמת הסידור (עם דא"ח) כא, סע"ד ואילך). — ולהעיר מזח"א יג, ב: מאן דחס על מסכני. . שליט על כל בריין דעלמא.
גמ"ח. . לעשירים: סוכה שם. (ואולי יש לפרש כן — עכ"פ ברמז — בזח"א שם). וראה שו"ע אדה"ז ריש הלכות הלואה.
וכולנו. . פניך: נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.
גמ"ח. . בעוה"ז: ריש מס' פאה. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 18. אגרותקודש הנ"ל ע' קלה) "דמצות אלו שאוכל פירותיהן בעוה"ז הם תלוים בג"ר והעיקר בבחי' כתר דמשם נמשך דוקא בעשי' כו', וזהו ענין גמ"ח שהוא בחינת רב חסד דא"א כו', וידוע דבכדי שיומשך למטה צ"ל נמשך ממדריגה עליונה יותר כו'", ולהלן שם (סה"מ שם ע' 19. אגרותקודש הנ"ל ע' קלו. ועד"ז הוא ג"כ בסה"מ תרנ"א שם ריש ע' קצד) "וי"ל לכן עי"ז אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז מפני שבבחינת מדה"ר לא יש מניעות ועיכובים כלל ונמשך עד למטה למטה", ומציין שם "וע' בלקו"ת פ' קרח ד"ה והנה פרח מטה אהרן כו' (נה, ג ואילך) בענין רב חסד דא"א כו'". וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים שם.
שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל: להעיר מרמב"ם הל' ממרים (פ"א ה"אב. שם פ"ב ה"ב ואילך), שמנהגות ש(הנהיגו ב"ד הגדול ו)פשטו בכל ישראל יש עשה ול"ת בקיומם.
דדא. . משיחא: סידור האריז"ל במקומו. ובכ"מ.
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו: תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה — סנהדרין צז, א. ב"ר פכ"ט, ג.
253ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ' אם כסף תלוה את עמי,
ה'תשנ"ב. ברוקלין, נ.י.
הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעונג קבלתי מכתבם מבשר טוב, אשר המלוה מלכה השנתית של החברה גמילות חסדים שומרי שבת תתקיים אי"ה במוצש"ק פ' משפטים, מבה"ח אדר ראשון, פ' אם כסף תלוה גו' —
ויה"ר שתהא בשעה טובה ומוצלחת, והרי גמ"ח ענינה טוב (לשמים ולבריות גם יחד) ומביאה הצלחה.
ובפרט אשר ה"ז מוצש"ק מברכים חודש אדר (ראשון) דבריא מזלי' דכאו"א מבנ"י, ויתירה מזה, כגירסת הרא"ש, דתקיף מזלי',
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח שהיא בממונו בגופו ובנפשו — אחדות כל עניני האדם, 254במצוה השקולה כנגד (ובמילא — גם מאחדת) כל המצוות,
שהיא גם מביאה לידי אחוה ושלום ומאחדת את כל בנ"י, שהרי גמ"ח הוא בין לעניים ובין לעשירים,
וכולנו כאחד ממשיך ברכנו אבינו באור פניך — עד למטה מטה, שהרי גמ"ח אדם אוכל פירותי' בעוה"ז.
וכל זה באופן של תמימות ושלימות — שהרי השנה היא שנת העיבור, שנקראת בתורה בשם "שנה תמימה", וחדשי' שלימים — תמימים ושלימים,
והדגשה מיוחדת בכל הנ"ל בעמדנו בשנת ה'תשנ"ב, אשר כפי שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל, יש בה גם הרמז: הי' תהא שנת נפלאות בכל מכל כל.
255ויקויים בהם, בתוככי כלל ישראל, תפילת וברכת משה רבינו (שהיא גם נתינתכח) בסיום וחותם מזמור צדי"ק שבספר דוד נעים זמירות ישראל, דדא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא:
ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו — יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם,
ומעשה ידינו כוננהו,
ויה"ר שבמיוחד — במעשה בית המקדש השלישי והמשולש, במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.
מצו"ב השתתפות בל"נ,
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל
יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רמח (ס, ב).
יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז מב"ר פ"ד, ו (ושם — דגם העבר נעשה טוב). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. פרשתנו (משפטים) ע' א'קנז. שם (עה"פ אם כסף תלוה) ע' א'קסא ואילך. ועוד); ד"ה אלו דברים תרנ"א (סה"מ תרנ"א ס"ע קצג) ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני). אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות.
אם כסף תלוה: ראה אוה"ת פרשתנו עה"פ (ע' א'קנא ואילך. שם כרך ח ע' ג'יז ואילך). ד"ה זה תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' קכג ואילך) ותרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' סא ואילך). ד"ה כי תשא ה'תשל"א (סה"מ מלוקט ח"ה ע' קעט ואילך).
הנהלת. . גמילות חסדים: מעלת גבאי צדקה — ראה ב"ב ח, ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. זהר ח"א רח, סע"א. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' רכב. — ולהעיר מכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) בסופו (סי' תל). אגרותקודש הנ"ל ע' פה. ד"ה כל המרחם ה'תש"ט פ"י (סה"מ שם ע' 17). — ולהעיר אשר גבא"י הוא ר"ת אנא בכח גדולת ימינך (וראה מכתב כ"ה טבת ה'תשי"א — אגרותקודש ח"ד ע' קלח).
גמ"ח. . גם יחד: ראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתו.
ומביאה הצלחה: ראה סה"מ תרנ"א שם (ע' קצב); מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 18. אגרותקודש הנ"ל ע' קלה) דגמ"ח בכתר (וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' לדה), דמשם נמשכת ההצלחה — ראה אוה"ת וישב (רעח, אב) עה"פ ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח.
אדר. . דבריא מזלי': תענית כט, ריש ע"ב.
אדר (ראשון): להעיר מהמבואר במק"א (לקו"ש חט"ז שיחה לפ' תצוה ז' אדר ס"ד ואילך — ע' 344 ואילך) אשר הענין ד"מרבין בשמחה" (תענית שם, סע"א) הוא גם באדר ראשון. ומזה מובן גם בענין "בריא מזלי'". וכן משמע לכאורה גם מלשון חז"ל (מגילה ו, ב במשנה) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים.
ובגמ"ח. . ובנפשו: ראה סוכה מט, ב. ד"ה אשר ברא והמשכו ד"ה כל הנהנה תרפ"ט פ"ד ואילך ופ"ח ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א כג, א ואילך. שם כה, ב ואילך. תרפ"ט ע' 90 ואילך. שם ע' 95 ואילך). וראה גם מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 4. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' לה ואילך).
השקולה כנגד. . כל המצוות: ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
מביאה לידי אחוה ושלום: פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
ומאחדת את כל בנ"י: ראה ד"ה אני בצדק אחזה פניך (בהקדמת הסידור (עם דא"ח) כא, סע"ד ואילך). — ולהעיר מזח"א יג, ב: מאן דחס על מסכני. . שליט על כל בריין דעלמא.
גמ"ח. . לעשירים: סוכה שם. (ואולי יש לפרש כן — עכ"פ ברמז — בזח"א שם). וראה שו"ע אדה"ז ריש הלכות הלואה.
וכולנו. . פניך: נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.
גמ"ח. . בעוה"ז: ריש מס' פאה. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע הנ"ל (סה"מ ה'תש"ט שם ע' 18. אגרותקודש הנ"ל ע' קלה) "דמצות אלו שאוכל פירותיהן בעוה"ז הם תלוים בג"ר והעיקר בבחי' כתר דמשם נמשך דוקא בעשי' כו', וזהו ענין גמ"ח שהוא בחינת רב חסד דא"א כו', וידוע דבכדי שיומשך למטה צ"ל נמשך ממדריגה עליונה יותר כו'", ולהלן שם (סה"מ שם ע' 19. אגרותקודש הנ"ל ע' קלו. ועד"ז הוא ג"כ בסה"מ תרנ"א שם ריש ע' קצד) "וי"ל לכן עי"ז אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז מפני שבבחינת מדה"ר לא יש מניעות ועיכובים כלל ונמשך עד למטה למטה", ומציין שם "וע' בלקו"ת פ' קרח ד"ה והנה פרח מטה אהרן כו' (נה, ג ואילך) בענין רב חסד דא"א כו'". וראה גם אוה"ת (יהל אור) לתהלים שם.
שנת העיבור: ולהעיר, אשר חודש העיבור הוא חודש אדר ראשון — רש"י ותוס' ר"ה יט, ב. ונפק"מ (גם) לנדר ולשבועה — שו"ת הרדב"ז ח"א סק"נ.
שנקראת. . "שנה תמימה": בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים יט, ח (ס"ד וס"ח — ע' סזח).
וחדשי' שלימים: ראה רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו: ושנה שיהי' בה שני חדשים אלו [מרחשון כסלו] מלאים היא שנקראו חדשי' שלימים.
שנתפרסם ונתפשט בתפוצות ישראל: להעיר מרמב"ם הל' ממרים (פ"א ה"אב. שם פ"ב ה"ב ואילך), שמנהגות ש(הנהיגו ב"ד הגדול ו)פשטו בכל ישראל יש עשה ול"ת בקיומם. וראה בארוכה קונטרס משיחות ש"פ נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך שנה זו ס"י ואילך (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 22 ואילך). וש"נ.
הי' תהא: באופן ד"בהוייתה תהא" — ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. שם יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב. ובכ"מ.
בכל מכל כל: נוסח ברכה הרביעית דברכת המזון. וראה ב"ב טז, סע"ב ואילך. ולהעיר, אשר "בכל מכל כל" הוא בגימטריא "קבץ" (ראה חידושי חת"ס לב"ב שם), שרומז על הגאולה.
נעים זמירות ישראל: שמואלב כג, א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (בתחילתה) — שאמר ה"זמירות (בשם כל) ישראל".
דדא. . משיחא: סידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש. ובכ"מ.
ויהי נועם. . כוננהו: תהלים צדי"ק טו"ב.
יהי רצון. . במעשה ידיכם: פרש"י עה"פ פקודי לט, מג. וראה גם פרש"י שמיני ט, כג. פרש"י עה"פ תהלים כאן. וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) סשי"ט.
ומעשה ידינו כוננהו. . בית המקדש השלישי: מדרש תהלים עה"פ.
גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' רמז תצט).
... בנוגע אייער שאלה צי פאָרען אין ארץ הקדושה ת"ו אָדער פאַרניצען די געלט אויף צו קויפען אַ ספר תורה.
לויט מיין מיינונוג וואָלט אי[ר] באַדאַרפט די געלט געבען צו אַ קרן גמילות חסדים, וואָס דענסטמאָל איז אין גרעסטען טייל די געלט בלייבט גאַנץ (וויילע זייער אַ קליינער פּראָצענט זיינען די וואָס באַצאָלען ניט קיין גמילות חסד) און דאָס דינט פאַר אַ דויערענדען זכות פאַר דעם וואָס גיט די געלט, און אין דעם קען זיי[ן] צוויי אופנים, צו געבען די געלט ספּעציעל פאַר אַ גמ"ח קרן אין ארצנו הק' ת"ו אָדער סתם, ד.ה. סיי פאַר אה"ק ת"ו און סיי פאַר חוץ לארץ, און אויב איר ווילט קענט איר אַריינגעבן די געלט אין איינע פון די קרן גמ"ח וועלכע געפינען זיך אין מיין מזכירות.
און השי"ת זאָל אייך געבען און וועט אייך געבען אריכות ימים ושנים טובות אַז איר זאָלט קענען פון צייט צו צייט מוסיף זיין צו דעם קרן גמ"ח סיי פון אייגענע און סיי 256פון די געלט וואָס איר וועט נעמען פאַר דעם צוועק פון אייערע קינדער און פריינד שיחיו.
(ממכתב כ"ג אד"ר, תשי"ד)
אין ענטפער אויף אייער בריף פון יום ב', אין וועלכען איר שרייבט וועגען אָפּשליסען דעם קאָנטראַקט און וועגען היתר עיסקא.
דעם נוסח פון דער היתר עיסקא קען מען געפינען אין אייניגע ספרים און פון זיי אין דעם קיצור שולחן ערוך בהוצאת הרב פעלדמאַן, אין אייער פאַל פון אַ קאָנטראַקט איז דאָס לייכטער איידער אַ סתם הלואה, און אויב איר וועט ניט געפינען דעם נוסח קען מען צושרייבען די ווערטער "ע"פ היתר עיסקא" וואָס דאָס וועט גענוגענט זיין ביז אַ רב וועט צוזאַמענשטעלען אַ גענויעם נוסח, און אויב די ווערטער "ע"פ היתר עיסקא" קען זיין אָנגעשריבען אויף דעם קאָנטראַקט איז אַודאי גוט, אויב צוליב וועלכען עס איז טעם קען דאָס ניט זיין אָנגעשריבען אויף דעם קאָנטראַקט, קען מען אָנשרייבען אויף אַ באַזונדער פּאַפּיר, "אַז דער קאָנטראַקט צווישען דעם און דעם וועלכער איז געמאַכט געוואָרען אין דעם און דעם טאָג, איז דאָס על פי היתר עיסקא, ועל זה באע"ה יום לחדש שנת פה עיר, נאום נאום — און דערנאָך זאָל שטיין געשריבען — בפנינו עדים חתומים מטה נעשה ענין הנ"ל ובפנינו חתם פב"פ ופב"פ, בחתימת ידם ממש נאום פב"פ עד, ונאום פב"פ עד". . .
(ממכתב י"ב אד"ר, תשי"ז)
... לשאלתו אודות להשיג הלואה ולהשקיע בנכסי דלא ניידי,
בכלל לא נראה לי — בנוגע לפועל, יתייעץ בידידים מבינים. . .
(ממכתב כ"א מנ"א, תשמ"ו)
—————— ——————
הערות
עמוד 241
- *. מענה לשאלה: איך אפשר להיות התראה על העונש דגיהנם והרי אי אפשר להסביר ענין הגיהנם. המו"ל.
עמוד 242
- 1. יום שלישי : שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סרמ"ח (ס, ב).
- 3. שהוכפל. . טוב : ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים ה'תש"ט ע' יח (השני). מכתב ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין רש"י לבראשית (א, ז) בסופו — דגם העבר נעשה טוב.
- 2. יום. . טוב : ראה אוה"ת בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (ע' א'קנז. א'קסא ואילך).
- 4. אם כסף תלוה : ראה אוה"ת עה"פ. ד"ה זה בסה"מ תרכ"ז (ע' קכג ואילך) ותרכ"ט (ע' סא ואילך ).
- 5. הנהלת. . חסדים : מעלת גבאי צדקה — ראה ב"ב ח, ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ו. זח"א רח, סע"א. לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' רכב. — ולהעיר מכש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי' תל).
- 6. גמ"ח. . גם יחד : ראה פיה"מ להרמב"ם שם. סה"מ תש"ט שם.
- 8. ומביאה הצלחה. . ממשיך ברכנו. . יחיש עוד יותר : ראה "הכרע כל הדברים" (רמב"ם הל' תשובה רפ"ט. סוף שיעור דש"ק זה).
- 7. ומביאה הצלחה : ראה בסה"מ שם דגמ"ח בכתר, דמשם נמשכת ההצלחה (אוה"ת וישב רעח, א).
- 9. מחצית השקל. . הצדקה : ב"ב (י, ב) ובפרש"י שם. ועיי"ש במפרשים דשאלת משה בזה דוקא וכו', כן — ההמשך והשייכות לשאלו את שלמה (שלאח"ז בש"ס). ועוד.
- 10. אדר. . דתקיף : תענית כט, ב.
- 11. ובגמ"ח. . ובנפשו : ראה סוכה מט, ב. ד"ה אשר ברא והמשכו ד"ה כל הנהנה תרפ"ט פ"ד ואילך ופ"ח ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א כג, א ואילך). ולהעיר מהמשך מים רבים תרל"ו ספמ"ח.
- 12. ובגמ"ח. . אחדות : פרש"י ברכות ח, א ד"ה פדה בשלום.
- . בהוצאה החדשה תשנ"ב — ע' סט ואילך. המו"ל.
עמוד 243
- 13. השקולה כנגד כל המצוות : ב"ב ט, א. ירושלמי פאה פ"א ה"א. תניא פל"ז. וראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב.
- 14. שהיא גם. . כל בנ"י : ראה ד"ה אני בצדק אחזה פניך (בהקדמת סידור אדה"ז עם דא"ח). — ולהעיר מזח"א יג, ב: שליט על כל בריין דעלמא.
- 15. גמ"ח. . לעשירים : סוכה שם. (ואולי יל"פ כן — עכ"פ ברמז — בזח"א שם, ריש ע"ב). וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
- 16. וכולנו. . פניך : נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.
- 17. גמ"ח. . בעוה"ז : ריש מס' פאה.
- *. נדפסה בלקו"ש חכ"ו ע' 412. ובלה"ק — בלקו"ש חל"א ע' 235. המו"ל.
- 18. דדא. . משיחא : סידור האריז"ל. ובכ"מ.
- 19. רצית ה' ארצך : דשייך לשמיטה (מדרש תהלים ס' פה: עשו שמיטין).
- 20. רצית. . לנו : תהלים פה, ב. שם, יג. שם, יו"ד. שם, ח.
- 21. וראו כל בשר : ישעי' מ, ה.
- 23. על שם כבוד : כן הוא בסידור אדה"ז (סנה' מב, א. רא"ש שם. טואו"ח סתכ"ו. פע"ח שער ר"ח. סידור האריז"ל. סידור ר"י עמדין. ועוד).
- 22. שהם. . מלכותו : ברכת קידוש לבנה.
מדרש תנחומא, יתרו י׳ - הטקסט מספריא
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת (משלי כב, כ). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נְחֶמְיָה: זוֹ תּוֹרָה שֶׁאוֹתִיּוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּשִׁים, אָלֶ״ף בֵּי״ת גִּימֶ״ל. וְהַכֹּל הָיָה מְשֻׁלָּשׁ: תּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. מִשְׁנָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. הַסַּרְסוּר מְשֻׁלָּשׁ, מִרְיָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. תְּפִלָּה מְשֻׁלֶּשֶׁת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. קְדֻשָׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ. יִשְׂרָאֵל מְשֻׁלָּשִׁין, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. מֹשֶׁה, אוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁלָּשִׁין. מִשֵּׁבֶט לֵוִי, שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁלָּשִׁים. מִזֶּרַע מְשֻׁלָּשׁ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. בְּחֹדֶשׁ מְשֻׁלָּשׁ, נִיסָן אִיָּר וְסִיוָן. עַל הַר סִין שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁלָּשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין. לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים נִתְקַדְּשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶת יָמִים.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה: לְעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁי חָבִיב, אָדָם הוֹלִיד שְׁלֹשָׁה בָּנִים, קַיִן הֶבֶל שֵׁת. שֵׁת חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם (בראשית ה, א). וּכְתִיב: וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ (בראשית ה, ג) לְנֹחַ שְׁלֹשָׁה בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ו, י). אַף עַל פִּי שֶׁיֶּפֶת הַגָּדוֹל, לֹא זָכָה לִגְדֻלָּה אֶלָּא שֵׁם. שְׁלֹשָׁה בָּנִים לְעַמְרָם, מִרְיָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, וּכְתִיב: לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ (תהלים קו, כג). בַּשְּׁבָטִים, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי, לֵוִי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי (דברים י, ח). בַּמְּלָכִים, שָׁאוּל דָּוִד שְׁלֹמֹה, שְׁלֹמֹה חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ (דה״א כט, כג). בֶּחֳדָשִׁים, הַשְּׁלִישִׁי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי.
וְלָמָּה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם? לֹא כָּךְ אָמַר לְמֹשֶׁה, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה (שמות ג, יב). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם: מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁעָמַד מֵחָלְיוֹ. אָמַר אָבִיו: נַמְתִּין לוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ מִן הַחֹלִי, וְאַחֲרֵי כֵן אוֹלִיכֶנּוּ לְבֵית הָרַב לִלְמֹד תּוֹרָה. אַף כָּךְ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ בָּהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין מִן הַשִּׁעְבּוּד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁיִּתְרַפְּאוּ, וְאַחֲרֵי כֵן אֶתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
משנה תורה, הלכות מתנות עניים י׳:ו׳ - הטקסט מספריא
הכופה אחרים ליתן צדקה ומעשה אותן שכרו גדול משכר הנותן שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועל גבאי צדקה וכיוצא בהם אומר ומצדיקי הרבים ככוכבים.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
משנה אבות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
מצוטט ב־3 עמודים
אגרות קודש 3
- כרך כו ‹ ט'תתקכה לקו"ש חל"ו ע' 253
- כרך כו ‹ ט'תתקכו לקו"ש חל"ו ע' 253
- כרך כו ‹ ט'תתקפב לקו"ש חל"ו ע' 241

