יתרו

237יתרו

... נהגנו כאן לכתוב - בהשמטת אות. ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח ספ"ה. וש"נ. ואכ"מ.

(ממכתב ח' מרחשון, ה'תשי"ג)

... בכל מקום שכתב שם הבורא באידיש וה"ה באנגלית, יש לכתוב גט, ולא בשלימות, שלפ"ד כמה מאחרונים חל על זה קדושת השם. . .

(ממכתב כ"א אייר, תשי"ד)

... הערה כללית: מעולם תמיהני על שאין נזהרים לכתוב ולהדפיס G-d, ולא 238התיבה במילואה (להש"ך — יו"ד סי' קעט סקי"א — לכתחילה, ולכמה אחרונים גם בדיעבד).

(ממכתב ט' כסלו, תשכ"ד)

... בכבוד ובברכה — שע"פ סיום מס' שבת^* — יתעסקו מתוך (שבת) מנוחה ומתוך הרחבה וגדלות (כהנהגת בי ריש גלותא) במצות ובהכנות להן, כדי לטהר אשה — זו כנסת ישראל — לבעלה — זה הקב"ה ע"י שיהיו כל עשיותיהם במדידה דמצוה (בעניני מצוה) ואפילו בהתעסקותם בעלמא — יעשו מזה דיני תורה (שבעל פה) וכביאור חז"ל (בתושבע"פ) בהנהגת בכל דרכיך דעהו, ובברכת כוח"ט.

(ממכתב ימי הסליחות, תשכ"ד)

במענה על מכתבו. . הנה מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה שאין מדרכי בזה, ומובן ג"כ שאם לא יושמטו מהדפוס מה שלפי דעתי יכול להביא למכשול הרי אין רשות גם להזכיר שראיתי את הכתב יד בכדי שלא יתפרש הדבר שגם לי חלק בהמכשול. . .

הערות:

ובהקדמה, א) בספרים הנכתבים בשפה המדוברת, היינו שהם נועדים גם בשביל האיש הפשוט, יש להשמיט כל הענינים שלפי הבנת איש הפשוט יעוררו אצלו רגש של זלזול בענינים דתורה ומצות.

ב) יש להשמיט כל הענינים הדורשים ביאור רחב או עמוק, שבמילא אי אפשר להביאם בספר זה.

ג) יש להשמיט כל ענינים שאצל הקוראים הפשוטים מתפרש זה אשר ישנן שתי תורות או כמה תורות אצל בני ישראל, היינו כל עניני מחלוקת וכו'.

ד) יש לברר התבן מן הבר, היינו שלא לערב ענינים חילוניים לגמרי, כיון שהקורא משוה להם את שאר הענינים שבספר.

ה) יש להשמיט כל הענינים התלוים במפלגה. היינו שמפלגות השונות בישראל דנים ומחולקים בהם. ובהתאם לכל הנ"ל הנני בא על סדר העמודים. . .

239עמוד ז': דריי שטערן. הנה עמא דבר שאין מבחינים בין גדולים לקטנים וכו' ובמילא יש לכתוב "ווען עס ווערט נאַכט" וכיו"ב.

עמוד ח': קידוש על חלב, הנה אף שיש למצוא סמיכות לזה, אבל דבר תמוה הוא ביותר, ובברכי יוסף ושערי תשובה — והובאו במשנה ברורה בסימן ער"ב — פסקו בפירוש שאין לעשות קידוש והבדלה על חלב.

עמוד יו"ד: עיין בסי' רפ"ה, שהמצוה היא להעביר הסדרה בעש"ק, ורק באונס עושים זה בשבת.

בעמוד הנ"ל: הנה יש שבתים בשילהי קייטא שאומרים שני פרקים בשבת אחת.

עמוד י"א: להשמיט ע"ד הבדלה על חלב, וכן להוסיף בסדר הבדלה שאומרים הנה אל ישועתי.

עמוד י"ג: איסור הוצאה היא גם מכרמלית ולא רק מרשות הרבים. כן מה שהוא מפרש אופן עשיית העירוב יש להשמיט. כי הלכות עירובין מסובכים ביותר ולא כמו שיבין הקורא במה שכתב, וה"ה בנוגע לערובי תחומין שכיון שאין ענינו כ"כ בספר הזה יש להשמיטו, כיון שלהעיר מצרפין ג"כ הבתים שמחוץ לעיר וכו' וכמה פרטים בזה.

עמוד י"ד: מה שכותב ששמאי הזקן הוא בית שמאי, אינו מובן, כי המדובר הוא בהלל ושמאי עצמם ולא בתלמידיהם.

עמוד ט"ו: שהשבת הוא לכל בני אדם, הנה זהו היפך הדין דעכו"ם ששבת חייב מיתה, ולכן יש להשמיטו, וכן את הסיפור דתבלין יש לנו ושבת שמה שאיש הפשוט לא יבינו.

עמוד ט"ז י"ז וי"ח: יש להשמיט כל הענין דסמבטיון, כיון שמקומו תלוי במחלוקת גדולה ולא כמו שכותב בפשיטות שזהו בדרום דמדינת עטיאפי וגם בהספורים דמסעות ר' גרשון, הרבה מערערים עליו, ובפרט במה שמסיים לא תבערו אש ומפרשו כפירוש הקראים.

עמוד כ': למחוק מלת "גענויע" כי מולדנו הוא מולד האמצעי ולא האמיתי. מפטיר דשבת ראש חדש מתחילין וביום השבת ולא ובראשי חדשיכם וכן להשמיט התיבה "פרומע" כיון שזהו מנהג המובא בשו"ע. . .

(ממכתב כ"א אייר תשי"ד)