שיחה ב

הערות

עמוד 70

1. 1. או"ח סי' ש ס"ג. והוא ממג"א שם.
2. 2. ולהעיר ממ"ש המהרי"ל (אחי אדה"ז) בשארית יהודה (חאו"ח ס"ו. נעתק בהוספות לשו"ע אדה"ז קה"ת ח"א ע' 52 [356]): שמעתי מפי קדשו (דאדה"ז) פעמים רבות דכל ספק (בשו"ע) העמיד בתוך חצע"ג ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו. וראה קונטרס השלחן (להררא"ח נאה) מבוא ס"ח. ואכ"מ. — וראה לקמן הערה 46.
3. 3. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"א ס"א (מטושו"ע שם) לענין סעודה שלישית: "החכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית".
4. 4. להעיר מלשון התוס' (מנחות ה, ב) "אינו אלא מצוה מן המובחר בעלמא". אבל כיון שבדרך כלל לשון זו מורה להיפך (כבפנים), לכאורה לא הו"ל לאדה"ז לנקוט לשון זו בשו"ע שלו שצ"ל בלשון ברורה.
5. 5. ובנדו"ד, מכיון שסעודה זו היא מצוה מן המובחר, א"כ מדוע לא אמרינן גם בזה "החכם עיניו בראשו" להקדים סעודה ג' בשביל שיאכלו סעודה זו כראוי.
6. 6. שבת קיז, סע"ב.
7. 7. פרשתנו טז, כה. וראה מכילתא שם. ועוד.
8. 8. ראה לבוש או"ח ר"ס רצא. ט"ז סתרע"ח סק"ב. ועוד (וראה תו"ש פרשתנו שם ובמילואים סט"ז. וש"נ). — אבל בשו"ע אדה"ז ר"ס עדר "ורמז לזה כו'". ואכ"מ.
9. 9. שבת קיט, ב.
10. 10. ובב"י לטור סי' ש שם (משבלי הלקט): משל שמלווין את המלך ביציאתו כשם שמלווין אותו בכניסתו. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"א.
11. 11. וכן משמע לכאורה בפרש"י שבת (קיח, א ד"ה אכלי'): "ולא תצטרך לאכול בלילה, ואע"ג דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שולחנו במוצ"ש כו'", ומשמע דסידור השולחן היינו גם חיוב אכילת סעודה (אבל ראה לקמן הערה 17). וראה גם רדב"ז לרמב"ם הל' מתנות עניים (פ"ט הי"ג) "ואע"ג דמצוה לאכול במוצ"ש כמי שמלווה את המלך כו'".

עמוד 71

1. 12. ראה גם מחצית השקל למג"א סי' רדע סק"ב.
2. 13. הל' שבת פ"ל ה"ה.
3. 14. וכבר תמה בב"ח לטאו"ח כאן, למה לא הביא הטור דין זה גם לענין ליל שבת, וכ' דאולי נכלל בדברי הטור סי' רסב. ע"ש.
4. 15. וראה גם טושו"ע ושו"ע אדה"ז ר"ס רסב .
5. 16. ראה שבת קיח, ב. רמב"ם שם ה"ז ואילך. טאו"ח סי' רמב. שו"ע אדה"ז שם (בריש הסימן). ועוד.
6. 17. אלא שמזה גופא מובן שצ"ל גם סעודה (דדוחק גדול לומר שיש חיוב לסדר השולחן מבלי לאכול משהו), אבל אין הכרח שזהו טעם הסעודה, כדי ללוות כו'. והרי לא מצינו שסעודת ליל שבת נק' "מלוה מלכה" (כמלווה את המלך בכניסתו). ומה שסעודת מוצ"ש נק' "מלוה מלכה", י"ל לפי שזמן לוויית המלך "ביציאתו" הוא בעת סעודה זו. ולהעיר ממ"ש באלי' רבה כאן (סק"א) שאם נמשך סעודה ג' עד אחר חשיכה א"צ לאכול עוד סעודה רביעית.
7. 18. סי' ש ס"א. והוא כט"ז שם. — וגם לדעת הב"ח שם, ש"יסדר שולחנו" היינו הכנת מאכלים כמו לסעודה גמורה (ע"ש), אין הכוונה ב"יסדר שולחנו" לחיוב אכילת סעודה זו, אלא רק הכנת הסעודה.
8. 19. ל' אדה"ז שם.
9. 20. ראה פרשתנו טז, ח וברבינו בחיי שם. ועוד.
10. 21. שבת קיח, א.
11. 22. ביאורי הגר"א לשו"ע שם. וראה גם מחזיק ברכה שם סק"א (הובא בשע"ת שם). ועוד. — ובסי' האריז"ל (ר' שבתי. ועד"ז בקול יעקב) במקומו: ויסדר שולחנו בב' ככרות כו'.
12. 23. ר"ה ט, א. וש"נ. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א ס"ד.
13. 24. כאן ס"ב, והוא ע"פ הט"ז שם. אלא שבט"ז כ' רק "אחר שיצא המלך", ובאדה"ז מוסיף ומדגיש "אחר שיצא מן העיר".
14. 25. להעיר מרש"י שבת קנ, ב ד"ה המבדיל. וראה פסחים קג, א.
15. 26. שערי תשובה לסי' ש שם (ממחזיק ברכה שם סק"ב).
16. 27. ראה פע"ח שער השבת קרוב לסופו. סי' האריז"ל שם.
17. 28. פרשתנו טז, ח. שם, יג. כא.
18. 29. דמ"ש (שם, ח. שם, יב) דבערב אכלו בשר ובבקר לחם, בפשטות בא לשלול רק שלא יאכלו בשר בבוקר (כדחז"ל יומא עה, ריש ע"ב), אבל לחם אכלו גם בערב, שהרי עיקר הסעודה בפת. ועכצ"ל כן לפי הדיעות שהשליו דפרשתנו הי' רק לזמן קצר (תנא דבי אליהו רבה פי"ב. תוס' ערכין טו, ב. ריב"א פרשתנו טז, יג. ועוד).
19. 30. פרשתנו טז, כב.
20. . בשו"ע אדה"ז כאן (סי' ש סוס"א) "כמו בכניסתו כמו שנת' בסי' רמ"ב". והוא טה"ד וצ"ל (כמו שנתקן בלוח התיקון בהוצאת קה"ת) "רס"ב", ע"ש. וראה גם ב"ח וט"ז כאן.

עמוד 72

1. 30. פרשתנו טז, כב.
2. 31. ראה בכ"ז רבותינו בעה"ת שם. טור או"ח סרצ"א בשם "ירושלמי במכילתא" (ובמרדכי שצויין בב"י שם איתא "במכילתין"). וראה יפ"ת (השלם) לב"ר פי"א, ב. פי' זה ינחמנו למכילתא פרשתנו (טז, ה) ופ' יתרו (כ, יא). ועוד.
3. 32. ולדעת ר' חדקי' (שבת קיז, סע"ב) — ג' סעודות (ליום השבת). וראה מושב זקנים שבהערה הבאה.
4. 33. וכן מפורש בחזקוני פרשתנו (טז, כג) "והוא הדין לסעודת מוצאי שבת". וראה גם מושב זקנים (מבעה"ת) עה"ת (שם, ה). ועוד. שבת של מי (לשבת קיח, א) בשם ס' צבי קודש (ולהעיר מל' אדה"ז בשו"ע או"ח סרצ"א ס"ז). — וראה לקמן הערה 40.
5. 34. ראה הנסמן בהערה 31. ובמושב זקנים עה"ת שם "וכי לא היו מקיימין ג' סעודות". ובפרט להדיעות (נסמן לעיל הערה 8) שהוא חיוב מה"ת.
6. 35. במושב זקנים עה"ת בתי' הראשון, שאכלו של מוצ"ש בשבת (ע"ד הא דשבת קיח, א במתפרנס מן הצדקה — הובא לעיל ס"ב). אבל למסקנתו אכלו גם במוצ"ש. ע"ש.
7. 36. ב"ר שם. וראה גם מכילתא יתרו שם.
8. 37. בראשית ב, ג. ובפרש"י שם (וכן בפרש"י יתרו שם).
9. 38. וכ"ה לפי פי' הזהר (ח"ב פח, א. ועד"ז בזהר פרשתנו סג, ב): ויברך אלקים את יום השביעי. . מה ברכתא אשתכח בי'. . כל ברכאן כו' ביומא שביעאה תליין כו' מתברכאן מיני' כל שיתא יומין כו'. וראה הערה 44.

עמוד 73

1. 39. אלא שיש דיעות שגם חצי עומר זה נתברך ועשו ממנו ב' לחמים (ראה בעה"ת שבהערה 31). וי"א שירדו ב' עומרים לשבת מלבד העומר דיום ששי (ראה יפ"ת ופי' זה ינחמנו שם. ועוד). ואכ"מ.
2. 40. להעיר מש"ך עה"ת פרשתנו עה"פ (טז, כה) "אכלוהו היום", כי הוא "מנה של שבת ואין ראוי לאכלו בחול". ע"ש (ועד"ז בספורנו שם. ועוד). — וע"פ המבואר בפנים נמצא, שגם במוצ"ש אכלו "מנה של שבת", עם כל הסגולות דאכילת שבת.
3. 41. פרשתנו טז, כד. וראה חזקוני הנ"ל הערה 33.
4. 42. בראשית שם.
5. 43. יתרו שם.
6. 44. ראה סי' האריז"ל (קול יעקב) במקומו, ש"צריך לשמוח בסעודה זו כמו בסעודת שבת כי בסעודה זו יש בה ג"כ הארת שבת", וע"י סעודה זו (שהיא "סעודה ד'") נמשך "אור קדושת סעודות שבת לכל סעודות ימי החול" (ל' שער הכוונות ענין ויהי נועם. ועד"ז בסי' האריז"ל שם. פע"ח ש' השבת פכ"ד). וראה זח"ב (פח, א) שהובא בהערה 38 (וממשיך שם, "לסדרא פתורי' תלת זמני. . ותשרי ברכתא עלי' כל שאר יומי דשבתא").
7. 45. ועפ"ז מובן עוד יותר מ"ש באלי' רבה הנ"ל הערה 17.
8. 46. וי"ל שזהו גם הטעם שהעמידו אדה"ז בחצע"ג (ראה לעיל הערה 2) — כי כיון דהוי "מצוה מן המובחר" דכללות מצות ג' סעודות אולי ראוי להקדים סעודה ג' כו'. וי"ל שמטעם זה גופא נקט אדה"ז לשון "מצוה מן המובחר" להדגיש טעם ספיקו כו'. ולהעיר מפתח הדביר לשו"ע או"ח סי' ש' סק"א.

עמוד 74

1. 47. לטאו"ח סי' ש משבלי הלקט ("ובסידורים מפרש").
2. 48. מדרש רבה שצויינו לקמן הערה 51. ועוד. וכ"ה באלי' רבה או"ח שם אות ב (ממטה משה).
3. 49. שם אות ג.
4. 50. ל' הלבוש או"ח שם.
5. 51. ב"ר פכ"ח, ג. ויק"ר פי"ח, א. תוד"ה והוא (ב"ק טז, ב). זח"א סט, א. קכו, סע"א (מהנ"ע). שם קלז, א (מהנ"ע). זח"ב כח, ב. ועוד. — וראה לקו"ש חי"ח ע' 248. וש"נ.
6. 52. ובמעבר יבק שפת אמת (מ"ב) פ"ו מביא דיעות חלוקות, אם נהנה רק מסעודת שבת, או מיין הבדלה לבד, או שאינו נהנה כלל מאכו"ש. ובאלי' רבה לכאורה מצרף ב' דיעות, דמזה שכ' ש"לכך אינו נפסד" משמע דס"ל (כדעת הזהר — ח"א קלז, א הנ"ל) שאינו נהנה מאכו"ש כלל (כי הוא למעלה מאכו"ש כו'), ולאידך, הרי קאי שם על דברי הלבוש, ששם מפורש שנהנה מסעודת מוצאי שבת.
7. 53. ראה מעבר יבק שם הדיעה שנהנה רק מסעודת שבת.
8. 54. זח"ב פח, ב. וראה תו"א ר"פ ח"ש. פרשתנו סה, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
9. 55. וראה סידור יעב"ץ זמירות למוצאי שבת, כי סעודה זו "אין בה אכילה גמורה. . שהיא נאכלת על השובע ואין אוכלים אותה אכילה גמורה באופן שאין הנאה מגעת לעצמות האחרים כי אם לזה כי לא לאכילה הוא צריך רק מכוונת המצוה הוא נהנה ולא מגשמיות האכילה שאיננה נמצאת בכאן ואינה נעשית כ"א לשם מצוה בלבד". אבל לכאורה, גם סעודות שבת כשנאכלות כדבעי הן רק לשם מצוה ואין בה פסולת כו' (ראה הנסמן בהערה הקודמת).
10. 56. ש"ך עה"ת קדושים יט, כג. וראה לקו"ת ר"פ קדושים. אוה"ת נח מו, א.
11. 57. ראה מכילתא (ומדרש הגדול) תשא לא, יג. וראה ברכות נז, ב. ר"ה לא, א. מדרש לקח טוב תשא שם. אוה"ח שם. ועוד. — וראה בארוכה לקו"ש ח"ל ע' 125 ואילך, שזוהי כוונת הרמב"ם בסוף הל' שבת. ע"ש.

עמוד 75

1. 58. ראה לעיל הערה 40, 44. וראה לקוטי לוי"צ אגרות קודש (ע' רנו) ע"ד הקבלה.
2. 59. ישעי' כה, ח. משנה סוף מו"ק. ועוד.