שיחה ב

הערות

עמוד 24

1. 1. הל' אישות פט"ו הט"ז.
2. 2. ראה לקמן סעיף ו ובהערות שם, שעיקר ציווי פו"ר נאמר בפרשתנו.
3. 3. י"ג "מישראל" (וע"ד ל' הרמב"ם שבהערה 22. ועוד) — ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם הוצאת פרענקל.
4. 4. ראה הגהות הרמ"ך לרמב"ם שם. מעשה רוקח שם.
5. 5. יבמות סב, ב.
6. 6. קהלת יא, ו.
7. 7. יבמות שם.
8. 8. ומובן שאין לבאר שהוא ע"ד שמצינו בכללי הרמב"ם (ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ד) שדרכו לכתוב דבר היותר מתקבל, ובפרט בעניננו שגם בגמ' נלמד מכתוב שהודגש בו טעם, ולכן כ' הרמב"ם מדילי' טעם פשוט יותר — כי טעם הרמב"ם "שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם" לכאורה אינו טעם (מספיק) כלל בהלכה לחייבו במצוה (מד"ס), משא"כ בגמ' שלמדין מכתוב שנאמר בסגנון של הוראה וציווי.
9. 9. העמק שאלה לשאילתות שאילתא קסה אות ג. וראה בארוכה שדי חמד כללים מערכת וא"ו כלל יד.
10. 10. קהלת שם. ועד"ז ברש"י יבמות שם ד"ה אי זה יכשר: איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים. וברשב"ם ב"ב צא, א ד"ה כדרבה: לפי שהי' ירא שמא ימותו בניו כו'. ע"ש. ובקה"ר עה"פ בדברי ר"נ: אינך יודע איזה בנים מתקיימין לך אם של נערותך אם של זקנותך אם שניהם כאחד טובים. ובאבות דר"נ פ"ג, ו "אם שניהם יתקיימו בידך".
11. . שקיהל חכמות רבות. . וי"א שהי' אומר כל דבריו בהקהל (רש"י ריש קהלת — ולכאורה זהו יותר מ"בקהל". וראה ר"פ ויקהל. ומנ"ל לרש"י זה?). [מקורו דרש"י הוא בקה"ר בתחלתה "שהיו דבריו נאמרין בהקהל". וראה יל"ש ריש קהלת. ובאבודרהם (בשם אבן הירחי) "כי שלמה בחג אמרו בהקהל כמ"ש במועד שנת השמיטה בחג הסוכות גו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בירח האתנים בחג וגו' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל". אבל צ"ע מנ"ל בפשש"מ שהיו דבריו סתם ב"הקהל" לאו דוקא בחה"ס דשנת הקהל. וראה מדרש לקח טוב ר"פ דברים: לפי שהי' קהלת מקהיל קהילות בישראל כו'].

עמוד 25

1. 11. בהגהות הרמ"ך שם בהמשך לדברי הגמ' כי לא תדע הזה יכשר: דחייש למיתת הראשונים ונמצא שלא קיים המצוה.
2. 12. להעיר שבקה"ר שם במאמר ר"י אינו מביא סיום הכתוב "אם שניהם כאחד טובים". ולאידך באבות דר"נ הובא זה בלשון ר"י "כי אינך יודע אם שניהם יתקיימו בידך אם שניהם כאחד טובים שנאמר בבוקר זרע את זרעך" (וראה ב' הנוסחאות באבות דר"נ). ובב"ר פס"א, ג במאמר ר"י לענין נתינה לעני נקט הטעם שבכתוב לא בתור ראי' מהכתוב אלא כחלק מלשונו, ולא הביא בכלל רישא דקרא. וראה זח"א קפח, א. זהר חדש רות (פט, רע"ג).
3. 13. ובזה אין מקום לכאורה לחשש דהכנסת צרה לביתו — "לעשות את זו צרה לזו" (ל' רש"י אחרי יח, יח), כיון שהוי ספק בקיום מ"ע דאורייתא, משא"כ להטעם השני הנ"ל שאין מקום לזה. כפשוט.
4. 14. ראה בעל המאור יבמות שם. רא"ש שם פ"ח ס"ט. דרישה לטור אה"ע ס"א סק"ט.
5. 15. ראה מקור חסד לספר חסידים סי' שעו שמביא ראיות מכ"מ שגם לפני חדר"ג לא הי' מנהג בנ"י (ובפרט גדולי ישראל) לישא שתי נשים.
6. 16. יבמות שם.
7. 17. וכ"ה ברי"ף שם. וראה בעל המאור ורא"ש שם (ומעשה רוקח שבהערה 31). וראה שו"ע אה"ע שם ס"ח ובנ"כ.
8. 18. והא דבועז שהי' ירא שמא ימותו בניו (שהיו יותר משנים) — רשב"ם ב"ב שם — וכולם מתו בחייו — אין מזה הכרח שהוא חיוב (ראה בהנסמן בהערה שלאח"ז).
9. 19. יבמות כו, ב ותוס' שם. תוד"ה וחכ"א — ריש יומא. וראה שדי חמד שם. ולהעיר מערוך לנר ליבמות סא, ב ד"ה דלאו בת בנים.

עמוד 26

1. 20. וכן בסמ"ג מ"ע מט.
2. 21. לז, א — במשנה. והביאו הרמב"ם בהל' סנהדרין פי"ב ה"ג. וראה גם רמב"ם שבהערה הבאה.
3. 22. וברמב"ם הל' רוצח כו' ספ"א "וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו".
4. 23. ספ"ג.
5. 24. כמ"ש במגיד משנה כאן ושם ה"ז.
6. 25. ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ה — שהרמב"ם מעתיק לשון הגמ'.
7. 26. להעיר מהשינויים במדרשים הנ"ל הערות 10, 12: בקה"ר מביא רק ל' הכתוב (ע"ד ל' הגמרא); באבות דר"נ "אלא שא אשה והוליד בנים ובנות והרבה פרי' ורבי' בעולם"; בב"ר שם בסופו "ר' דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אם היו לך בנים בנערותך קח לך אשה בזקנותך והעמד בנים וממי אתה למד מאברהם כו'", ומשמע שהוא לימוד בפ"ע, ואינו מטעם המשך קיום מצות פו"ר. וראה בארוכה יפ"ת (השלם) ונזר הקדש (השלם) לב"ר שם.
8. 27. ראה עיון יעקב (לע"י) וערוך לנר יבמות שם. ועוד.

עמוד 27

1. 28. שם סא, ב.
2. 29. ראה בעל המאור, מלחמות יבמות שם. רא"ש שם ס"ט (ועוד).
3. 30. פרש"י יבמות שם (סב, ב).
4. 31. וראה לחם משנה לרמב"ם שם ה"ז. מעשה רוקח שם. ועוד.
5. 32. ראה ב"ש אה"ע ריש ס"א שהקשה בדברי הרמב"ם (הל' אישות רפט"ו) דמהני מחילה אם כבר קיים מצות פו"ר, מנ"ל להרמב"ם חילוק זה דמהני מחילה שלה אחר קיום פו"ר דמ"מ חייב לקיים לערב אל תנח ידך (אף שהוא מדרבנן). וע"פ הנ"ל בדעת הרמב"ם לכאורה יוקשה ביותר, דעדיין מצווה הוא מד"ס שלא לבטל מלפרות ולרבות — אבל ראה נימוקי הגרי"ב לרמב"ם הל' אישות שם, דדברי הרמב"ם הם רק בנוגע לחיוב מדאורייתא, אבל מדרבנן ודאי לא מהני מחילה, מפני הציווי ד"לערב אל תנח ידך", וכהא דתירץ המגיד משנה לרמב"ם שם ה"ז. וראה אוצר הפוסקים לשו"ע אה"ע שם סק"ג. וש"נ.
6. 33. להעיר מפרש"י ביצה לז, רע"א (נסמן בצפע"נ לרמב"ם כאן) דכאשר כבר קיים מצות פו"ר (לב"ה או לב"ש) "תו לא מיפקד כולי האי כו' ומיהא קצת מצוה איכא כדאמר בבוקר כו'" (וראה פרש"י שם לו, סע"ב: ולא. . הא מצוה קא עביד — שנושא אשה לפרות ולרבות). ואולי זוהי כוונת הצפע"נ בציונו, דמגמ' ופרש"י זה משמע דהיינו (קצת) מצות פו"ר. וראה שו"ת פרי יצחק (להר"י בלאזער דפעטערבורג) סמ"א.
7. 34. ואולי י"ל דלהרמב"ם, אף שהחיוב הוא מדברי סופרים, יש בזה קיום מצות פו"ר מה"ת (ע"ד כשנוסף על התפלות שמתפלל, יהיב פרוטה לעני (ב"ב י, א) אף שכבר נתן חומש, ועוד כו"כ. וראה אנציקלופדי' תלמודית כרך יב ע' תרנז, תערב). ולהעיר משיטת הרמב"ם דקרי גם לדאורייתא בשם "דברי סופרים" כשאינו מפורש בתורה (ראה סהמ"צ שורש ב' ובמפרשים שם. נ"כ הרמב"ם הל' אישות פ"א ה"ב. ועוד). וראה שדי חמד אסיפת דינים מערכת אישות ס"ב אות ז.
8. 35. ראה יבמות סא, סע"ב ובתוס' שם. וראה הערה הבאה.
9. 36. אה"ע ס"א ס"ח. וראה נ"כ טור ושו"ע שם.
10. 37. וברמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ב סתם ולא פירט, ולאידך בהל' אישות כאן לא כתב דין זה כלל. וראה לח"מ ומעשה רוקח כאן ה"ז. ואכ"מ.
11. 38. ראה שאילתות פרשתנו שאילתא ה' בסופה (וראה העמק שאלה שם). בעל המאור ומלחמות לרי"ף יבמות שם. נ"כ השו"ע שם. וראה בארוכה שו"ת פרי יצחק שם.
12. 39. בראשית א, כח. פרשתנו ט, א (וראה שם, ז). וראה לקמן בפנים סעיף ו.
13. 40. להעיר מסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ריב "לכוין לקיום המין" (וראה גם בהל' דעות פ"ג ה"ב). וראה חמדת ישראל ח"א קונטרס נר מצוה חלק העשין סעיף מד. ואכ"מ.
14. 41. ראה סמ"ג ריש מ"ע מט: בד' מקומות הזהירה תורה בפ' בראשית ובפ' נח. וראה בארוכה במפרשי הסמ"ג.
15. 42. ראה רש"י פרשתנו שם, ז. רמב"ן ורא"ם ועוד שם.
16. 43. וכ"ה בסנהדרין נט, ריש ע"ב (וראה ע"ז ה, א (ור"ח שם)). שאילתות פרשתנו שם (בתחלתו). שם פ' ברכה שאילתא קסה. וכ"ה בסהמ"צ להרמב"ם שם לפנינו . וראה הערה 45.
17. 44. וכן פרשתנו ט, א.
18. 45. ראה כתובות ה, ב. תוד"ה ולא קאמר — יבמות סה, ב. ובמהרש"א סנהדרין שם (נסמן עה"ג שם) דלכו"ע הציווי דפו"ר הוא בפרשתנו ט, ז.
19. . בהוצאת הר"ח העליר, שבערבית (ובתרגום אבן איוב) שם ליתא "ואתם". ע"ש. אבל להעיר שבראש ספר היד במנין המצות לכמה גי' (ראה ספר המדע — ירושלים, תשכ"ד) הובא "ואתם" (היינו הכתוב דפרשתנו שם, ז) או המשך הכתוב "שרצו בארץ" (אבל ראה שם עוד גי' — שהובא סיום הכתוב דפרשתנו ט, א או דבראשית שם).

עמוד 28

1. 46. אף שלענין קיום מצות פו"ר להלכה לאחר מ"ת לא קיים כי לדעת ב"ה צ"ל בן ובת (יבמות סא, ב. רמב"ם הל' אישות שם ה"ד).
2. 47. להעיר שרש"י, שמפרש פשוטו של מקרא (גם בנ"ך ), פי' בקהלת שם הן בנוגע להולדת בנים והן בנוגע ללימוד התורה.
3. 48. סנהדרין יט, ב. פרש"י עה"ת במדבר ג, א.
4. 49. יבמות סב, ב.
5. 50. פ"א ה"ח. טושו"ע יו"ד ר"ס רמו. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קנה. וראה הל' ת"ת שלו פ"ג סוס"ד.
6. 51. ראה רמב"ם ריש הל' ת"ת. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ח.
7. 52. תהלים קד, כג.
8. 53. ראה סה"מ אידיש ס"ע 200 ואילך.
9. . אף שאינו פשוטו של מקרא ממש כמו בפירושו על התורה (ראה לקו"ש חי"ד ע' 87 הערה 10 ובשוה"ג. ועוד).

עמוד 29

1. 54. תנחומא נשא טז. תניא רפל"ו.
2. 55. רמב"ם ריש (ספר היד ו)הל' יסודי התורה.
3. 56. יבמות סב, סע"א (ובפרש"י שם). וש"נ.
4. 57. תנא דבא"ז ספי"ד.
5. 58. כאן המקום לעורר עוה"פ ע"ד גודל הזכות והאחריות של כאו"א, ובפרט בדורנו זה, לעסוק ולהוסיף בפו"ר ולא להתחשב עם חשבונות ואמתלאות (אמת לא) ליבטל ממנה — ראה בפרטיות לקו"ש חכ"ה ע' 33 ואילך. וש"נ.
6. 59. להעיר מחסד לאברהם (מעין שני נהר סד) בנוגע למצות פו"ר ד"שכינה בתחתונים תלוי' במצוה זו".
7. 60. ישעי' מ, ה.
8. 61. תניא רפל"ז.
9. 62. להעיר דנח עולם חדש ראה (ב"ר פ"ל, ח).
10. 63. מהפטורת שבת זו [תשמ"ח] — שבת ר"ח (ישעי' סו, כב).
11. 64. זכרי' יד, טו.