יז ב

שיש ב' בחי' ברית ותורה והוא ע"פ מאמר רז"ל בפרק אין מעמידין (דכ"ז) המל ימול. מי שהוא מהול ימול אחרים ואף על פי כן אשה כשרה למול דאשה כמאן דמהילא דמיא ולכאורה לא שייך כלל מילה באשה ועיין במ"א סס"י קפ"ז אך הענין דהנה מל' יחו"ת נקרא בשם אשה יראת הוי' והנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים שבחי' אלקים נעשה מגן ונרתק ומקבל לגבי בחי' הוי' בחי' משפיע בחי' דכר והנה נודע בפי' הוי' הוא האלקים שבחי' אלקים הגם שלגבי הוי' הוא בבחי' מקבל מ"מ חוזר ונעשה בחינת דכר להשפיע למטה מה שקיבל כו' ועד"ז יובן מ"ש בזהר בלק (דקפ"ז ע"א) גבי וכיון דשארי על דוכתיה על תרין כרובין הויה שמיה ע"ש במק"מ וזהו בחי' המלוכה כי כן דרך המלך להיות מקבל וחוזר ומשפיע כו' וזהו אמת ואמונה כל זאת בחי' נוקבא לגבי מעלה וקיים עלינו לגבי בי"ע היא בחי' דכר ומשפיע [ועמ"ש בביאור ע"פ כי אתה נרי בענין יחיד חי העולמים מלך וענין מלך יחיד כו'] וזהו ענין ב' הבריתות שבדכורא ודנוקבא כי הנה כל השפעה היא על ידי בחינת ברית. בריתך היינו ברית שלמעלה באצילות להיות בחינת יחו"ת ח"ת בחי' מל' ושחתמת בבשרנו היא ברית דנוקבא שלהיות נמשך הביטול גם למטה בבי"ע הוא ע"י ברית דנוקבא [וע' בפרדס ערך ברית ושייך ע"ז שחתמת כענין מ"ש במ"א בענין חותם בולט וחותם שוקע] וכן תורתך היא בחי' תורה דאצי' ושלמדתנו היא בחי' התורה דבי"ע שהוא ע"י בחי' מל' כנ"ל והנה כל הנ"ל הוא בששת ימי המעשה כך היא המדה וסדר ההשתלשלות מלמעלה למטה שמלחם השמים בחי' ח"ע ויח"ע נמשך להיות ח"ת ויח"ת לחם מן הארץ כנ"ל והיינו ע"י ברית ותורה מדות דאצילות יום ראשון חסד כו'. משא"כ שבת בחי' עליות העולמות כמ"ש שבת וינפש עד"מ אדם השובת ונח ממלאכתו וחוזר לעצמותו כו' הנה ב' הלחמים מתחברים כאחד וזהו ענין לחם משנה שבשבת וגם זהו ענין לחם הפנים דכתיב ביום השבת יערכנו כו' ונק' לחם הפנים שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל ולכן צריך לחבר ב' הלחמים דשבת אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים [ועמ"ש כה"ג בד"ה ואהיה אצלו אמון גבי בכתף ישאו] והוא סוד ב' הלחמים הנ"ל לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד כנ"ל שאף לפי קבלת האריז"ל בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ כו' וד"ל:

קיצור (א) ענין שנאמר ונתתי לך ולזרעך כו' לאחוזת עולם זהו ענין ירושת ארץ העליונה ברוחניות שהיא באמת לאחזת עולם ועיין בבחייח פ' תשא על פסוק וכל הארץ כו' ונחלו לעולם דפי' עולם שהוא מכוון כנגדה דהיינו העולם הבא. ועיין מ"ש בענין כעיר שחוברה לה יחדו בד"ה אלה פקודי והוא בזכות המילה ועיין ברבות לך לך פרשה מ"ו ועיין בזח"א ר"פ נח ע"פ לעולם יירשו ארץ ובפ' ויחי (דף רט"ז א') ובפ' בראשית (דף נ' סע"א) ע"פ עד תאות גבעות עולם ור"פ וארא (כ"ב א') וזהו אם לא בריתי יומם כו' שעל ידי זה נמשך מבחינת יומם בבחינת לילה וה"ע חקות שמים וארץ ועמ"ש מענין פי' יומם בד"ה אדני שפתי תפתח. גם כי העטרה הוא בחינת יו"ד וביו"ד נברא העולם הבא. והענין כי כנען מלשון הכנעה ומלשון סוחר. קונה הכל. והיינו שאתעדל"ע המעורר אתעדל"ת להיות אליך ה' נפשי אשא זהו המשיכה. ועיין ברבות וישב ר"פ פ"ו. ובזח"ג פנחס (דף רמ"ט סע"ב) ע"פ משכו וקחו. ועי"ז אחר אתעדל"ת נמשך ומתגלה אה"ר כמ"ש בד"ה ועשית בגדי קדש. זהו ענין נתינת הכסף. והמשכה זו על ידי המילה שבה ועל ידה מתגלים ה' חסדים