מ ב

מעלת ומדרגת נשמות ישראל ממקור חוצבם דאורייתא מחכמה נפקת כו' וזהו מה שאמרו רז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. אך להבין זה שהרי התורה היא ג"כ מלובשת בענינים גשמיים כמו עניני ציצית ותפילין וסוכה וכמה דיני ממונות וטענות ע"ד משל ראובן טוען כך ושמעון כך ומה ענינם בג"ע העליון ותחתון. אך הנה כתיב לכו לחמו בלחמי. כי כמו הלחם מזון גשמי שעליו יחיה האדם חיי גופו הוא ע"י שנבלע באבריו של אדם. כך התורה שנקראת מזון וחיים לנפש הרוחני צריכה היא שתבלע באברי נפשו ושבה כבשרו ממש וע"י זה הנפש תשוב אל ה' לאשתאבא בגופא דמלכא להיות נבלע בגופא דמלכא ממש. וכמ"ש אכלתי יערי עם דבשי וגו'. וזהו לחמו בלחמי מתחלה לחמו שיהי' לכם לחם ומזון ליבלע באברי נפשכם ואח"כ בלחמי. והנה באבות מלאכות של שבת תנא סידורא דפת נקט הזורע וכו' כי כדי לעשות לחם שיהא ראוי למאכל אדם עד שיהא נבלע באבריו ושבה כבשרו צריך מתחלה עבודת הזריעה והטחינה ולישה ואפיה. ולהבין ארבעה עבודות הללו בעבודת ה' צריך לבאר היטב בפרטיות ענין וסדר הזריעה בגשמיות על דרך משל שזורעין גרעין חטה או נוטעין גרעין פרי בארץ ומכסין בעפר והגרעין ההוא נרקב ונפסד וכח הצומח אשר בארץ מצמיח חטה או פרי כעין הגרעין הנזרע או הנטוע בארץ, כי לפי שכח הצומח אשר בארץ הוא כח כללי זורעין הגרעין ההוא להיות כעין העלאת מ"נ אל כח הצומח להצמיח כח פרטי כעין הגרעין ההוא. והיינו לפי שהגרעין ההוא ג"כ נתהוה מכח הצומח ויש בו בחי' כח הצומח בהעלם אלא שנתגשם ונגרע ממהותו עד שנעשה גרעין. ומ"מ יש לו שייכות בצד מה אל כח הצומח הרוחני לפיכך כשנרקב ונפסד גוף הגרעין הנה כח הצומח המלובש בו בטל לגבי כח הצומח הכללי אשר בארץ ונעשה מ"נ אליו ומצמיח כעין הגרעין בתוספת מרובה על העיקר וכן מצמיח כל מיני פירות במיני מטעמים וגוון וריח כעין הגרעין ההוא כגון אם היה הגרעין של תפוחים מצמיח תפוחים ואם הי' של ענבים מצמיח ענבים וכיוצא בהן. הגם שבגרעין ההוא אינו נראה ונרגש שום טעם וריח כלל רק כמו עץ בעלמא מ"מ הרי הוא עכ"פ ממהות הפרי ההוא ויש בו בכחו מלובש ומוסתר כל כחות הטעמים והגוונים והריח שבפרי ההוא אלא שהוא מצומצם מאד עד שאינו נרגש ונראה בו שום טעם וריח ולזאת יכול הוא להמשיך כח הצומח שיצמיח הפירות של הגרעין ההוא בכל עניניהם בטעמם ובריחם ומראה שלהם בלי שום הסתר וצמצום* כלל. והנה ככל המשל הזה בפרטיות יתבונן המשכיל בעבודת ה' ובתורתו כי הנה התורה היא חכמתו ורצונו ית' והוא וחכמתו א' חכים ולא בחכמה ידיעא כו' ובריבוי הצמצומים והשתלשלות ממדרגה למדרגה ירדה מטה מטה עד שנתלבשה ונתגשמה בענינים גשמיים. והוא כמשל גרעין הזרע או הפרי שנלקח מכח הצומח שהכח ההוא הוא בחי' אין ממש ממאמר תדשא דהיינו אש דת (כ"כ הש"ך בשם הר"ש) והפרי הנצמח ממנו ע"י התלבשותו בארץ הוא בחי' יש מאין אבל מ"מ יש בו חיות רוחני כי טוב למאכל ונחמד למראה או שיש בו ריח. משא"כ גרעין הנזרע החיות שבו מצומצם כ"כ עד שאין נראה ונרגש בו אפילו שום טעם וריח. כך ע"ד משל התורה שנתלבשה ונתגשמה בדברים גשמיים החיות שבה מצומצם מאד כי בג"ע העליון שהוא עולם הבריאה מאירים שם חב"ד דא"ס ב"ה ומאיר אור התורה בבחי' תענוג בהשגות שכליות אלהות ממש. ומ"מ בחי' השגה ההיא היא בחי' יש מאין לגבי מקורא דכולא חכמה עילאה חכים ולא בחכמה ידיעא, משא"כ בירידתה למטה נתגשמה עד שאין נראה ונרגש בה ענין התענוג ושכל אלהות כ"א דינים והלכות בענינים גשמיים (ועמ"ש במ"א ע"פ המאמר בפ' בראשית דכ"ז ב' אעשה לו עזר כו' דא משנה כו' ע"ש). וזהו הזורעים בדמעה ברנה יקצרו כי הרי

מצוטט ב־13 עמודים

לקוטי שיחות 7
  1. כרך א ‹ מקץ ‹ שיחה א ‹ 85 לקו"ת בהר מ, ב
  2. כרך א ‹ חנוכה ‹ שיחה א ‹ 89 לקו"ת בהר מ, ב
  3. כרך יד ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה יא ‹ 324 לקו"ת בהר מ, ב
  4. כרך יד ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה יז ‹ 396 לקו"ת בהר מ, ב
  5. כרך טז ‹ משפטים ‹ שיחה א ‹ 250 לקו"ת בהר מ, ב
  6. כרך יט ‹ ואתחנן ‹ שיחה א ‹ 40 לקו"ת בהר מ, ב
  7. כרך יט ‹ תבא-ח"י אלול ‹ שיחה א ‹ 247 לקו"ת בהר מ, ב
תורת מנחם 3
  1. יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. לקו"ת בהר מ, ב
  2. לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב לקו"ת בהר מ, ב
  3. סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב לקו"ת בהר מ, ב
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. תקס"ט ‹ כמיפלגי ברקיע ‹ קנט לקו"ת בהר מ, ב
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
  1. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [מטה עוזך] ‹ שב לקו"ת בהר מ, ב
פלח הרמון אוצר החסידים 1
  1. בהר ‹ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ‹ שצ לקו"ת בהר מ, ב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.