40

הקטן²³", ולפיכך²⁴ פותחים את הלכות תלמוד תורה בחובת האב ללמד את בנו הקטן.

אך טעמים אלו עצמם דורשים הסבר: מדוע אכן שונה מצוה תלמוד־תורה משאר המצוות בשני פרטים אלו: א) שלימוד תורה חל כחובה מן התורה גם לקטן. ב) ויותר, החובה ללמוד תורה נכללת בציווי "ושננתם לבניך"?

ב. התורה הנלמדת עתה היא "הבל" לעומת התורה שילמדו לעתיד

לבוא

לכאורה, ניתן היה לומר (אם כי בדוחק) שהסיבה לכך היא כדי להראות את ההבדל בין לימוד התורה בעולם הזה לבין הלימוד שלעתיד לבוא:

מובן, שכאשר ישראל "יהיו פנויין בתורה וחכמתה" ו"יהיו ישראל חכמים גדולים", ו"מלאה הארץ דעה" ו"תרבה הדעה והחכמה והאמת"²⁵, יהיו לימוד התורה והבנתה בדרגה הגבוהה באין־ערוך מאשר עתה. כדברי חז"ל²⁶, שהתורה הנלמדת עתה היא "הבל" לעומת התורה שילמדו לעתיד לבוא על־ידי המשיח. לפיכך לימוד התורה בזמן הזה, גם על־ידי גדולים, אינו, באופן כללי, יותר מאשר לימוד של "קטן",

ועוד: כשם שלימוד התורה של קטן הוא ענין של חינוך, הכנה לחיוב העיקרי כאשר יגדל, כך הוא גם לגבי לימוד התורה בעולם הזה בכלל, שהוא חינוך והכנה ללימוד התורה לעתיד לבוא, רק לאחר ש"תלמודו בידו"²⁷ יוכל "לקלוט" את לימוד התורה בשלימות על־ידי משיח²⁸.

אך אין די בהסבר זה, כי בדומה לכך אנו מוצאים גם לגבי קיום מצוות אחרות, כנאמר על כך²⁹, שהמצוות שאנו מקיימים בעולם הזה הן "ציונים" למצוות שנקיים לעתיד לבוא, כי אז יהא קיום המצוות – "כמצות רצונך" בשיא השלימות³⁰.

כלומר, גם קיום המצוות בעולם הזה הוא בדרגה של "קטנות" ("ציונים") לעומת קיום המצוות לעתיד לבוא, וזהו