נז,א
נז,א
לגבי אור א"ס ב"ה (כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו) והיינו משום שאז לא היה דבר המחשיך ומסתיר עליה הגילוי אלקות לכך היתה בטילה למקורה בתכלית. וכיון שירדה למטה ונתלבשה בגוף החומרי אזי הגוף מסתיר עליה להיות נדמה העולם ומלואו ליש ודבר נפרד בפ"ע ואין רואה בחי' הבטול של כל העולמות לגבי אור א"ס ב"ה המחיה ומהוה אותם תמיד. וכך עד"מ הוא ענין שבה"כ שנפלו הנצוצין דתהו ונתלבשו בקליפות דבי"ע שהקליפות מחשיכות על הנצוצות ומסתירים אותם מכל צד שלא ירגישו גילוי אור א"ס ב"ה עד שיוכלו להיות יש ודבר בפ"ע וכמאמ' פרעה לי יאורי ואני עשיתיני רק דקרו ליה אלהא דאלהיא. ואף שקודם השבירה היו הנצוצי' בטלים ומיוחדים בא"ס ב"ה מפני שאז היה מתגלה אוא"ס בהם בגילוי ויחוד גמור אבל לאחר השבירה שירדו הנצוצין ונתלבשו בתוך הקליפות שהם מלבישים אותם ומסתירים הגילוי אלקות כמשל הגוף שמסתיר ומחשיך לגבי הנשמה כנ"ל. לכך אינם יכולים להיות בבחי' בטול כמו שהיו תחלה. ולכך נק' בשם קליפות שהם כמשל הקליפה שהיא חופפת ומקפת על הפרי הכנוס בתוכה ומסתרת אותה כמשל קליפת האגוז. ואין תרופה להוציא הפרי כ"א ע"י שבירת הקליפה. וכך כדי להוציא נצוצי הקדושה מהקליפות המסתירים עליהם היה צ"ל שבירת הקליפות וזה היה ענין אותות ומופתים ומכות שבמצרים כדלקמן אי"ה: והנה כתיב ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והיה לד' ראשים. שם האחד פישון כו'. ופי' נהר היוצא מעדן היא המשכה והארה הנמשכת מח"ע דאצי' שבה מלובש אור א"ס ב"ה. ובה ועל ידה נמשך אור א"ס ב"ה בכל האצילות ונמשך עד בחי' מל' דאצי' הנק' גן. וזהו להשקות את הגן. ושם באצי' איהו וגרמוהי חד בהון. ולכן הנהר אחד שהוא עולם האחדות. וכיון שהגיע לראש הבריאה אזי משם יפרד בבחי' פירוד והתחלקות לד' נהרות שהוא תחלת ההתחלקות. והנה כמשל הנהרות שאין נהר א' דומה לחבירו לא במהותו שזהו מים מתוקין וצלולין והשני אינו כן. ולא בגודלו שזה נמשך מאתים פרסאות והשני נמשך מאה וכה"ג. כך אין דומים הנהרות עליונות זה לזה דהיינו פישון נילוס שר של מצרים נמשכו ונפלו בו נצוצים רבים מעולם התהו יותר ממה שנפלו לבבל כו': ועתה יובן ענין המופתים שהראה השי"ת למצרים. וכמ"ש וידעו מצרים כי אני ה'. פי' וידעו הוא מלשון שבירה כמ"ש ויודע בם את אנשי סכות. והענין כמבואר למעלה שכדי להוציא הנצוץ מן הקליפה המכסה עליה א"א להיות כ"א ע"י שבירת הקליפה וכמשל האגוז כו'. והענין שע"י שבירת הקליפה יוכל להיות גילוי אור א"ס ב"ה להנצוץ עד שיוכלל באלקותו ית' וזהו ענין סוס ורוכבו רמה. פי' הרוכב הוא הקליפה הרוכב ומכסה על הנצוץ. וזהו ענין מרכבת פרעה כו' וע"י שבירתם נתגלו הנצוצות ונכללו בא"ס ב"ה (ובזה יתורץ מ"ש בקי"ס וידעו מצרים כי אני ה'. ולכאורה תמוה שהרי להלן כתיב לא נשאר בהם עד אחד. אלא דפי' וידעו לשון שבירה כו'. ועי"ז היה גילוי אוא"ס להנצוצין והם ידעו ידיעה ממש כי אני ה' ועמ"ש במ"א על קושיא זו). ועד"ז היה ענין העשר מכות בכדי לשבר הקליפות להוציא מהם הנצוצין. אבל ישראל עצמן לא היו צריכים למופתים כלל כי הם מאמינים בני מאמינים. וכמ"ש ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' כו' רק בשביל להוציא הנצוצות המובלעים תוך הקליפות ממש הוצרך להיות עשר מכות הנ"ל שזהו בשביל וידעו מצרים כו': ובזה יובן ענין המופת הראשון שהראה הש"י לפרעה שהוא ענין
מצוטט ב־15 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך ג ‹ בא ‹ שיחה א ‹ 865 תו"א וארא (נז, א
תורת מנחם 12
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י. תו"א וארא נז, א
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט תו"א וארא נז, א
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי תו"א וארא נז, א
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ה תו"א וארא נז, א
- מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר א), ה'תשכ"ו תו"א וארא נז, א
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז תו"א וארא נז, א
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ שמיני, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב תו"א וארא נז, א
- לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב תו"א וארא נז, א
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט תו"א וארא נז, א
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט תו"א וארא נז, א
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל תו"א וארא נז, א
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א תו"א וארא נז, א
תורת חיים ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
- שמות ח"א ‹ פרשת שמות ‹ ואלה שמות בני ישראל ‹ כ, ב תו"א וארא נז, א
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. י"ג תשרי צב"ר, אָטואָצק. ‹ סב תו"א וארא נז, א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

