(א)

סימן תמא

(א) שוה אלא כדי כו'. עי' בח"מ סי' ר"זא ותמצא שכן דעת התוספותב והרא"שג והטוש"עד, וכן הוא דעת רוב הפוסקים כמבואר שם בב"יה. ורמ"א שם לא הביא דעה הב'ו אלא משום שיש נפקא מיניה דהמוחזק יכול לומר קים ליז, אבל לענין איסור והיתר פשיטא דעיקר כהסכמת רוב הפוסקים, ומכל שכן להקל באיסור דרבנן דאף בספיקא מקילינן כמו שיתבאר בסי' תמ"חח ותמ"טט ע"ש. ואף למי שאוסר שם באכילהי, יש להתיר כאן כהסכמת רוב הפוסקים. והא דסתמי הפוסקים כאן, היינו משום דסתם משכון הוא שוה יותר מכדי חובו, וכן תירץ הש"ך בי"ד סי' רכ"א ס"ק מ"ג:

הערות

  1. א. סעיף ט.
  2. ב. ב"מ סו, ב ד"ה ואי (שרק לענין קרקע כתב דחשיב גזים אפילו בכפי שויו. וראה כנסת הגדולה הגב"י ס"ק קמה).
  3. ג. שם פ"ה סכ"ט (שכתב כמו בתוס' שם).
  4. ד. שאף לענין קרקע פסקו כרש"י שם סו, א ד"ה אני אומר.
  5. ה. סט"ז ד"ה והוי יודע.
  6. ו. רמב"ן שם סו, א ד"ה ולמניומי. ב"י שם בשם תלמידי הרשב"א. נמוקי יוסף שם (לז, ב) ד"ה רב.
  7. ז. ראה טור ורמ"א חו"מ סי' כה ס"ב וש"ך שם ס"ק יז. וראה גם לעיל סי' תלז ס"ק ד וש"נ.
  8. ח. סעיף ל.
  9. ט. בט"ז וח"י שם.
  10. י. ב"ח רס"י תמט. מ"א שם ס"ק ב. דעה ב' דלקמן סי' תמח ס"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמא דין מי שהלוה על חמץ ה מאותו ספר ב"מ סו, א
  2. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמא דין מי שהלוה על חמץ יב מאותו ספר ב"מ סו, רע"ב
  3. שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת טז מאותו ספר ב"מ סו, א
  4. שיעורי הלכה למעשה הלכות רבית ב"מ סו, א
  5. סדר תנאים אירוסין ונישואין שטר התנאים במשך הדורות הקנין, התנאים והקנס ב"מ סו, א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תמא דין מי שהלוה על חמץ ב"מ סו, א