ה
ה מי שנולד בערב שבת בין השמשות אין מלין אותו בשבתלב שהוא ספק שמיני ספק תשיעי שאין דוחין שבת מספקלג ואפילו לא הוציא אלא רוב ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת ה"ז כנולד בין השמשותלד.
והתחלת בין השמשות הוא אחר הילוך ג' מילין ורביע לאחר התחלת השקיעהלה כמו שנתבאר בסי' רס"אלו והוא לערך רביעית שעה קודם צאת הכוכביםלז ואם נולד קודם לכן אע"פ שכבר שקעה החמה נימול ביום ו' ואם נולד כן בשבת נימול בשבתלח ואף שיש אומרים שמתחלת השקיעה היא לילה כמו שנתבאר שםלט מ"מ הרי במדינות אלו אין אנו חוששין כלל לדבריהם שלפעמים אין מקבלים שבת ועושים כל המלאכות עד רביעית שעה קודם צאת הכוכבים א"כ אין לנו לדחות המילה מזמנה בשביל חשש זהמ:
הערות
- לב. משנה קלז , א. רמב"ם הל' מילה פ"א הי"ב. טור ושו"ע יו"ד סי' רסו ס"ח.
- לג. ברייתא קלה, רע"א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- לד. רמב"ם שם הט"ו מגמ' נדה מב, ב (ראה כסף משנה שם). טור ושו"ע שם (ראשו). ומ"ש רוב ראשו, ראה בכורות מו, ב. נדה כח, א. רמב"ם הל' נחלות פ"ב ה"י.
- לה. מ"א סק"ב.
- לו. ס"ה, וראה במצויין שם מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת כשיטת הגאונים שבין השמשות מתחיל מיד אחר התחלת השקיעה. וראה שער הכולל פט"ז ס"ק ג.
- לז. מ"א שם. וראה לעיל סי' רנא קו"א סק"א: שהוא כמו שליש או רביע שעה. ולפי מסקנת רבינו בסדר הכנסת שבת מבואר שם, שזמן ביה"ש הוא עשרים דקות בימים השוים בארץ ישראל, והיינו משקיעה האמיתית עד צאת ג' כוכבים בינונים.
- לח. מ"א שם, דלא כש"ך יו"ד סי' רסו סקי"א (שפסק כמהר"ם אלאשקר וכהגאונים). אבל בסדר הכנסת שבת פסק רבינו כש"ך ומהר"ם אלאשקר וגאונים.
- לט. ס"ה וש"נ.
- מ. מ"א שם.
משנה תורה, הלכות מילה א׳:י״ב - הטקסט מספריא
מי שנולד בין השמשות ספק ביום ספק בלילה מונין מן הלילה ונימול לתשיעי שהוא ספק שמיני ואם נולד ערב שבת בין השמשות אינו דוחה את השבת אלא נימול באחד בשבת שאין דוחין את השבת מספק.
שולחן ערוך, יורה דעה רס״ו:ח׳ - הטקסט מספריא
מִי שֶׁנּוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁהוּא סְפֵק יוֹם סְפֵק לַיְלָה, מוֹנִין מִן הַלַּיְלָה וְנִמּוֹל לַתְּשִׁיעִי, שֶׁהוּא סְפֵק שְׁמִינִי. וְאִם נוֹלַד עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁאֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת מִסָפֵק. וְכֵן אֵינוֹ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב מִסָפֵק, וַאֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת (טוּר ר"ס זֶה בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת רֹא"שׁ וְהִיא בִּכְלָל כ"ו). וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹצִיא אֶלָּא רֹאשׁוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא כֻּלּוֹ בְּשַׁבָּת, אֵינוֹ נִמּוֹל בְּשַׁבָּת.
משנה תורה, הלכות נחלות ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
הבא אחר נפלים אע"פ שיצא ראש הנפל כשהוא חי הבא אחריו בכור לנחלה, וכן בן תשעה שיצא ראשו מת הבא אחריו בכור לנחלה שזה שנאמר ראשית אונו הוא שלא נולד לו קודם לזה ולד שיצא חי לאויר העולם, לפיכך בן תשעה שהוציא רוב ראשו חי הבא אחריו אינו בכור.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלא דיני מילה בשבת נדה כח, א · נדה מב, ב · בכורות מו, ב
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים נדה מב, ב
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן ו נדה מב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן נג מאותו ספר בכורות מו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תע שהבכורות מתענין בערב פסח ב מאותו ספר בכורות מו, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן יח בכורות מו, סע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן יט בכורות מו, סע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כח בכורות מו, סע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ל בכורות מו, סע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן לח בכורות מו, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תע שהבכורות מתענין בערב פסח בכורות מו, א