א
יא דיני חוטי הציצית ובו ל"ה סעיפים:
א מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצוי היה מצותה שיקח ב' חוטין צבועין [בצבע] הנקרא תכלת וב' חוטין שאינן צבועין הנקראים חוטי לבןא מפני שאין אנו מצווים לצבען ממילא נשארים בלבנותםב ועכשיו שאין לנו תכלת צריך ליקח ב' חוטי לבן במקום ב' חוטי תכלתג מפני שאין ציצית פחות מד' חוטין שנאמרד גדילים תעשה לך ואין גדיל פחות מב' חוטיןה שגודלן זה על גב זה וכשהוא אומר גדילים הרי כאן ארבע ואם הוסיף אפילו חוט א' על הד' חוטין הרי עבר על בל תוסיףו ולכן אותה הציצית שהוסיף בה החוט היא פסולה עד שיסיר חוט א' ממנה עיין סי' יו"דז:
הערות
- א. רש"י ותוס' מנחות לח, א ד"ה התכלת. טור .
- ב. רמב"ם הלכות ציצית פ"א ה"א.
- ג. ט"ז ס"ק יג. וראה רא"ש הל' ציצית סי' ו. תוס' שם. שו"ע סעיף יב. וראה שם סי"ד.
- ד. דברים כב, יב.
- ה. רש"י מנחות לט, ב.
- ו. שו"ע שם. שו"ת רשב"א ח"א סי' תסח וסי' תשכח. וראה סמ"ק סי' קעז.
- ז. סעיף יד.
מנחות ל״ח א - הטקסט מספריא
בְּלָאו דְּ״לֹא תָסוּר״.
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מֵהָתָם אֲמַר לֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ לְמִישְׁדְּיֵיהּ? וְהָאָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה! וְהָא תַּרְגְּומַהּ רַב בַּר שְׁבָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בְּלָאו דְּ״לֹא תָסוּר״, הָכָא נָמֵי כַּרְמְלִית דְּרַבָּנַן הִיא.
הֲדַרַן עֲלָךְ הַקּוֹמֵץ.
מַתְנִי׳ הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן, וְהַלָּבָן אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת. תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת שֶׁל יָד.
גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְעַכְּבִין.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״הַכָּנָף״ – מִין כָּנָף, וּכְתִיב ״פְּתִיל תְּכֵלֶת״, וְאָמַר רַחֲמָנָא ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ – עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַיְיהוּ בְּחַד.
וְרַבָּנַן, ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ – כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע.
לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקַדֵּם.
דְּתַנְיָא: מִצְוָה לְהַקְדִּים לָבָן לַתְּכֵלֶת, וְאִם הִקְדִּים תְּכֵלֶת לַלָּבָן – יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה. מַאי חִיסֵּר מִצְוָה?
He stated this with regard to the prohibition of: “You shall not deviate to the left or the right of that which they tell you” (Deuteronomy 17:11). A prohibition by rabbinic law is overridden by human dignity, but not a prohibition by Torah law. Therefore, Mar bar Rav Ashi would have removed his garment had he known about the tear.
And there are those who say there is a different version of this discussion: It was when they were there, in the place where the corner of Mar bar Rav Ashi’s garment tore, that Ravina said to him that it had torn, and Mar bar Rav Ashi said to him in response: What is your opinion? Do you think that I should throw the garment off? But doesn’t the Master say: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah? The Gemara raises a difficulty: But Rav bar Shabba interpreted that statement before Rav Kahana: He stated this with regard to the prohibition of: “You shall not deviate,” not the prohibition against carrying in the public domain, which applies by Torah law. The Gemara answers that here too, it is not a prohibition by Torah law, as the place where they were walking was not a full-fledged public domain but a karmelit, in which carrying is prohibited by rabbinic law.
MISHNA: The absence of the sky-blue [tekhelet] strings does not prevent fulfillment of the mitzva of ritual fringes with the white strings, and the absence of white strings does not prevent fulfillment of the mitzva with the sky-blue strings. If one has only one, he wears it without the other. Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. If one has only one, he dons it without the other.
GEMARA: The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. As it is taught in a baraita: When the verse requires one to place white and sky-blue strings upon the corners of his garments and then states: “That you may look upon it” (Numbers 15:39), it teaches that the lack of either one prevents fulfillment of the mitzva with the other; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. But the Rabbis say: The lack of one does not prevent the fulfillment of the mitzva with the other.
The Gemara inquires: What is the reasoning of Rabbi Yehuda HaNasi, i.e., how does he derive his ruling from this verse? The Gemara explains: As it is written: “And they shall put on the fringe of the corner a sky-blue thread” (Numbers 15:38). “The fringe of the corner” is a reference to strings that are of the same type as the corner of the garment. Since garments are usually white, this phrase is referring to white strings. And it is written in this same verse: “A sky-blue thread.” And the Merciful One states in the following verse, referring to both types of strings: “And it shall be to you for a fringe that you may look upon it” (Numbers 15:39), in the singular. This teaches that one does not fulfill his obligation until both types are present together.
The Gemara asks: And how do the Rabbis, who hold that the one can fulfill one obligation without the other, understand this verse? The Gemara answers: They hold that the phrase “that you may look upon it” indicates that one fulfills a mitzva with each one individually.
The Gemara concludes its initial suggestion: Shall we say that the mishna, which states that one can fulfill the mitzva with either white or sky-blue strings even in the absence of the other, is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? The Gemara responds: Rav Yehuda said that Rav said: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and the ruling of the mishna is necessary only with regard to granting precedence. The white strings should precede the blue strings, but if the order is reversed, one still fulfills the mitzva.
This is as it is taught in a baraita: It is a mitzva to insert the white strings into the garment before inserting the sky-blue strings, but if one inserted the sky-blue strings before the white strings, he fulfilled his obligation but omitted the mitzva. The Gemara asks: What does the baraita mean by the phrase: Omitted the mitzva?
משנה תורה, הלכות ציצית א׳:א׳ - הטקסט מספריא
ענף שעושין על כנף הבגד ממין הבגד הוא הנקרא ציצית מפני שהוא דומה לציצית של ראש שנאמר ויקחני בציצית ראשי וזה הענף הוא הנקרא לבן מפני שאין אנו מצווין לצובעו ואין לחוטי הענף מנין מן התורה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית כז מאותו ספר מנחות לח, ב · מנחות לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית מנחות לח, ב · מנחות לט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית מנחות לח, א · מנחות לט, א
- אגרות קודש כרך יט ז'קלו מנחות לח, סע"א
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות ויקרא מנחות לח, סע"א
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מנחות לח, א
- לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב מנחות לח, א
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב מנחות לח, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד מנחות לח, סע"א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ מנחות לח, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית ה מאותו ספר מנחות לח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יב דברים הפוסלים בציצית א מאותו ספר מנחות לח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יב דברים הפוסלים בציצית ה מאותו ספר מנחות לח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יב דברים הפוסלים בציצית מאותו ספר מנחות לח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כו דין מי שאין לו אלא תפלה אחת א מאותו ספר מנחות לח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד מנחות לח, א
- תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב מנחות לח, א ואילך
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יב דברים הפוסלים בציצית מנחות לח, ב
- אגרות קודש כרך ב רכב מנחות לט, א
- אגרות קודש כרך ד תתקכו מנחות לט, א
- לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א מנחות לט, ריש ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו ט מאותו ספר מנחות לט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו יג מאותו ספר מנחות לט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית א מאותו ספר מנחות לט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ב מאותו ספר מנחות לט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ד מאותו ספר מנחות לט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית כה מאותו ספר מנחות לט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית כט מאותו ספר מנחות לט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני ט מאותו ספר מנחות לט, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן ט (א) מאותו ספר מנחות לט, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד מנחות לט, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות ציצית מנחות לט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני מנחות לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור הלכות ציצית[רנז] מנחות לט, א