רנו, א

מתדבר ממילא אחר הדבור שכבר נאמר מפי הקורא כו', וכך הוא בענין מצות ת"ת שהוא בדבור בפה³¹⁹ דוקא כנ"ל³²⁰, שאין זה דבור שע"פ בחירה ורצון ושכל עצמו כלל רק כעונה אחר הקורא כו' כמ"ש תען לשוני אמרתיך כו' פי' תען כעונה אחר הקורא שאין לכנס"י בחי' דבור כלל בפ"ע בדברו בד"ת הדבור הזה הוא רק דבר ה' כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כנ"ל בפי' לאמור, ולפי שדבור זה דד"ת מקבל רק מדבור העליון כו'³²¹ מדבר שמתדבר ומתנהג רק ע"פ דבור העליון שכבר נאמר בסיני וכמ"ש תען לשוני אמרתיך כו' (וזה יותר עליון ממ"ש אד' שפתי תפתח כו' שגם שאין מלה בלשוני³²² רק ע"י שנפתח לו כח הדבור אבל מ"מ נק' דבור עצמו אח"כ, משא"כ דבור בד"ת כל מה שידבר אינו דבור עצמו כלל רק דבר ה' ממש וה"ז כדבר ה' בפי הנביא, וכמו שליח המלך שמדבר דבריו בשם המלך שהוא כאלו המלך עצמו מדבר ואין פיו רק כלי לבד לדבור המלך וכן דבר ה' בפי הנביא כו', וזהו מתניתין מלכתא³²³ כמלך עצמו שגוזר כו', וזהו יתרון מעלה ד"ת על התפלה). וזהו ומדברך נאוה להיות שע"י קבלת התו' כנ"ל בפי' לאמר הוקבע בכנס"י לדורות בחי' כח הביטול במציאות הזה שהוא ביטול מן העצמות לגמרי רק להיות כלי לדבר ה' (וכמו ואהרן אחיך יהי' לך לפה³²⁴ [oldpage_שעד] כמ"ש במ"א), וכמו תען לשוני אמרתיך כו' לקבל מדבר ה' שבאותיות התורה שזהו גילוי אור דתורה שנק' שמשא כנ"ל, ע"כ א' [ו]מדברך נאוה שגם בחי' המדבר³²⁵ שלך שהוא בחי' הדבור העליון³²⁶ בד"ת בביטול אמיתי נאוה כמו היופי³²⁷ הנמשך בדבור שע"פ בחירה ורצון וחכמה לפי שמקבל מכל יופי העליון שברצון העליון וח"ע שהוא יו"ד הדברות שדיבר פב"פ דחכמת אדם תאיר פניו³²⁸ ועל כל דבור כו' [מאחר ש]דבריו חיים וקיימים לעד וד"ל. וזהו ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון שנעשי' בחי' כלי קיבול לקבל בבחי' נקודה עכ"פ שהוא בחי' הביטול במציאות האמיתי שכולל כל כלי הדבור בד"ת להיות תען לשוני אמרתיך כו' וזהו ביום הזה דוקא באו מדבר סיני כו' וד"ל.

ובכ"ז יובן שרש ענין מצות ת"ת שהוא בדבור דוקא להיות שאין דבור זה רק כעונה אחר הקורא כמ"ש תען כו', וידוע שהדבור שע"פ השכל ורצון שרשו רק בחכ' שברצון שנק' ח"ס שהוא בחי' כתר שבחכ' דהיינו התפשטו' הרצון שבא בבחירה בשכל כך ידבר או כך כו' (והוא דבור דמע"ב שבחכ' ורצון המתפשט כו'), אבל הדבור שאינו תלוי ברצונו כלל רק