206
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במקרה זה יש קשר בין האדם למת, על ידי ה"כח"28 שישנו בחץ29.
על כך אומר רש"י "תלמוד לומר: וכל נוגע בחלל, מקיש הורג לנוגע, מה נוגע על ידי חבורו, אף הורג על ידי חבורו": כיון שגם טומאתו של ה"הורג" אינה סוג חדש של טומאה מצד ההריגה, אלא היא פרט בדין של טומאת מגע, לכן סביר לומר, שטומאתו של "כל הורג נפש" חלה באותו אופן של "כל נוגע בחלל", המוזכר מיד בהמשך – "מה נוגע על ידי חבורו, אף הורג על ידי חבורו".
ז. רבי מאיר – "גרמי" חייב
אך תלמיד ממולח יכול לשאול: כיון שבשני המקרים, הן ב"חבורי המת" והן ב"זרק בו חץ והרגו", הנגיעה במת אינה נגיעה ממשית, אלא רק "קשר" כלשהו שנוצר על ידי אמצעי אחר, דרוש הסבר: מהו ההבדל בין שני אופני חיבור אלו, שדוקא באופן הראשון נטמאים בטומאת מת?
רש"י רומז להסבר על כך בציינו את שמו של בעל המאמר, רבי מאיר: בגמרא30 יש כלל, שרבי מאיר דאין דיני דגרמי. כלומר, למרות שידוע לנו31 שבמקרה של "גרמא" האדם פטור לפי ההלכה, הרי למרות זאת סובר רבי מאיר, שאם הפעולה היא באופן של "גרמי" (=גרימה קרובה לפעולת האדם), הרי הדין הוא בדיוק כאדם המזיק בידיו, וחייבים לשלם עבור הנזק.
ההבדל בין "גרמא" לבין "גרמי" הוא32: המשמעות של "גרמא" היא, שהנזק נגרם באופן שיש מרחק,
הערות
- 28. במכש"כ וק"ו מכי תצא אש ומצאה גו' שלם גו' לפי שלא שמר כו' (משפטים כב, ה ובפרש"י שם) וכאן הרי זרק את החץ.
- 29. עפ"ז נמצא דהקס"ד "או* יכול אפילו זרק בו חץ כו'" שולל רק סיום דברי רש"י (שמטמא דוקא "בחבורי המת" ממש), אבל לא התחלת דברי ר"מ "בהורג בדבר המקבל טומאה הכתוב מדבר" – כי מכיון שהקס"ד היא שיטמא מדין טומאת מגע מובן שזהו דוקא אם ה"נגיעה" היא ע"י דבר המקבל טומאה [וראה לקמן סעיף ח, שלכן נקט רש"י דוגמא מ"זרק בו חץ" דוקא, שהוא דבר המקבל טומאה].
- 30. ב"ק ק, א.
- 31. שם ס, א. ב"ב כב, ב. ובכ"מ. וראה בהנסמן בהערה הבאה.
- 32. ראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך גרמא בנזקין ס"א. וש"נ.
- . ובדפוסי רש"י שלפנינו "או יכול אפילו". וכ"ה בכמה כת"י רש"י (שתח"י). בדפוס ראשון "או אפילו", ובדפוס שני "או אינו אלא אפילו".
- . ראה שוה"ג להערה 27.
בבא קמא ק׳ א - הטקסט מספריא
בֵּית חַיֵּיהֶם. ״אֶת הַדֶּרֶךְ״ – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים. ״יֵלְכוּ״ – זוֹ בִּיקּוּר חוֹלִים. ״בָּהּ״ – זוֹ קְבוּרָה. ״אֶת הַמַּעֲשֶׂה״ – זֶה הַדִּין. ״אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״ – זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
רֵישׁ לָקִישׁ אַחְוִי לֵיהּ דִּינָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר: מְעַלְּיָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי דַּעֲלָךְ קָא סָמַכְינָא. אֲמַר לֵיהּ: כִּי סָמְכַתְּ עֲלַי מַאי לְמֵימְרָא, דְּאִי מִשְׁתְּכַח בִּישָׁא – בָּעֵינָא לְאַיחְלוֹפֵי לָךְ? וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ: רַבִּי מֵאִיר הוּא, דְּדָאֵין דִּינָא דִּגְרָמֵי. מַאי, לָאו רַבִּי מֵאִיר – וְלָא סְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ?
אֲמַר לֵיהּ: לָא, רַבִּי מֵאִיר – וּסְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ.
הֵי רַבִּי מֵאִיר? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר (ד׳ ל׳ מ׳ פ׳ סִימָן)
דִּתְנַן: דָּן אֶת הַדִּין; זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב; חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי; טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר; טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד!
אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. הָתָם קָא עָבֵיד בְּיָדַיִם!
אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: הַמְסַכֵּךְ גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ, וְחַיָּיב. הָתָם נָמֵי קָא עָבֵיד בְּיָדַיִם!
אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דְּתַנְיָא: מְחִיצַת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה –
the core of their existence, i.e., Torah study, which is the source of life. “The way”; this is referring to acts of kindness. “They must walk”; this is referring to visiting the sick. “Wherein”; this is referring to the burial of the dead. “The work”; this is referring to conducting oneself in accordance with the law. “That they must do”; this is referring to conducting oneself beyond the letter of the law. This indicates that the Torah mandates that people conduct themselves beyond the letter of the law.
The Gemara relates: Reish Lakish presented a dinar to Rabbi Elazar so that the latter would assess it. Rabbi Elazar said: It is a proper coin. Reish Lakish said to him: Realize that I am relying on you. Rabbi Elazar said to him: What is the purpose of stating that you are relying on me? Is it so that if this dinar is later found to be bad, I will be required to exchange it for you with a good dinar? But it is you who said that it is Rabbi Meir who is of the opinion that there is liability for damage caused by indirect action, even if he did not directly cause damage to the property. What, is it not that you intended to say: This is the opinion of Rabbi Meir, but we do not hold in accordance with his opinion?
Reish Lakish said to him: No, I intended to say that this is the opinion of Rabbi Meir, and we do hold in accordance with his opinion.
The Gemara asks: Which statement of Rabbi Meir is Rabbi Elazar referring to? If we say it is this statement of Rabbi Meir, that is difficult. Parenthetically, the Gemara states that the letters dalet, lamed, mem, peh serve as a mnemonic device for the four statements of Rabbi Meir that will be cited. It stands for: Judged [dan], to dye [litzboa], covers [mesakekh], and broke open [pirtza].
The Gemara returns to the matter at hand. As we learned in a mishna (Bekhorot 28b): If a judge issued a judgment and erred, and he acquitted one who was in fact liable, or deemed liable one who should have in fact been acquitted, or if he ruled that a pure item is impure, or ruled that an impure item is pure, and by doing so he caused a litigant a monetary loss, what he did is done, i.e., the judgment stands, and the judge must pay damages from his home, i.e., from his personal funds. He is therefore liable to pay the damages even though he caused the loss indirectly.
The Gemara explains why this cannot be the statement of Rabbi Meir that Shmuel was referring to: But wasn’t it stated with regard to that mishna that Rabbi Ile’a says that Rav says: And this mishna is discussing a case where the judge not only issued a ruling, but actively took the money from the one whom he found liable, and gave it to the other party by his own hand. This is not a case of causation but of direct action.
Rather, Rabbi Elazar must be referring to this statement of Rabbi Meir, as we learned in a mishna (100b): If one gave wool to a dyer to dye it red for him, and he dyed it black, or to dye it black, and he dyed it red, Rabbi Meir says: The dyer gives the owner the value of his wool. The Gemara responds: This too does not prove that according to the opinion of Rabbi Meir one is liable even if the loss was brought about by causation, since there he does cause damage through direct action.
Rather, Rabbi Elazar must be referring to this statement of Rabbi Meir, as we learned in a mishna (Kilayim 7:4): One who drapes his grapevine atop another’s grain has rendered them forbidden due to the prohibition against growing diverse kinds in a vineyard, and he is liable to pay the owner of the grain for the damage. The Gemara responds: This too does not prove that according to the opinion of Rabbi Meir one is liable even if the loss was brought about by causation, since there too he does cause damage by direct action.
Rather, it must be referring to this statement of Rabbi Meir, as it is taught in the Tosefta (Kilayim 3:4): If there was a partition of a vineyard that is adjacent to a wheat field, and that partition broke open,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז מאותו ספר ב"ק ק, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה יט ב"ק ק, א
- אגרות קודש כרך א קטז ב"ב כב, א
- אגרות קודש כרך יח ו'תרנח ב"ב כב, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר שם כב, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני ה'תשי"א ב"ב כב, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו ב"ב כב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י ב"ב כב, א
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט ב"ב כב, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה ב"ב כב, א
- תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד ב"ב כב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו ב"ב כב, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ ב"ב כב, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ב"ב כב, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כב ב"ב כב, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת א ב"ב כב, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ט ב"ב כב, א
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל ב"ב כב, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב ב"ב כב, א