131
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
המלך המשיח יכין פרה אדומה7. אך עדיין תמוה מדוע מוסיף הרמב"ם לאחר מכן "מהרה יגלה אכי"ר", ומכניס לתוך ספר הלכה8 בקשה ותפלה אודות ביאת המשיח?
בספר היד החזקה צריך הרמב"ם לציין את ההלכה שיהודי חייב להתפלל לביאת המשיח9, והוא אכן מביא בסדר התפלות שלו10 את הנסוח של תפלת שמונה עשרה הכוללת "שאלת11 כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן", כולל התפלות לביאת המשיח – אך מדוע מכניס הרמב"ם לספר היד החזקה8 את תפלתו שלו לביאת המשיח?
אף אם נרצה לומר שיש לכך מקום, הרי מתאים היה יותר, לכאורה, לשבץ זאת בפרקים שבהם עוסק הרמב"ם ב"סוגיה" של מלך המשיח – בשני הפרקים האחרונים של הלכות מלכים12, בסוף ספר היד החזקה, העוסקים במשיח ובימות המשיח13, עד אשר יש מהדורות של הרמב"ם14 אשר הכותרת של שני פרקים אלו היא "הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח",
אך הנה שם אין אנו מוצאים את בקשתו ותפלתו של הרמב"ם לביאת המשיח, ודוקא כאן, בהלכות פרה אדומה, כאשר אין עוסקים בנושא המשיח, אלא בנושא פרה אדומה, והענין של משיח מובא בדרך אגב – דוקא כאן מוסיף הרמב"ם תפלה זו?!
ב. ההבדל בין דברי המשנה לבין הרמב"ם
כדי להבין זאת יש להבהיר תחלה שינוי באופן שבו מביא הרמב"ם את הענין, לעומת הנאמר במשנה:
במשנה מובא הענין של שבע, או תשע, הפרות האדומות בהמשך להלכה "לא מצאו משבע עושין משש...". בתחלת הפרק15 אומרת המשנה שמפרישים את הכהן השורף את הפרה מביתו שבעת ימים ו"מזין עליו כל ז' הימים מכל חטאות שהיו שם", כלומר,
הערות
- 7. אבל לכאורה דוחק, כי מאי קמ"ל שמלך המשיח יצווה שיקוים ציווי התורה לעשות פרה אדומה?
- 8. משא"כ כשמוסיף הרמב"ם בפיה"מ (סנהדרין פ' חלק ד"ה וכת שני'), וכן באגרת תימן (וכ"ה גם במקור הערבי שם – ראה הוצאת קאפח) תפלה זו "מהרה יגלה". וראה בחיי ריש פרשתנו, שמונה עשר הפרות כו' ומסיים "עשירית עתיד לשרוף מלך המשיח במהרה בימינו". ולהעיר מרמב"ן פרשתנו (יט, טז בסופה) "ואנחנו בעונותינו טמאי הגלות כו' עד יערה עלינו כו' אמן וכן יהי רצון במהרה בימינו".
- 9. ראה פיה"מ סנהדרין שם (היסוד הי"ב) – בתרגום קאפח (משא"כ בפיה"מ לפנינו) – "ולהתפלל לבואו".
- 10. בסו"ס אהבה. וראה הל' תפלה פ"ב ה"ג.
- 11. ל' הרמב"ם שם פ"א ה"ד.
- 12. פי"א־יב.
- 13. או לפנ"ז – בהלכות תשובה פ"ט ה"ב.
- 14. וינציאה (רפד. שי).
- 15. שם מ"א.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
וזוהי הברכה שתקנו מעין כל האמצעיות:הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה הוא עונה בכל עת פודה ומציל מכל צוקה ברוך אתה יי שומע תפלה.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לג ‹ חוקת ‹ שיחה א ‹ 128 לקו"ש חכ"ח ע' 131
תורת מנחם 3
- ו - שנת תשי"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ב לקו"ש חכ"ח ע' 131
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, לקו"ש חכ"ח ע' 131
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ח ע' 131
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ו לקו"ש חכ"ח ע' 131
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

