131

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. והעשירית יעשה המלך

המשיח...

בהלכות פרה אדומה1 אומר הרמב"ם: "ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשניה, ראשונה עשה משה רבינו, שניה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית, והעשירית יעשה המלך המשיח2 מהרה יגלה אמן כן יהי רצון".

המקור לדברי הרמב"ם הוא במשנה3, שבה מובאת מחלוקת כמה פרות אדומות נעשו עד חורבן בית שני – אם שבע או תשע, והמשנה מפרטת "מי עשאם". והרמב"ם פוסק כדעת חכמים, שהיו תשע פרות, ומוסיף "והעשירית יעשה המלך המשיח...".

אך יש להבין: ספר היד החזקה איננו ספר של דברי ימי ישראל, אלא ספר הלכה, כפי שמציין הרמב"ם בהקדמתו לספרו, ומדוע חשוב לפרט בספר של הלכה4 את מספר הפרות שנעשו במשך הדורות? והרי, כלשון הגמרא5, "מאי דהוה הוה".

ויותר מכך תמוהים דברי הרמב"ם בסיום "והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר" – אשר אינם מוזכרים אפילו במדרשי חז"ל שהם המקור של הרמב"ם6!

לגבי עצם ההוספה "והעשירית יעשה המלך המשיח" ניתן להסביר בדוחק, שכיון שהרמב"ם מביא בספרו גם הלכתא למשיחא, הרי הוא אומר שגם

הערות

  1. 1. ספ"ג.
  2. 2. ע"ד "עשה משה רבנו" (והבפועל – ע"י אלעזר הכהן) כי הוא "רבנו" והורה וציווה כו', ועד"ז הבפועל דפרה העשירית ע"י כהן אבל ההוראה והציווי ע"י יו"ח דדוד כי הוא המלך המשיח.
  3. 3. פרה פ"ג מ"ה.
  4. 4. משא"כ במשנה שלפעמים הובאו ענינים שאינם הלכה. – אבל ראה משנה אחרונה שם (שמתרץ למאי נפק"מ "מי עשאן"). ולהעיר מתיו"ט שם מ"ג (ד"ה וזורקו). וי"ל שידיעת מספר הפרות נפק"מ (בזמן בית שני) בההלכה (פרה שם מ"א) ד"מזין עליו .. מכל חטאות שהיו שם" (אלא שאם "לא מצאו משבע עושין משש כו' ומאחת" – שם מ"ה). – וברמב"ם ראה לקמן סוס"ב (ובהערה 25).
  5. 5. יומא ה, ב. ועוד.
  6. 6. וצ"ע וחיפוס מקורו דהרמב"ם. ולהעיר מאוה"ת שה"ש בתחלתו: וראיתי בספר א' שהעשירית תהי' לימות המשיח (ראה הערה 2). ולהעיר מכו"כ ענינים שהעשירי בימוה"מ (או ע"י משיח) – שירה העשירית, מנין העשירי דבנ"י וכו', כיבוש ארץ עשר אומות, עשר נימין דכינור דביהמ"ק וכו'. וראה מדרש מעשה תורה אות יו"ד. – ובקרית ספר (להמבי"ט) על הרמב"ם כאן, מוסיף (על ל' הרמב"ם – "והעשירית .. מהרה יגלה"): כנגד עשרה פסוקים שיש מתחלת פרשת פרה עד לחוקת עולם שהם בעניין עשיית הפרה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.