132
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מאפר כל הפרות האדומות אשר נעשו מימות משה...16.
וכהמשך לכך17 אומרת המשנה "לא מצאו משבע עושין משש...", ולאחר מכן ממשיכה המשנה ואומרת "ומי עשאם, הראשונה עשה משה וכו'".
ואילו ברמב"ם מופיע ענין זה בהמשך להלכה אחרת18 – "ושלשה19 חלקים היו חולקין את כל אפרה, אחד ניתן בחיל ואחד בהר המשחה ואחד נתחלק לכל המשמרות, זה שמתחלק לכל המשמרות היו הכהנים מקדשין ממנו, וזה שניתן בהר המשחה היו ישראל מזין ממנו, וזה שניתן בחיל היו מוכן ומוצנע שנאמר20 והיתה לעדת בני ישראל למשמרת, מלמד שמצניעין ממנו, וכן היו מצניעין מאפר כל פרה ופרה ששורפין בחיל" – ובהמשך לזה אומר הרמב"ם "ותשע פרות...".
שינוי זה באופן שבו מובא הענין, נצביע על הבדל מהותי לגבי תוכן הענין בין המשנה לבין הרמב"ם:
לפי הסדר המובא במשנה, מופיע הענין אודות הפרות שנעשו במשך הדורות בהמשך למסופר על עשיית הפרה לצורך השימוש באפר הפרה, שמזים מאפר הפרה על הכהן השורף את הפרה21.
לעומת זאת, הרמב"ם מפרט ענין זה בהמשך להלכה הקובעת שצריך להצניע "מאפר כל פרה" למשמרת. הדין של "למשמרת" הוא, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שהאפר אכן יהיה מוצנע למשמרת, במשמעות הפשוטה של המילה, ולא רק כדי שיהא מוכן להזאה22. חלק זה של אפר הפרה אינו רק חלק מחובת הזאת אפר פרה אדומה, אלא זוהי הלכה בפני עצמה, שהאפר של כל פרה אדומה צריך להיות מוצנע למשמרת, אף אם לא היה צורך בכך לשם הזאה לטהרה מטומאת מת.
וביתר עומק: משמעות הציווי של "למשמרת" היא, שתמיד יהיה אפר
הערות
- 16. ל' הרמב"ם בפיה"מ שם. ועד"ז בר"ש ורע"ב שם. רש"י יומא ד, רע"א.
- 17. ראה מפרשי המשניות שם.
- 18. ודין הנ"ל שבמשנה (שמזין מכל החטאות כו') הובא ברמב"ם לפנ"ז (פ"ב ה"ו).
- 19. והוא ממשנה פרה ספ"ג ותוספתא שם ספ"ג.
- 20. פרשתנו יט, ט.
- 21. וכן על הכה"ג לפני יוהכ"פ (ראה פרה שם מ"א. יומא ח, א. וש"נ).
- 22. אף שלכאורה ג"ז נכלל בו, כדיוק לשון הרמב"ם "מוכן ומוצנע" (וראה הערה הבאה) – ראה מפרשים למשנה פרה שם (וכן בפיה"מ להרמב"ם) שהיו מזין על הכה"ג וכהן השורף את הפרה מן האפר המוצנע (בחיל) למשמרת. וכ"ה בפרש"י יומא שבהערה 16. וראה בארוכה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ הרס"ג פרשה מה (קצא, א). אבל להעיר שבס' היד (הל' פרה אדומה פ"ב ה"ד ואילך. וכן בהל' עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ד) לא נזכר (בפירוש) שהוא מהאפר הנתון בחיל. וראה פרש"י עה"ת פרשתנו (יט, ט). תוי"ט שם ספ"ג. וראה ס' השיחות תשמ"ט ח"א (קה"ת תש"נ) ע' 343 הערה 10. וש"נ. ואכ"מ.
משנה פרה ג׳ - הטקסט מספריא
שבעת ימים קודם לשרפת הפרה. מפרישין כהן השורף את הפרה. מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה. ובית אבן היתה נקראת. ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם. ר' יוסי אומר לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד. ר' חנינא סגן הכהנים אומר על הכהן השורף את הפרה מזין כל שבעת הימים ועל של יום הכפורים לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד:
חצרות היו בירושלים בנויות על גבי סלע ותחתיהם חלול מפני קבר התהום ומביאים נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהן ומביאים שוורים ועל גביהן דלתות ותנוקות יושבין על גביהן וכוסות של אבן בידם. הגיעו לשלוח. ירדו ומלאום ועלו וישבו על גביהן. ר' יוסי אומר ממקומו היה משלשל וממלא:
באו להר הבית וירדו. הר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום. ובפתח העזרה היה מתוקן קלל של חטאת. ומביאין זכר של רחלים. וקושרים חבל בין קרניו. וקושרים מקל ומסבך בראשו של חבל וזורקו לתוך הקלל ומכה את הזכר ונרתע לאחוריו. ונוטל ומקדש כדי שיראה על פני המים. רבי יוסי אומר אל תתנו מקום לצדוקים לרדות אלא הוא נוטל ומקדש:
לא היו עושין לא חטאת על גבי חטאת ולא תינוק על גבי חברו וצריכין היו התנוקות להזות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר לא היו צריכין להזות:
לא מצאו משבע עושין משש. מחמש. מארבע. משלש. משנים. ומאחת. ומי עשאם. הראשונה עשה משה. והשניה עשה עזרא. וחמש מעזרא ואילך. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים שבע מעזרא ואילך. ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים אליהו עיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאני עשו אחת אחת:
וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה. כיפין על גבי כיפין. וכיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום. שבו כהן השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה:
לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה. שלא יאמרו שחורה שחטו. ולא אדומה. שלא יאמרו שתים שחטו. רבי יוסי אומר לא משום זה. אלא משום שנאמר והוציא אותה לבדה. וזקני ישראל היו מקדימים ברגליהם להר המשחה. ובית טבילה היה שם. ומטמאים היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים שלא יהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית:
סמכו ידיהם עליו ואומרים לו אישי כהן גדול טבול אחת. ירד וטבל ועלה ונסתפג. ועצים היו מסודרים שם עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה ועושין אותה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה:
כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו ומזה בימינו טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים על כל הזיה טבילה. גמר מלהזות קינח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. ר' עקיבא אומר בחריות:
נבקעה ועמד חוץ מגתה. נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת. אמר להן עץ ארז זה עץ ארז זה. אזוב זה אזוב זה. שני תולעת זה. שני תולעת זה. שלש פעמים על כל דבר ודבר. והם אומרים לו הין והין שלש פעמים על כל דבר ודבר:
כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שרפתה. נשרפה. חובטין אותה במקלות. וכוברין אותה בכברות. ר' ישמעאל אומר במקבות של אבן. ובכברות של אבן היתה נעשית. שחור שיש בו אפר כותשין אותו ושאין בו מניחין אותו. העצם בין כך ובין כך היה נכתש. וחולקים אותו לשלש חלקים. אחד ניתן בחיל. ואחד ניתן בהר המשחה. ואחד היה מתחלק לכל המשמרות:
משנה תורה, הלכות פרה אדומה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כל יום ויום משבעת ימי ההפרשה מזין עליו מי חטאת שמא נטמא למת והוא לא ידע חוץ מיום רביעי להפרשה שא"צ הזאה לפי שא"א שלא יהיה לא שלישי לטומאתו ולא שביעי שאין הזאה בשביעי עולה משום הזאת שביעי עד שיזה בשלישי מלפניה ומן הדין היה שא"צ הזאה אלא בשלישי ושביעי להפרשה בלבד וזה שמזין יום אחר יום מעלה יתירה עשו בפרה:
משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
בשבעת ימים אלו מזין עליו מאפר הפרה בשלישי להפרשתו ובשביעי שהוא ערב יוה"כ שמא נטמא במת ולא ידע ואם חל יום שבת בשלישי או בשביעי שלו דוחין את ההזייה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יג קרח שיחה ב מאותו ספר יומא ח, א
- לקוטי שיחות כרך כח מסעי שיחה א מאותו ספר יומא ח, ריש ע"ב
- תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א יומא ח, ב
- תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו יומא ח, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור יומא ח, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת סז יומא ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט יומא ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל יומא ח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א יומא ח, סע"ב
- אגרות קודש כרך כח י'תתג יומא ד, סע"א
- אגרות קודש כרך א קנה יומא ד, ב
- לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה א מאותו ספר יומא ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א מאותו ספר יומא ד, ב
- לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א מאותו ספר יומא ד, ב
- לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג מאותו ספר יומא ד, ב
- לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א מאותו ספר יומא ד, ב
- לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ה מאותו ספר יומא ד, ב
- לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה א מאותו ספר ושם ד, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב מאותו ספר יומא ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ב יומא ד, רע"א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז יומא ד, ב
- תורת מנחם משיחות יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ יומא ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה יומא ד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן יד יומא דף ד ע"ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה יומא ד, ב
- דובר שלום חג השבועות - יום מתן תורתינו יומא ד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת יומא ד, ב
- תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב יומא ד, א

