ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה א

132

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מאפר כל הפרות האדומות אשר נעשו מימות משה...¹⁶.

וכהמשך לכך¹⁷ אומרת המשנה "לא מצאו משבע עושין משש...", ולאחר מכן ממשיכה המשנה ואומרת "ומי עשאם, הראשונה עשה משה וכו'".

ואילו ברמב"ם מופיע ענין זה בהמשך להלכה אחרת¹⁸ – "ושלשה¹⁹ חלקים היו חולקין את כל אפרה, אחד ניתן בחיל ואחד בהר המשחה ואחד נתחלק לכל המשמרות, זה שמתחלק לכל המשמרות היו הכהנים מקדשין ממנו, וזה שניתן בהר המשחה היו ישראל מזין ממנו, וזה שניתן בחיל היו מוכן ומוצנע שנאמר²⁰ והיתה לעדת בני ישראל למשמרת, מלמד שמצניעין ממנו, וכן היו מצניעין מאפר כל פרה ופרה ששורפין בחיל" – ובהמשך לזה אומר הרמב"ם "ותשע פרות...".

שינוי זה באופן שבו מובא הענין, נצביע על הבדל מהותי לגבי תוכן הענין בין המשנה לבין הרמב"ם:

לפי הסדר המובא במשנה, מופיע הענין אודות הפרות שנעשו במשך הדורות בהמשך למסופר על עשיית הפרה לצורך השימוש באפר הפרה, שמזים מאפר הפרה על הכהן השורף את הפרה²¹.

לעומת זאת, הרמב"ם מפרט ענין זה בהמשך להלכה הקובעת שצריך להצניע "מאפר כל פרה" למשמרת. הדין של "למשמרת" הוא, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שהאפר אכן יהיה מוצנע למשמרת, במשמעות הפשוטה של המילה, ולא רק כדי שיהא מוכן להזאה²². חלק זה של אפר הפרה אינו רק חלק מחובת הזאת אפר פרה אדומה, אלא זוהי הלכה בפני עצמה, שהאפר של כל פרה אדומה צריך להיות מוצנע למשמרת, אף אם לא היה צורך בכך לשם הזאה לטהרה מטומאת מת.

וביתר עומק: משמעות הציווי של "למשמרת" היא, שתמיד יהיה אפר

הערות

16. ל' הרמב"ם בפיה"מ שם. ועד"ז בר"ש ורע"ב שם. רש"י יומא ד, רע"א.
17. ראה מפרשי המשניות שם.
18. ודין הנ"ל שבמשנה (שמזין מכל החטאות כו') הובא ברמב"ם לפנ"ז (פ"ב ה"ו).
19. והוא ממשנה פרה ספ"ג ותוספתא שם ספ"ג.
20. פרשתנו יט, ט.
21. וכן על הכה"ג לפני יוהכ"פ (ראה פרה שם מ"א. יומא ח, א. וש"נ).
22. אף שלכאורה ג"ז נכלל בו, כדיוק לשון הרמב"ם "מוכן ומוצנע" (וראה הערה הבאה) – ראה מפרשים למשנה פרה שם (וכן בפיה"מ להרמב"ם) שהיו מזין על הכה"ג וכהן השורף את הפרה מן האפר המוצנע (בחיל) למשמרת. וכ"ה בפרש"י יומא שבהערה 16. וראה בארוכה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ הרס"ג פרשה מה (קצא, א). אבל להעיר שבס' היד (הל' פרה אדומה פ"ב ה"ד ואילך. וכן בהל' עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ד) לא נזכר (בפירוש) שהוא מהאפר הנתון בחיל. וראה פרש"י עה"ת פרשתנו (יט, ט). תוי"ט שם ספ"ג. וראה ס' השיחות תשמ"ט ח"א (קה"ת תש"נ) ע' 343 הערה 10. וש"נ. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.