109

מיוחדת⁴⁹ שבענין התורה באופן כללי⁵⁰.

וכדי להבהיר את משמעות הביטוי "כתר תורה", בהלכה זו, מציין הרמב"ם את כתר כהונה ואת כתר מלכות, ומביא את ההוכחות מן הפסוקים, כפי שיוסבר להלן.

ו. כתר – נצחיות

בביטויים "כתר כהונה" ו"כתר מלכות" אין הכוונה לעבודת הכהונה או לשלטון המלכות כשלעצמם, כי אף לפני זכיית אהרן בכתר כהונה כבר היו כהנים ועבודת הכהונה, וכן לגבי המלכות, שכבר היתה מלכות לפני כן, אצל שאול, אף לפני שזכה דוד בכתר מלכות.

במה מתבטא אפוא החידוש של "כתר כהונה" ו"כתר מלכות"? על כך אומר הרמב"ם: "כתר כהונה – זכה בו אהרן, שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, כתר מלכות – זכה בו דוד, שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי". כלומר, כאשר זוכים בכתר כהונה ובכתר מלכות זהו דבר נצחי, "לו ולזרעו... כהונת עולם", "זרעו לעולם". כפי שפוסק הרמב"ם לגבי המלכות בהלכות מלכים: "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם".

אך יש להבין: הרי הרמב"ם פוסק ש"המלכות ירושה"⁵¹, לא רק מלכות דוד, אלא המלכות בכלל, אפילו אצל מלכי ישראל. יותר מכך: "ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"⁵². וכיצד מקשר הרמב"ם את המעלה של "כתר מלכות" עם הענין ש"המלכות לו (לדוד) ולבניו .. עד עולם", וכן לגבי כתר כהונה, אשר "והיתה... ברית כהונת עולם"?

ז. כתר מלכות – עצם מהות המלוכה

ההסבר לכך הוא⁵³:

כאשר מבאר הרמב"ם את המלכות