109
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מיוחדת49 שבענין התורה באופן כללי50.
וכדי להבהיר את משמעות הביטוי "כתר תורה", בהלכה זו, מציין הרמב"ם את כתר כהונה ואת כתר מלכות, ומביא את ההוכחות מן הפסוקים, כפי שיוסבר להלן.
ו. כתר – נצחיות
בביטויים "כתר כהונה" ו"כתר מלכות" אין הכוונה לעבודת הכהונה או לשלטון המלכות כשלעצמם, כי אף לפני זכיית אהרן בכתר כהונה כבר היו כהנים ועבודת הכהונה, וכן לגבי המלכות, שכבר היתה מלכות לפני כן, אצל שאול, אף לפני שזכה דוד בכתר מלכות.
במה מתבטא אפוא החידוש של "כתר כהונה" ו"כתר מלכות"? על כך אומר הרמב"ם: "כתר כהונה – זכה בו אהרן, שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, כתר מלכות – זכה בו דוד, שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי". כלומר, כאשר זוכים בכתר כהונה ובכתר מלכות זהו דבר נצחי, "לו ולזרעו... כהונת עולם", "זרעו לעולם". כפי שפוסק הרמב"ם לגבי המלכות בהלכות מלכים: "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם".
אך יש להבין: הרי הרמב"ם פוסק ש"המלכות ירושה"51, לא רק מלכות דוד, אלא המלכות בכלל, אפילו אצל מלכי ישראל. יותר מכך: "ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"52. וכיצד מקשר הרמב"ם את המעלה של "כתר מלכות" עם הענין ש"המלכות לו (לדוד) ולבניו .. עד עולם", וכן לגבי כתר כהונה, אשר "והיתה... ברית כהונת עולם"?
ז. כתר מלכות – עצם מהות המלוכה
ההסבר לכך הוא53:
כאשר מבאר הרמב"ם את המלכות
הערות
- 49. ועד"ז ברמב"ם הל' מלכים שם "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו כו'".
- 50. וכן הלשון כתר תורה שם ה"ו; ה"ז; הי"ג*. וי"ל שלכן בה"י שם לא הזכיר הלשון "כתרה של תורה" בנוגע לכבוד התורה (כנ"ל הערה 42), כי המושג "כתר תורה" בפרק זה אינו במובן של כבוד התורה וכיו"ב, כבענין משתמש בכתרה של תורה.
- 51. הל' כלי המקדש פ"ד ה"כ. הל' מלכים שם.
- 52. הל' מלכים שם. ועד"ז בהל' כלי המקדש שם.
- 53. בהבא לקמן (בנוגע למלכות דוד) – ראה בארוכה לקו"ש חכ"ה [המתורגם] ע' 125 ואילך. לקו"ש ח"ל ע' 99 ואילך.
- . נת' בארוכה בלקו"ש חכ"ז ע' 243 ואילך. וראה גם לקו"ש חל"ד ע' 43.
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ד׳:כ׳ - הטקסט מספריא
כשימות המלך או כהן גדול או אחד משאר הממונים מעמידין תחתיו בנו או הראוי ליורשו וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת והוא שיהיה ממלא מקומו בחכמה או ביראה אף על פי שאינו כמותו בחכמה שנאמר במלך הוא ובניו בקרב ישראל מלמד שהמלכות ירושה והוא הדין לכל שררה שבקרב ישראל שהזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

