108
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"זכה בו אהרן .. זכה בו דוד", הרי כתר תורה שייך לכל ישראל, כנאמר באבות דרבי נתן – כי אם כך, צריך היה הרמב"ם להתבטא בניסוח מתאים יותר, בלשון של שלילה וכדומה40, בדומה לנאמר באבות דרבי נתן.
ה. "כתר תורה" – משמעויות שונות
ההסבר לכך הוא*:
לשונו המדוייקת של הרמב"ם מבהירה את ההגדרה והמשמעות של כתר תורה.
הביטוי "כתר תורה" מובא בגמרא במספר ענינים, במשמעות שונה, לדוגמא:
במסכת נדרים41 "אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה", "כל המשתמש בכתרה של תורה", ומשמעות ביטוי זה היא כבוד התורה42.
במסכת מגילה43, לפי הגירסא שלפנינו44, "ודאשתמש בתגא חלף .. זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של תורה", וכאן הכוונה היא ל"הלכות"45 שבתורה. ועוד46.
גם בלשון הרמב"ם יש לביטוי "כתרה של תורה" משמעויות שונות, בהתאם לענין המדובר. אנו מוצאים שהרמב"ם מתבטא בביטוי "כתרה של תורה" בעיקר במשמעות של מעלת47 התורה, או הבנת התורה וכדומה, לדוגמא – והלכה48 "לא ישא אדם בת עמי הארץ .. שאם מת או גולה בניו עמי הארץ יהיו, שאין אמן יודעת כתר התורה".
אך בהלכה שלפנינו, בהבאת מאמר חז"ל על שלשת הכתרים, אין הכוונה לכבוד התורה, ולא להלכות שבתורה או ללימוד התורה, אלא למעלה
הערות
- 40. ע"ד הלשון ביל"ש משלי שם. ועוד.
- *. וראה בהבא לקמן (באו"א קצת) לקו"ש שם.
- 41. סב, א.
- 42. ראה רש"י ור"ן שם. וכן הובא ומפורש בהל' ת"ת לאדה"ז שם סי"ד־טו. אבל ברמב"ם שם פ"ג ה"י, כשמדבר על "כבוד התורה", לא הובא הלשון "משתמש בכתרה של תורה", כ"א: הנהנה מדברי תורה. וראה לשון הרמ"א יו"ד סי' רמו סכ"א. לקמן הערה 45.
- 43. כח, ב.
- 44. וכ"ה בע"י לפנינו. וכן הובא באגה"ק סכ"ט.
- 45. כמבואר באגה"ק שם. ולגירסת הב"ח (וכ"ה בכמה גי' – ראה דק"ס מגילה שם) שליתא התיבות "כתרה של תורה" לכאורה הפי' שם (כמו בנדרים) שמשתמש במי ששונה הלכות, היינו שמשתמש בכבוד התורה (של מי ששונה הלכות). וראה רמ"א שם. ובש"ך שם סקכ"ב־כג. באר היטב שם סקי"ד.
- 46. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סנ"ג סל"ג.
- 47. בפיה"מ להרמב"ם אבות שם (במשנה "שלשה כתרים הם כו'"): אלו השלש מעלות טובות נתנו לאומה זו כו'", ומשמע דמפרש "כתר" מלשון "מעלות" (ובהוצאת קאפח "מעלות הגדולות כו'").
- 48. הל' איסורי ביאה ספכ"א.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לד ‹ חמשה עשר באב ‹ שיחה א ‹ 43 לקו"ש חכ"ח ע' 108
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

