107

ד. מהי החשיבות של

פירוט הכתרים להלכה?

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר תמיהה על הענין בכלל:

ספרו של הרמב"ם הוא, כאמור לעיל, ספר של "הלכות הלכות", ומהי החשיבות להלכה למעשה כאן, בהלכות תלמוד תורה, לנאמר ש"בשלשה כתרים נכתרו ישראל", וש"כתר כהונה זכה בו אהרן" ו"כתר מלכות זכה בו דוד"?

לכאורה יש לומר, שזוהי הקדמה המדגישה את מעלתה המיוחדת של התורה, שהיא נעלית מכהונה ומלכות – כפי שמסיק הרמב"ם בהלכה ש"כתר תורה גדול משניהם" – והדבר חשוב להלכה, כדברי הרמב"ם בהמשך³³ "אמרו חכמים³⁴ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר³⁵ יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים".

אך אין די בכך, כי מסיבה זו אין הכרח באריכות רבה זו, ומספיק לציין בקצרה שיש עוד שני כתרים, כתר כהונה וכתר מלכות.

ועוד ועיקר: אם כוונת הרמב"ם היא להלכה של "ממזר תלמיד חכם קודם...", הוא צריך היה לפרט מהי המשמעות של "קודם"³⁶, כפי שאנו מוצאים במשנה³⁷, כאשר ענין זה מופיע כהמשך להלכות המפורטות במשנה קודמת³⁷, מי קודם למי להחיותו ולפדותו, ואילו הרמב"ם מביא הלכות אלו במפורש מאוחר יותר בהלכות מתנות עניים³⁸.

מכך מובן, שמניית שלשת הכתרים ופרטיהם – "כתר כהונה זכה בו אהרן" ו"כתר מלכות זכה בו דוד" – חשובה לצורך ההלכה של מעלת כתר תורה כשלעצמו, ולא רק כהקדמה למעלתו לעומת שני הכתרים האחרים³⁹. ואם כך, שבה ומתעוררת השאלה: מה מוסיפים פרטים אלו להבנת המשמעות של כתר תורה?

אין לומר שכוונתו של הרמב"ם היא רק להדגיש את היחודיות של כתר תורה, שבעוד אשר כתר כהונה וכתר מלכות אינם שייכים לכלל ישראל, כי