24

ועם היות שבמשנה¹⁰ נאמר במפורש: "עצרת שחל להיות בערב שבת בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת, ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת", ואם עצרת אינה חלה בשבת אין צורך ב"יום טבוח"¹¹ משום שאפשר להקריב ביום־טוב עצמו –

מתרץ איפוא ב"תוספות רי"ד"¹² שאלה זו: "קשה לי, דאם כן רבי טרפון כבית שמאי, דאי בית הלל הא אמרו דאין ליה יום טבוח דמקרבי ביום־טוב (=הייתכן שרבי טרפון פוסק כבית שמאי, בה בשעה שבית הלל אומרים שמקריבים בחג עצמו"). ועונה: בית הלל אין צריך יום טבוח .. מיהו סתמי דמילתא (=הגם שלפי בית הלל אין צורך ביום טבוח לאחר החג, אך מן הסתם) אין כל ישראל יכולין להספיק ולהקריב שלמי חגיגה ועולת ראיה ביום ראשון והרבה מקריבין ביום שני והלכך יום שני של עצרת הוא אסור בהספד ותענית מפני שהוא יום טבוח וכו' שעיקר הקרבתן ביום שני"¹³.

ועל פי זה יש המבארים ומסבירים, כי מה שכתב אדמו"ר הזקן בשולחן־ערוך אשר בפועל היה "יום טבוח" באסרו חג של עצרת – הוא בהתאם (ועל־פי¹⁴) דברי התוספות רי"ד הנ"ל.

ב. תירוץ התוספות רי"ד אינו מתיישב בלשון רבינו הזקן

ברם, אין מסתבר כלל שבמה שכתב אדמו"ר הזקן "בדבר זה עשו בית הלל כדבריהם" הוא מתכוון לסברת הרי"ד (ש"אין כל ישראל יכולין להספיק כו'") – לשון זו של אדמו"ר הזקן אינה יכולה להכיל הסבר זה; אף מהמשך דברי אדמו"ר הזקן "והרבה מישראל נהגו כמותם להקריבן אחר יום־טוב" מוכח שאין הוא מתכוון לנאמר בתוספות רי"ד – כי אז היה אומר "והרבה מישראל שלא הספיקו להקריב ביום־טוב נהגו להקריבן אחר יום־טוב" וכדומה, ולא "נהגו כמותם להקריבן אחר יום־טוב", שמשמע שנהגו מלכתחילה כמו בית שמאי.

ועוד ועיקר: מכך שאדמו"ר הזקן מזכיר רק "עולת ראיה" – "שבו ביום היו מקריבין עולות ראיה" (לא כמו התוספות רי"ד בו מוזכר גם "שלמי חגיגה") והוא מאריך בטעם הדבר לפי