67

ג. ההסבר נעוץ במחלוקת:

קדשי שעה וקדשי דורות

– מי מהם חמור?

הדבר יובן בהקדם דיוק לשון רש"י הנ"ל "אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות":

מלשון רש"י "אין לך להקל" (ולא "ללמוד" וכיוצא־בזה¹⁶ – שמשמעו כי בכלל לא ניתן ללמוד קדשי דורות מקדשי שעה) מוכח, שאי־האפשריות להשוות בין קדשי דורות לקדשי שעה [אינו משום שהיתר האנינות (בקדשי שעה) היה "הוראת שעה" שממנה כלל לא ניתן ללמוד לגבי כל מקום אחר^*, אלא¹⁷] משום שקדשי דורות חמורים יותר מקדשי שעה, ומטעם זה – "אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות".

ועל פי זה מובן מדוע הגמרא מוסיפה (בדברי אהרן) "קל־וחומר ממעשר הקל" – משום שלפי שיטת התלמוד, הדבר הפוך: קדשי שעה הינם חמורים מקדשי דורות, ועל אחת כמה וכמה מן הקל שבקדשי דורות – והראיה על כך:

הגמרא¹⁸ מביאה מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי וחכמים בנוגע למקור הדין שחטאת (חיצונה, שיש להזות מדמה רק על מזבח החיצון) שנכנס דמה 'לפני ולפנים' [=למזבח הפנימי] פסולה וחייבים לשרפה: ר' יוסי הגלילי לומד זאת מהפסוק בפרשתנו¹⁹ "הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה" (שהוא שאלת משה לאהרן: מדוע שרפו את קרבן החטאת – הרי מן הדם שלה לא הביאו "אל הקודש פנימה") – "מכלל דאי .. עייל דמה – בשריפה" [=מכך נסיק שאם היה מוכנס דמה – דינה להשרף]. ומכך לומד שכל חטאת חיצונה שנכנס דמה 'לפני ולפנים' דינה בשריפה. לעומת זאת חכמים לומדים את הדין מפסוק אחר, וכפי שרש"י²⁰ מבאר, כי לדעתם כלל לא ניתן ללמוד מהפסוק "הן לא הובא..." כי "דורות משעה לא ילפינן" [=לא לומדים].

יש להבין בדעת חכמים: לכאורה, אף שלא ניתן ללמוד ולהקיש מזה על זה – אך מהו ההכרח לשנות ולהחמיר (בקדשי שעה)? מכך מוכח שלדעת חכמים אכן קדשי שעה, בכלל, חמורים מקדשי דורות²¹, שלכן, על אף שנאמר